כתב העת המסקרן, מעיד על עצמו שהוא מכוון ליצירת חיבור בין מדע לחברה ובין רעיונות לתוצאותיהם ולמשמעותם, יוצא לאור על יד חברת טבע והאוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק מפעילותן לקידום המדע והתרבות בישראל. המגזין הנו אחת היוזמות החברתיות הראשונות של שלמה ינאי עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל טבע. יוזמה המחוברת בצורה הדוקה לליבה העיסקית והתדמיתית של התאגיד. הגליון, שראה אור בעיתוי מושלם, מספק השלמה תיאורטית, עיונית ומרתקת לרעיונות שעסק בהם גם כנס מעלה. בשני המקרים מדובר על אחריות ואחריותיות, על קיימות ובכלל על היבטים שונים בקשר בין חברה, כלכלה, סביבה ותרבות. כנס מעלה 2009 שהתקיים בתל אביב נתן ביטוי לשינוי המתחולל כאן, סוף סוף, בתחום המעורבות החברתית של עסקים. הקהילה, העסקים ואנחנו לא מקבלים עוד ולא מסתפקים בהצגת פילנתרופיה, תרומות או שיווק אגרסיבי של המעורבות החברתית. רבים מבינים כי הדרך המיטבית היא לנהוג באחריות תאגידית ולפעול למען הסביבה והחברה כחלק מהליבה העיסקית, ממקום שהוא מהותי לעסק, ממקום של כדאיות. הכנס, שהיה לדעתי המוצלח בכנסי מעלה בשנים האחרונות, איפשר הצצה לדרכים בהן ניתן לעשות זאת.
נקודת המוצא של הדיון בכנס היו אתגרי החברה הישראלית. מעלה מסמנת ציפייה שהעסקים יתבוננו בצרכי החברה הישראלית ויכוונו את פעילותם הסביבתית - חברתית לצרכים אלו. זה נכון ציבורית וזה יסייע להם למצוא את היתרון העיסקי שלהם. מבין היעדים שהוגדרו התמקד הכנס בקידום העסקת אוכלוסיות מגוונות, בריאות, ממשל תאגידי, איכות הסביבה - טיפול בפסולת, שיפור החינוך ובהעצמת עסקים קטנים ובינוניים.
רבים מהמציגים נתנו ביטוי לדרך בה הם משלבים פעילות עיסקית ומעורבות חברתית. חשוב לזכור: הם אינם פילנתרופיים. הם עושים את זה כי זה נכון לעסק. כך למשל: איקה אברבנל , סמנכ"ל משאבי אנוש מחברת טבע - תעשיות פרמצבטיות בע"מ, דיבר על חשיבות קליטת עובדים מאוכלוסיות מגוונות, כמענה לצרכים העיסקיים. יו"ר ומנכ"ל יוניליבר ישראל, מוטי קרן, דיבר על פיתוח "שפת" פרוט מרכיבי תזונה, לא כמענה לרגולציה בלבד אלא כדבר האחראי לעשות מבחינת קידום בריאות ושקיפות וכיתרון שיווקי מובהק. חבל שיו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, לא בחר לספר בהרחבה על הפרוייקטים המעניינים של הבנק המשלבים אחריות כלפי הקהילה והסביבה בשילוב עם ערך עסקי: שירותים "ירוקים" , כגון פתרונות מימון לשימוש באנרגיה סולרית, ותכנית בנושא ייעוץ לכלכלת המשפחה. שני פרוייקטים שמוכיחים כי העשייה יכולה להיות גם טובה כלכלית וגם נכונה ציבורית. דווקא העשייה הזו, שהיא שונה מהמסרים שאנו רגילים לקבל מבנק הפועלים, קרובה לליבה העיסקית של הפירמה ומכאן לדעתי - הינה מהותית יותר.
כבר שנים אני מחזיקה בדעה כי עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי או לפחות להיות שותפים לשינוי כזה - אם רק יעיזו לקחת על עצמם את המשימה. לדאבוני, בדרך כלל הם נמנעים מכך. זה מתסכל. ברור לי כי יכולתה של פירמה להשפיע היא כה גדולה. לו תעשה את הדברים הנכונים - השינוי פשוט יקרה!
נקודת המוצא של הדיון בכנס היו אתגרי החברה הישראלית. מעלה מסמנת ציפייה שהעסקים יתבוננו בצרכי החברה הישראלית ויכוונו את פעילותם הסביבתית - חברתית לצרכים אלו. זה נכון ציבורית וזה יסייע להם למצוא את היתרון העיסקי שלהם. מבין היעדים שהוגדרו התמקד הכנס בקידום העסקת אוכלוסיות מגוונות, בריאות, ממשל תאגידי, איכות הסביבה - טיפול בפסולת, שיפור החינוך ובהעצמת עסקים קטנים ובינוניים.
רבים מהמציגים נתנו ביטוי לדרך בה הם משלבים פעילות עיסקית ומעורבות חברתית. חשוב לזכור: הם אינם פילנתרופיים. הם עושים את זה כי זה נכון לעסק. כך למשל: איקה אברבנל , סמנכ"ל משאבי אנוש מחברת טבע - תעשיות פרמצבטיות בע"מ, דיבר על חשיבות קליטת עובדים מאוכלוסיות מגוונות, כמענה לצרכים העיסקיים. יו"ר ומנכ"ל יוניליבר ישראל, מוטי קרן, דיבר על פיתוח "שפת" פרוט מרכיבי תזונה, לא כמענה לרגולציה בלבד אלא כדבר האחראי לעשות מבחינת קידום בריאות ושקיפות וכיתרון שיווקי מובהק. חבל שיו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, לא בחר לספר בהרחבה על הפרוייקטים המעניינים של הבנק המשלבים אחריות כלפי הקהילה והסביבה בשילוב עם ערך עסקי: שירותים "ירוקים" , כגון פתרונות מימון לשימוש באנרגיה סולרית, ותכנית בנושא ייעוץ לכלכלת המשפחה. שני פרוייקטים שמוכיחים כי העשייה יכולה להיות גם טובה כלכלית וגם נכונה ציבורית. דווקא העשייה הזו, שהיא שונה מהמסרים שאנו רגילים לקבל מבנק הפועלים, קרובה לליבה העיסקית של הפירמה ומכאן לדעתי - הינה מהותית יותר.
כבר שנים אני מחזיקה בדעה כי עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי או לפחות להיות שותפים לשינוי כזה - אם רק יעיזו לקחת על עצמם את המשימה. לדאבוני, בדרך כלל הם נמנעים מכך. זה מתסכל. ברור לי כי יכולתה של פירמה להשפיע היא כה גדולה. לו תעשה את הדברים הנכונים - השינוי פשוט יקרה!
על מושב מרתק ומפתיע שהשתתפתי בו בכנס בנושא עסקים קטנים ובינוניים אכתוב בפעם הבאה.
את הדרך חזרה הביתה עשיתי באוטובוס מס' 16(מלא מדי), ואז ברכבת (עמוסה) חזרה לתחנה בראש העין. על האוטובוס אוכלוסייה "מגוונת" כפי שנוהגים לומר בכנסים שלנו. צעירים וצעירות מהגרי עבודה וילדיהם וגם פועלים ישראליים ותיקים בדרכם חזרה ממקום העבודה בדרום תל אביב לשכונות המזרחיות של העיר. כמה עצום הפער בין אולמות הפאר של מלון דויד אינטרקונטיננטל בו התקיים הכנס לבין הציבור שנדחס באוטובוס. חשבתי: הנוסעים הללו עושים את הדבר האמיתי, פועלים באחריות סביבתית ונוסעים בתחבורה ציבורית. מה הם היו אומרים על תכני הכנס?
את הדרך חזרה הביתה עשיתי באוטובוס מס' 16(מלא מדי), ואז ברכבת (עמוסה) חזרה לתחנה בראש העין. על האוטובוס אוכלוסייה "מגוונת" כפי שנוהגים לומר בכנסים שלנו. צעירים וצעירות מהגרי עבודה וילדיהם וגם פועלים ישראליים ותיקים בדרכם חזרה ממקום העבודה בדרום תל אביב לשכונות המזרחיות של העיר. כמה עצום הפער בין אולמות הפאר של מלון דויד אינטרקונטיננטל בו התקיים הכנס לבין הציבור שנדחס באוטובוס. חשבתי: הנוסעים הללו עושים את הדבר האמיתי, פועלים באחריות סביבתית ונוסעים בתחבורה ציבורית. מה הם היו אומרים על תכני הכנס?
את כותבת מדהים. ממש מעניין. סיס
השבמחקיקירתי,
השבמחקממש מעניין לקרוא על הכנסים שאני מפספסת דרך העיניים שלך, והכי מעניין הקישור בסוף... תכתבי עוד!
מרב
מרב, תודה!. אכן חווית האוטובוס היתה סיום מטורף ליום פנטסטי.
השבמחקמסכים עם ההבחנה לגבי בנק פועלים, ונדמה שיש שינוי לפעולה יותר משמעותית ויותר קרובה לליבה העסקית בחברות. ובמובן הזה אפשר אולי לזקוף זאת לזכות מעלה, שמקדמים את הנושא.
השבמחקהיה מעניין לשמוע על הפער הבולט בתוך אולם הכנסים מול תחנת האוטובוס בשוק הכרמל.
לכנס, דרך אגב, הגעתי על אופניים.
אסף, תודה. בהקשר הזה מעניינת אותי עבודת התזה שלך, שלהבנתי בחנה את קשרי עסקים - קהילה בשלב שעדיין פעלו במודל הבסיסי, שהיה מקובל בתחילת הדרך של התחום.
השבמחקכמובן שרבים העסקים הפועלים עדיין במודל הישן.
עפרה,
השבמחקבנק הפועלים הינו הדוגמא הגרועה ביותר שאפש רלתת לגוף עם אחריות חברתית. הבנק ניצב מאז שנות ה-60 בצמרת הגופים המרוויחים במדינת ישראל ומאז שעבר לבעלות פרטית (של המשוטטת במרומים, שרי אריסון), הוא הפך לגוף שמבטא בצורה הבוטה ביותר את הצביעות הקיימת בקהילת העסקים הישראלית.
מצד אחד, מחנק אשראי גורף לעסקים קטנים ולמשקי בית מהמעמד הבינוני ומטה, מצב שתורם לכך שכח הקניה של הציבור ה"רחב" (אם להשתמש בדימוי שלך, של נוסעי האוטובוס - שאני ומשפחתי תמיד נמנינו עליהם) מצטמצם והולך, דבר שגורם לכך שהעסקים הקטנים נסגרים בקצב מהיר, דבר שגורר הספדים בקרב ספקים ונותני שירותים, דבר שמביא לעוד אבטלה, דבר שבסופו של דבר גורר את הכלכלה הישראלית לדשדוש מתמשך.
אלא שבבנק הפועלים לא מודעים ולא מקבלים עליהם אחריות על מצב זה. להיפך, הבנק רק מחמיר את יחסו למשקי הבית ולעסקים הקטנים. את הונו העצום הוא משקיע - כמו רוב אנשי העסקים הישראליים דהיום - בעסקאות שונות ומשונות של החלפת מניות מצד לצד (עוד תהליך שגורר פיטורים, הגדלת האבטלה ודרדור הכלכלה הישראלית), השקעות בחו"ל וכו'.
על כל זה מנסה הבנק (ומצליח, בעידוד ה"עיתון של המדינה" וגופי תקשורת אחרים שתלויים בו להמשך קיומם הכלכלי) לכסות ברעש וצלצולים של מתן נדבות תוך מתן כיסוי תקשורתי צורם עיניים ואזניים למי? לאותם אנשים שאלמלא אותה מדיניות חונקת גורפת של הבנק רובם לא היו נזקקים לאותן נדבות!
אגב, אם כבר מדברים על אוטובוסים, הסיבה לצפיפות ולדוחק היא כפולה:
1. הסיבה הידועה והמדוברת של אי פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית ושל פחות מדי אוטובוסים שפועלים בקווים הקיימים;
2. הסיבה שלא אוהבים לדבר עליה אבל לדעתי היא יותר חשובה - עודף של מכוניות פרטיות (שברובן נוסע אדם אחד בלבד) על פחות מדי ק"מ של כבישים סלולים.
אגב, גם לכך תורם הבנק: במתן אשראי נדיב לקבלנים לבנות בנייני משרדים על צירי תנועה מרכזיים ובמרכזי הערים, הוא תורם לכך שעוד כלי רכב פרטיים יחסמו עוד כבישים ועוד צירי תנועה ולהגברת הצפיפות, שהיא כשלעצמה תורמת לכך שמשתמשי התחבורה הציבורית (ואני ביניהם) יצטרכו לבזבז זמן יקר הן בהמתנה לאוטובוסים, הן בנסיעה עצמה והן בעובדה שלא תמיד התחנה ממוקמת בדיוק ביעד אליו צריך להגיע (אמנם, טוב ללכת ברגל ואני אוהב ללכת ברגל אבל כשיש די פנאי לכך ולא כשממהרים להגיע לעבודה, למשל).
ערן