כתב העת המסקרן, מעיד על עצמו שהוא מכוון ליצירת חיבור בין מדע לחברה ובין רעיונות לתוצאותיהם ולמשמעותם, יוצא לאור על יד חברת טבע והאוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק מפעילותן לקידום המדע והתרבות בישראל. המגזין הנו אחת היוזמות החברתיות הראשונות של שלמה ינאי עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל טבע. יוזמה המחוברת בצורה הדוקה לליבה העיסקית והתדמיתית של התאגיד. הגליון, שראה אור בעיתוי מושלם, מספק השלמה תיאורטית, עיונית ומרתקת לרעיונות שעסק בהם גם כנס מעלה. בשני המקרים מדובר על אחריות ואחריותיות, על קיימות ובכלל על היבטים שונים בקשר בין חברה, כלכלה, סביבה ותרבות. כנס מעלה 2009 שהתקיים בתל אביב נתן ביטוי לשינוי המתחולל כאן, סוף סוף, בתחום המעורבות החברתית של עסקים. הקהילה, העסקים ואנחנו לא מקבלים עוד ולא מסתפקים בהצגת פילנתרופיה, תרומות או שיווק אגרסיבי של המעורבות החברתית. רבים מבינים כי הדרך המיטבית היא לנהוג באחריות תאגידית ולפעול למען הסביבה והחברה כחלק מהליבה העיסקית, ממקום שהוא מהותי לעסק, ממקום של כדאיות. הכנס, שהיה לדעתי המוצלח בכנסי מעלה בשנים האחרונות, איפשר הצצה לדרכים בהן ניתן לעשות זאת.
נקודת המוצא של הדיון בכנס היו אתגרי החברה הישראלית. מעלה מסמנת ציפייה שהעסקים יתבוננו בצרכי החברה הישראלית ויכוונו את פעילותם הסביבתית - חברתית לצרכים אלו. זה נכון ציבורית וזה יסייע להם למצוא את היתרון העיסקי שלהם. מבין היעדים שהוגדרו התמקד הכנס בקידום העסקת אוכלוסיות מגוונות, בריאות, ממשל תאגידי, איכות הסביבה - טיפול בפסולת, שיפור החינוך ובהעצמת עסקים קטנים ובינוניים.
רבים מהמציגים נתנו ביטוי לדרך בה הם משלבים פעילות עיסקית ומעורבות חברתית. חשוב לזכור: הם אינם פילנתרופיים. הם עושים את זה כי זה נכון לעסק. כך למשל: איקה אברבנל , סמנכ"ל משאבי אנוש מחברת טבע - תעשיות פרמצבטיות בע"מ, דיבר על חשיבות קליטת עובדים מאוכלוסיות מגוונות, כמענה לצרכים העיסקיים. יו"ר ומנכ"ל יוניליבר ישראל, מוטי קרן, דיבר על פיתוח "שפת" פרוט מרכיבי תזונה, לא כמענה לרגולציה בלבד אלא כדבר האחראי לעשות מבחינת קידום בריאות ושקיפות וכיתרון שיווקי מובהק. חבל שיו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, לא בחר לספר בהרחבה על הפרוייקטים המעניינים של הבנק המשלבים אחריות כלפי הקהילה והסביבה בשילוב עם ערך עסקי: שירותים "ירוקים" , כגון פתרונות מימון לשימוש באנרגיה סולרית, ותכנית בנושא ייעוץ לכלכלת המשפחה. שני פרוייקטים שמוכיחים כי העשייה יכולה להיות גם טובה כלכלית וגם נכונה ציבורית. דווקא העשייה הזו, שהיא שונה מהמסרים שאנו רגילים לקבל מבנק הפועלים, קרובה לליבה העיסקית של הפירמה ומכאן לדעתי - הינה מהותית יותר.
כבר שנים אני מחזיקה בדעה כי עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי או לפחות להיות שותפים לשינוי כזה - אם רק יעיזו לקחת על עצמם את המשימה. לדאבוני, בדרך כלל הם נמנעים מכך. זה מתסכל. ברור לי כי יכולתה של פירמה להשפיע היא כה גדולה. לו תעשה את הדברים הנכונים - השינוי פשוט יקרה!
נקודת המוצא של הדיון בכנס היו אתגרי החברה הישראלית. מעלה מסמנת ציפייה שהעסקים יתבוננו בצרכי החברה הישראלית ויכוונו את פעילותם הסביבתית - חברתית לצרכים אלו. זה נכון ציבורית וזה יסייע להם למצוא את היתרון העיסקי שלהם. מבין היעדים שהוגדרו התמקד הכנס בקידום העסקת אוכלוסיות מגוונות, בריאות, ממשל תאגידי, איכות הסביבה - טיפול בפסולת, שיפור החינוך ובהעצמת עסקים קטנים ובינוניים.
רבים מהמציגים נתנו ביטוי לדרך בה הם משלבים פעילות עיסקית ומעורבות חברתית. חשוב לזכור: הם אינם פילנתרופיים. הם עושים את זה כי זה נכון לעסק. כך למשל: איקה אברבנל , סמנכ"ל משאבי אנוש מחברת טבע - תעשיות פרמצבטיות בע"מ, דיבר על חשיבות קליטת עובדים מאוכלוסיות מגוונות, כמענה לצרכים העיסקיים. יו"ר ומנכ"ל יוניליבר ישראל, מוטי קרן, דיבר על פיתוח "שפת" פרוט מרכיבי תזונה, לא כמענה לרגולציה בלבד אלא כדבר האחראי לעשות מבחינת קידום בריאות ושקיפות וכיתרון שיווקי מובהק. חבל שיו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, לא בחר לספר בהרחבה על הפרוייקטים המעניינים של הבנק המשלבים אחריות כלפי הקהילה והסביבה בשילוב עם ערך עסקי: שירותים "ירוקים" , כגון פתרונות מימון לשימוש באנרגיה סולרית, ותכנית בנושא ייעוץ לכלכלת המשפחה. שני פרוייקטים שמוכיחים כי העשייה יכולה להיות גם טובה כלכלית וגם נכונה ציבורית. דווקא העשייה הזו, שהיא שונה מהמסרים שאנו רגילים לקבל מבנק הפועלים, קרובה לליבה העיסקית של הפירמה ומכאן לדעתי - הינה מהותית יותר.
כבר שנים אני מחזיקה בדעה כי עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי או לפחות להיות שותפים לשינוי כזה - אם רק יעיזו לקחת על עצמם את המשימה. לדאבוני, בדרך כלל הם נמנעים מכך. זה מתסכל. ברור לי כי יכולתה של פירמה להשפיע היא כה גדולה. לו תעשה את הדברים הנכונים - השינוי פשוט יקרה!
על מושב מרתק ומפתיע שהשתתפתי בו בכנס בנושא עסקים קטנים ובינוניים אכתוב בפעם הבאה.
את הדרך חזרה הביתה עשיתי באוטובוס מס' 16(מלא מדי), ואז ברכבת (עמוסה) חזרה לתחנה בראש העין. על האוטובוס אוכלוסייה "מגוונת" כפי שנוהגים לומר בכנסים שלנו. צעירים וצעירות מהגרי עבודה וילדיהם וגם פועלים ישראליים ותיקים בדרכם חזרה ממקום העבודה בדרום תל אביב לשכונות המזרחיות של העיר. כמה עצום הפער בין אולמות הפאר של מלון דויד אינטרקונטיננטל בו התקיים הכנס לבין הציבור שנדחס באוטובוס. חשבתי: הנוסעים הללו עושים את הדבר האמיתי, פועלים באחריות סביבתית ונוסעים בתחבורה ציבורית. מה הם היו אומרים על תכני הכנס?
את הדרך חזרה הביתה עשיתי באוטובוס מס' 16(מלא מדי), ואז ברכבת (עמוסה) חזרה לתחנה בראש העין. על האוטובוס אוכלוסייה "מגוונת" כפי שנוהגים לומר בכנסים שלנו. צעירים וצעירות מהגרי עבודה וילדיהם וגם פועלים ישראליים ותיקים בדרכם חזרה ממקום העבודה בדרום תל אביב לשכונות המזרחיות של העיר. כמה עצום הפער בין אולמות הפאר של מלון דויד אינטרקונטיננטל בו התקיים הכנס לבין הציבור שנדחס באוטובוס. חשבתי: הנוסעים הללו עושים את הדבר האמיתי, פועלים באחריות סביבתית ונוסעים בתחבורה ציבורית. מה הם היו אומרים על תכני הכנס?
