מודל נחשונים מגדיר מחדש את היחסים בין קריירה עסקית וקריירה חברתית

כן, לפעמים אני פוגשת רעיונות טובים ששווה לכתוב (ולקרוא) עליהם.

כשאתם סטודנטים וממש רוצים לעשות משהו חשוב לחברה, לא תתקשו באמצעות תכניות התנדבות באקדמיה, למצוא פרויקט התנדבותי. אבל מה קורה כשמסיימים את הלימודים? אז הנגישות להזדמנויות מוצלחות פוחתת. 

מובילי מיזם נחשונים מציעים לצעירים ולצעירות שיצאו לעולם העבודה למצוא מסגרות התנדבות שיובילו גם את הקריירה העסקית שלהם קדימה.  מיזם נחשונים (ע"ר). היא "פלטפורמה של עשייה חברתית מקצועית, שמטרתה לחזק את החברה בישראל ולעודד אנשי מקצוע מוכשרים מהמגזר העסקי לפתח קרירה חברתית מבוססת התנדבות לצד הקריירה העסקית שלהם." מתוך האתר שלהם. 

 שגיא שחר, מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים ומכירות בחברת בטר פלייס ואריק פוס, כלכלן באגף הכספים של חברת סלקום, הם מייסדי ומובילי מיזם נחשונים. נפגשתי איתם מספר פעמים ושמעתי על התפתחות היוזמה המעניינת שלהם. (וגם השמעתי, כמובן...) . כעת היוזמה יוצאת לאור. 

מה הרעיון?

הטענה המובילה היא דו כיוונית: אתם יכולים להשתמש בכישורים שלכם על מנת לקדם סוגיות חברתיות שחשובות לכם ולחברה הישראלית. במקביל, ממש במקביל, ההתנסות ההתנדבותית שלכם, בכל הרמות העשייה תסייע לכם לשכלל את היכולות המקצועיות שלכם.

באמצעות המיזם החברתי אתם תוכלו להתנדב בתחום העיסוק שלכם (כלכלה, משפטים, עיצוב, וכו') כך לצבור עוד ניסיון מקצועי רלוונטי ומעניין, בשלב הבא תוכלו להוביל צוות, ליזום ולהפעיל יוזמה חברתית, לנהל מיזם וכו'. הנה. צברתם ניסיון ניהולי ומקצועי.  יצרתם לעצמכם מסלול נוסף להתמחות ולקידום אישי ומקצועי שיאפשר לכם לשדרג את עצמכם בסופו של דבר גם בעולם העסקי. 

מיזם נחשונים. רעיון נכון בו כולם מרוויחים.  הפרט, העסק והחברה
(הדימוי הויזואלי - מתוך אתר המיזם)

איך זה נראה? 

דף קורות החיים של שגיא שחר מסבירים את הדבר ללא צורך במילים מיותרות. 

הדף מחולק לאורכו, לשניים. מצד ימין תמצאו את מהלך מסלול העבודה שלו במגזר העסקי. במקביל, מצד שמאל תמצאו את מסלול הקריירה החברתית שלו. לא בתחתית הדף, בשורה אחת. אלא תיאור יציב ויצירתי במהלך כל הקריירה המקצועית. זה מרשים משום שזה חדש, זה מרשים משום שזה מראה על יוזמה, על מחויבות, חדשנות  ועל ערכיות. שום מנהלת משאבי אנוש, או מנהלת גיוס לא תוכל להתעלם. במקרה הזה - הצורה היא המהות.

מה נחשונים מציעים בפועל? 

התכנית מפעילה כיום מספר פרויקטים. ראשי המיזם קוראים לצעירים בוגרי תואר ראשון מתחום ניהול, כלכלה, שיווק , הנדסה ומשפטים להצטרף אליהם ומציעים מספר מסלולי פעילות. 

שווה בדיקה. בהצלחה.

כדאי להכיר מודלים של התנדבות עובדים. כיום יותר מתמיד

האם אתם מפעילים בעסק שלכם תכנית מובנית לתמיכה בהתנדבות עובדים?

ארגון מבריטניה בשם  Volunteering England פרסם זה מכבר  מדריך מעשי עבור מעסיקים, לניהול התנדבות עובדים. נראה כי כבר נאמר הכל על הנושא, אבל למי שמעוניין להניע תכנית להתנדבות עובדים ולתמיכה בהתנדבות עובדים בפירמה, זהו כלי עבודה בסיסי ומוצלח.

המדריך הנוכחי שמביא נתונים מבריטניה, מציין כי השקעה בקהילה אמנם נשארה יציבה למרות האתגרים בסביבה הכלכלית, אך בעוד שנרשם צמצום בתרומות הכספיות של עסקים, קיימת עלייה במעורבות ובתרומה של עסקים בדרך של התנדבות עובדים, תמיכה פרו בונו ותרומה ב"שווה כסף".   היות וגם בארץ דווח על ירידה בתרומות של עסקים, אין מנוס שגם כאן, ארגונים חברתיים  ימצו את האלטרנטיבות. 

מעבר לתועלות מסוימות לקהילה, (עליהן אולי אתייחס בפעם אחרת) ברור לי כי עסקים עשויים להפיק תועלות פנים ארגוניות בהפעלת תכניות להתנדבות עובדים. וטוב שכך. תועלות אלה יכולות להיות חלק מהמניעים שלהם להפעלת מערך התנדבות עובדים.

הפעם אני בוחרת להביא מתוך הדו"ח רשימה של מודלים של התנדבות עובדים. עם תוספת דוגמאות משלי. כחלק מתכנון אסטרטגי , כאשר בונים תכנית התנדבות עובדים בחברה עיסקית, או תכנית לתמיכה בהתנדבות עובדים,  חשוב להכיר את המגוון ולבחור מה שמתאים לפירמה. הדבר נכון באותה מידה גם לעמותות. חשוב  להכיר את המודלים שעסקים מפעילים ולבדוק מה מתאים ומה לא בא בחשבון. 

1. אתגר צוותי - פעילות חד פעמית של צוות. בדרך כלל הכוונה ליוזמה מוגדרת בת יום אחד. צביעת חדר בעמותה, ניקוי חצר בית ספר וכו'. המודל הזה מעולה לפיתוח עבודת צוות של הפירמה. 

2. שותפות - הכוונה לסדרה של פעילויות בארגון חברתי. תכנית התנדבות נבנית לטווח ארוך, יחד עם הארגון החברתי, בהתאם לצרכים שלו. מקובל כי פעילות זו קשורה למדיניות של האחריות התאגידית של הפירמה ולנושא שנבחר למעורבות החברתית. 

לצאת לטבע ולעשות טוב .
 ארגון לקט ישראל מספק הזדמנויות להתנדבות עובדים חד פעמיות וגם ארוכות טווח.
תודה לארכיון לקט ישראל על האישור לשימוש בתמונה.

3. ארגון אחד בשנה - עובדים מתגייסים לתמוך בארגון אחד, לפרק זמן של שנה, תוך שהם מפעילים מגוון דרכים: התנדבות שלהם, תרומה כספית והתרמה. בבריטניה זה מקובל, בארץ פחות. ראו דוגמא של קבוצת הכדורגל של ארסנל
.
4. התנדבות פרטנית של יחידים - עובדים מתנדבים בתחומים שמעניינים אותם. על חשבון הזמן הפרטי שלהם או תוך שימוש בשעות התנדבות שניתנות על ידי המעסיק. החברה יכולה לספק תמיכה בכל מיני דרכים: לשלם על שעות ההתנדבות, לאפשר למתנדב להשתמש, לצרכי ההתנדבות, בציוד של הפירמה -מכונת הצילום למשל או להעניק מענקים כספיים קטנים כתרומה לארגון בו העובד מתנדב וכמובן, להוקיר את פעילותם כחלק מההכרה בעשייה ההתנדבותית של הארגון.

5. התנדבות וירטואלית - פעילות התנדבותית שנעשית באמצעות עמדת המחשב של העובד, במשרדו. מנטורינג מקוון, מחקר באינטרנט וכו'. דרך זו מתאימה לעובדים שהפניות שלהם לצאת- נמוכה. אם אתם מכירים דוגמא מוצלחת מישראל, ספרו לי.

6. פרו בונו - שימוש במיומנויות המקצועיות של עובדים, כגון משפטים, ראיית חשבון, שיווק ופרסום, לתמיכה בארגון החברתי. זוהי דרך מעולה לספק שירות בעל ערך והשפעה משמעותית. מתאים גם להפעלה על ידי הגימלאים של הארגון.  בארץ מקובל לראות משרדי פרסום תורמים קמפיינים ואם הצלחתם להכניס לועד המנהל של העמותה שלכם מנהל בכיר מתאגיד - זה נפלא ומבחינתו - תרומה מקצועית בתחום הניהול.

7. התנדבות מכוונת כישורים - עובדים שמתנדבים ובכך משפרים מיומנויות שלהם. למשל ניהול צוות, הדרכה  או קואוצ'ינג.

8. התנדבות משפחות - מודל זה אמנם לא מופיע במדריך, אבל הוא פוטנציאל מעניין לשלב פעילות התנדבותית של עובד פירמה עם בני משפחתו. כדאי לנסות, חוויה מיוחדת ומהנה.

ההחלטה כמה ואיזה מהמודלים מתאים לפירמה שלכם היא אחת הסוגיות בבניית מערך תמיכה בהתנדבות עובדים. על נדבכים נוספים של בניית תכנית התנדבות עובדים ועל התועלות מהפעלת תכנית כזו ניתן וכדאי לקרוא במדריך עצמו . 

לאתר הארגון  Volunteering England

הרוח האולימפית 2012 - ספורט ואחריות

"התבוננות מקרוב בתולדות המשחקים האולימפיים, כמו לימוד כל פרק אחר בהיסטוריה, הוא מקור לא אכזב להסקת מסקנות  על מאוויי החברה וחווית האדם, המתבטאים בעולמו של הגוף כפי שהם מלווים את עולם הרוח"         עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה. 1976.

גדלתי בבית בו הספורט היה דרך חיים, לא רק במובן הגשמי, אלא במובן הערכי. סבי, עמנואל גיל,  היה מראשי הפועל. הוא היה הרכז המקצועי הארצי של ההתאחדות לספורט "הפועל", היה חבר בוועד האולימפי הישראלי ואף ליווה משלחת של ישראל למשחקים האולימפיים. הוא דגל בספורט עממי שהוא לאו דווקא תחרות - אלא שיתוף. לא התמודדות - אלא עזרה הדדית. האדם נאבק עם עצמו למען שיתוף עם חבריו וכדי להעלות יחד איתם על רובד גבוה יותר. ובכלל- העיקר ההשתתפות. 

סבא כתב את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים,  החל מימי יוון העתיקה ועד האולימפיאדה של  מונטריאול. כמובן, שאף אחד לא קורא את הדברים הללו היום. אבל תאמינו לי שמדובר בהפקה מרשימה המלאה בתיאור היסטורי מרתק, (לאוהבי ספורט), דרך תצלומים, סיפורים אישיים, נתונים מדויקים של תוצאות וגם התייחסות לסוציולוגיה, תרבות ואף שירה.

ומאווירה זו, של רוח חלוצית ונאיבית, נעשה מעבר חד למשחקים האולימפיים שנפתחו השבוע בלונדון. הנה עשינו קפיצה בזמן. אנחנו במאה ה- 21 . והכללים השתנו בכל דרך שרק נביט בהם. 

אתר האינטרנט של אולימפיאדת לונדון 2012. רוח של השראה וניצחון

מימון ומשאבים -משימה רב מגזרית 
המגזר הציבורי , שמארח את המשחקים, לא יכול לעמוד באתגר אדיר כזה לבדו. מימון הפרויקט האדיר, אולימפיאדת לונדון 2012, מופעל על ידי שני ארגוני מפתח - אחד פרטי אחד ציבורי. 
החברה הפרטית (הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים) אמונה על התכנון, המימון, ההכנה וההפקה של האירוע. היא מגלגלת תקציב של מעל 2 מליארד ליש"ט. וכל ההכנסות מקורן במגזר הפרטי.  איך עושים את זה? שותפים עסקיים, בלעדיות בפרסום ובאספקת שרותים, ספונסרים בינלאומיים ומקומיים, מכירת מוצרים באתר ייעודי, מכירת כרטיסים וכו'. ככה זה נראה באתר:

מיתוג חזק, שותפות מן היסוד עם המגזר העסקי וגם - אחריות תאגידית.
אלה מצטרפים לרוח העדכנית של המשחקים האולימפיים

יחד עם הפעולה של המגזר העסקי, בינוי המתקנים החדשים שהיה צריך לבנות בלונדון , לרגל המשחקים, הוטל על ארגון נוסף,  (The Olympic Delivery Authority (ODA, שהמימון שלו מגיע ממשרד התרבות, המדיה והספורט הבריטיים, מהרשויות בלונדון וגם מהכנסות מפעל הפיס הבריטי. 2.2.מיליארד ליש"ט. 

אכן ... סכומים נאים.... 

משחקים עם אחריות
אולימפיאדה כיום היא לא רק ספורט. היא גישה חברתית. בכל ארבע שנים, לקראת המשחקים, מודלק לפיד אשר יוצא מיוון ומגיע במרוץ שליחים אל אתר התחרויות. נושא הלפיד, הנבחר, מצית בגאון את אש התחרויות ומסמל את התחלתן. גם הפעם הלפיד הגיע כך להיכל,  אך הבערת האש עצמה לא התבצעה על ידי אדם יחיד אלא על ידי קבוצה של ספורטאים, שהדליקו את "קרנות השפע" שהביאו עימם לאיצטדיון משלחות הספורטאים.
זה היה רגע מרשים. האם זו רוח התקופה? אני רוצה להאמין כי המארגנים אכן משקפים בהחלטה הזאת את רוח התקופה, את העוצמה של ההמון ואת המעורבות שמביעים המונים ברחבי העולם בשנים האחרונות. 

המשחקים האולימפיים אינם רק מפגן ספורטיבי. מארגני התחרויות בלונדון מתייחסים לאחריות הכוללת שלהם בכל היבט שאנו מכירים בתחום האחריות התאגידית. כך זה לפחות משתקף באתר האינטרנט הרישמי. הם רואים במשחקים הזדמנות לעורר השראה ולחולל התפתחות בקרב כל תושבי לונדון. למי שרוצה ללמוד איך מפעילים מערך ענק כל כך - ובה בעת מתייחסים להיבטים של אחריות תאגידית על כל רבדיה, כדאי להתעמק באתר הרישמי של המשחקים האולימפיים. הוא מספק מידע על   אחריות תאגידית  על גיוון והכלה, מיחזור, טיפול במזון, קיימות,  עבודה עם הקהילה המקומית ועוד.

התנדבות -  Game Makers
מסתבר כי כבר עשרות שנים המשחקים האולימפיים משתפים מתנדבים ככוח עזר. לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון, החל בספטמבר 2010, לאחר חודשים רבים של תכנון, גיוס המתנדבים,
שנקראים Game Makers . 
240,000 בקשות להתנדבות התקבלו. 100,000 אנשים רואיינו. ומתוכם נבחרו 70,000 מתנדבים מאושרים, ששובצו לסייע במגוון תפקידים לאורך כל ימי התחרויות. איך מתארגנים לניהול התנדבות במספרים כאלה?

אם כן, למדתי כי  חברת מק'דונלד , שהיא שותף משחקים "presenting partner ", התגייסה לנצל את המיומנות שלה בקליטה של צוותי עובדים. בזכות מיומנות זו והודות לפריסה הארצית של הרשת בבריטניה, החברה קבלה את האחריות  לבחירת המתנדבים, לתהליכי הקליטה ולאימון המתנדבים. זה מידע חשוב למי שמבין שחברות יכולות לספק לנו לא רק כסף, אלא גם ידע ונסיון...

העיקר ההשתתפות? והערה לסיום.... למרות המעורבות הנפלאה של מקדונלד שתארתי כאן וסליחה שאני חייבת לקלקל....אבל לא יכולה להתעלם מהתחושה הלא נוחה שלי- כשאני מתבוננת בחיבור בין אירוע ספורט גרנדיוזי כזה לבין כמה מהספונסרים של המשחקים. חברות בעלות עוצמה עולמית, שאי אפשר בלעדיהן, אך דווקא הן מייצרות מזון לא בדיוק "ספורטיבי"... מקדונלד, קוקה קולה...  ממממ.  גם אתם הרגשתם כך? 

ובכן, זו הרוח האולימפית ברוח התקופה. מעניין מה סבא היה אומר על זה. 

חקר מקרה ישראלי מטיל ספק ביעילות דפוסים מסוימים של קשרי עסקים וקהילה

מחקר ייחודי בישראל, שבדק קשרי עסקים וקהילה, מנקודת מבט של מלכ"ר, מטיל ספק ביעילות דפוסים מסוימים, אך מחזיר לשיח שיתופי פעולה מסורתיים בין עסקים למלכ"רים כגון: תרומות, מתן חסות ושיווק מכוון מטרה וטוען כי אלה יעילים יותר עבור המלכ"ר.

המחקר שנחשפתי אליו במלואו השבוע (ועדיין לא יצא לפרסום בכתב עת) מעלה לדיון סוגיות מהותיות ביחסי עסקים וקהילה. הוא מנפץ פרות קדושות ויכול לסייע לנו להתכוונן ולהשתפר בבחירת פעילות המשלבת עסקים וקהילה.

רות שילר סיימה לפני מספר חודשים את התואר השני שלה בניהול מלכ"רים. בעבודת התזה שלה, שנערכה במסגרת תכנית שוורץ לניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים באוניברסיטה העברית, בהנחיית ד"ר מיכל אלמוג – בר, היא חקרה לעומק את מערך קשרי העסקים של ארגון יד שרה. לדבריה, בעוד שרוב המחקרים בארץ ובעולם בוחנים את הנושא מנקודת המבט של הפירמות, בחרה היא להציב את השאלה: "מה יוצא לארגון החברתי מזה?"

הממצאים של רות שילר מבוססים על מחקר עומק איכותני, במסגרתו בחנה את מגוון שיתופי הפעולה של ארגון המתנדבים יד שרה עם חברות עסקיות, כפי שבאו לידי ביטוי בין השנים 2000-

2009. אלה דפוסי שיתופי הפעולה של יד שרה עם חברות העסקיות שנמצאו: תרומות (כספיות ושווה כסף), הנחות (על ציוד ומוצרים), חסות (בלוח שנה, בטאון ובאירועים), שיווק מונחה מטרה (מכירת מוצרים ותרומה בקופות), התנדבות עסקים.

בין השאר בחנה שילר מקרוב את שיתוף הפעולה של יד שרה עם חברת התרופות MSD, בתכנית "האדם במרכז", שנבנתה בתיווכה של ציונות 2000. שיתוף הפעולה הזה לא כלל תרומה כספית, אלא תרומת ידע והתנדבות עובדים מגוונת בעמותה. בערוץ הרפואי של התכנית, נציגי הפירמה משמשים מעיין שגרירים ליד שרה. הם מעלים את המודעות לשרותי העמותה בקרב רופאים עמם הם עומדים בקשר. ההשתתפות הכספית של הפירמה היתה רק לצורך תמיכה בהתנדבות העובדים, כגון הפקת חומרים כתובים. נמצא כי מערך היחסים בין הפירמה והמלכ"ר היה מורכב ולא מספק עבור המלכ"ר.

מתוך מסקנות המחקר:

" על אף הפופולאריות הגוברת בארץ ובעולם של שיתופי פעולה בין מלכ"רים לבין עסקים, הממצאים של עבודה זו מצביעים על כך שהתועלת המתקבלת משיתוף הפעולה לא בהכרח מצדיקה את המשאבים הרבים שנדרשים על מנת לקיימו ולתחזקו. במקרה של יד שרה, נמצא כי יותר משתלם לעסוק בשיתופי פעולה מסורתיים כגון תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה.

ממצא מרכזי נוסף של העבודה מראה כי יד שרה ממצבת את עצמה כשותפה נחותה בהתקשרויות עם עסקים וכי קיים חוסר הלימה בין המעמד, הגודל והעוצמה החברתית והפוליטית של יד שרה לבין ההתנהלות שלה עם עסקים".

מסקנה מעניינת נוספת התייחסה לתפקיד הגורם המתווך. במקרה זה ציונות 2000. מסקנות המחקר היו כי הגורם המתווך פעל כשבראש סדרי העדיפות שלו עמד הגוף העסקי. ציונות 2000 התעקשו על בניית מערך מגוון של התנדבות שהיה צורך של הפירמה, אבל לא התאים למלכ"ר.

בקשתי מרות שילר (בתמונה) לפרט עבור הבלוג מספר תובנות שלה מעבודת התזה – ואלו התובנות שציינה:

1. צרכי המלכ"ר תחילה - אם העסק באמת רוצה לסייע למלכ"ר, יש לגבש את שיתוף הפעולה, ראשית כל, על פי צורכי המלכ"ר. יתכן שהדבר ידרוש ויתור מבחינת רצונות העסק.

2.

חפשו את הערך המוסף למלכ"ר - כדאי לבנות שיתופי פעולה על סמך הערך המוסף שהשותף העסקי מביא לשולחן. ההגדרות של ערך מוסף צריכות להתבסס על נקודת המבט ועל הצרכים של המלכ"ר. הגדרות אלה צריכות לעמוד בבסיס קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. איך נזהה את הערך המוסף למלכ"ר? נבחן את צרכי המלכ"ר על פי תחומים - פעילות ייעודית, שיווק, למידה, תשתיות.

3.

התנדבות עובדי פירמה, עניין יקר למלכ"ר - שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדים של העסקים יכולים להיות מאד יקרים למלכ"ר ולא בהכרח שווים את המאמץ ואת המשאבים. על מנת להפיק מהן סינרגיות ותועלות משמעותיות, צריך להשקיע בהן משאבים רבים של זמן, מחשבה, תכנון, כוח אדם וכסף.

4. התנדבות עסקים אפיזודית יכולה להיות מועילה יותר וזולה יותר (למלכ"ר ולעסק) מאשר התנדבות עסקים ארוכת טווח.

5. דפוסי שיתוף פעולה המסורתיים הם יותר יעילים למלכ"ר- על אף הטרנדיות של שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדי הפירמה, יתכן ששיתופי פעולה מסורתיים של תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה יותר כדאיים למלכ"ר.

6. מיקום המלכ"ר כשותף החלש בשיתוף פעולה עם עסק אינו בהכרח דבר שלילי. התנהלות מגיבה מאפשרת גמישות רבה, גישה לסוגים שונים של תורמים ושותפים וחוסכת משאבים.

7. מערכות יחסים בין הארגונים הן דינמיות. נטרו והגיבו לשינויים. מערכות יחסים בין עסקים למלכ"רים נתונים לעליות וירידות. כדאי לזהות שלבי מעבר של דעיכה והתחדשות במערכות היחסים ולהבין מה מניע שלבים אלה. כך ניתן מחד להיחלץ במהירות ממצבי דעיכה ומאידך למנף שלבי התחדשות לקידום שיתוף הפעולה.

8. תרומת תשתיות הפירמה – התנדבות עסקים כוללת את תשתיות הפירמה ולא רק את עובדיו. בעת גיבוש שיתוף .הפעולה כדאי לקחת בחשבון אפשרות זו ולחשוב כיצד תשתיות העסק יכולות להועיל למלכ"ר. (שירותים, מוצרים, מקום, יעוץ מקצועי וכדומה).

המחקר הוצג בכנס "תרבות הנתינה" באוניברסיטה העברית, במאי 2011.

הנה הקישור למצגת:

http://www.sw.huji.ac.il/upload/ruthshiler.pdf

עסקים וקהילה בכפר סבא - מחפשים את הניצוץ

בשנה האחרונה הקדשתי סדרת פוסטים לנושא עסקים קטנים ומעורבות חברתית. בעיניי, זהו עדיין נושא שלא מוצה. הפוטנציאל גדול אבל לא ממומש. עוד לא ברור לי מאין תגיע פריצת הדרך להתפתחות הנושא.

מעט מאוד רשויות מקומיות מייעדות משרה ציבורית לריכוז קשרי עסקים וקהילה. יוזמה זו התחילה מפעילות חלוצית של עסקים למען הקהילה (על"ה) מיסודה של "ציונות 2000", בשיתוף עם מספר רשויות מקומיות. עיריית כפר סבא מחוייבת לנושא כבר משנת 2003.
לפני ראש השנה נפגשתי עם סימה בן שמואל, מנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות בעיריית כפר סבא ואחראית על עסקים למען הקהילה בעיר. סימה היא מותיקות התחום במגזר הציבורי. ביקשתי לקבל ממנה תובנות לגבי תחום המעורבות החברתית של עסקים קטנים ובינוניים בעיר, על מנת שאוכל להציגן בבלוג שלי. סימה נענתה ברצון ושיתפה אותי בנסיונה ומתוך זוית הראייה הייחודית שלה בעבודתה בשירות הציבורי. אני שמחה לחלוק זאת עימכם.

הצלחות, אתגרים ותפקיד אחראית קשרי הקהילה עירונית.
פגשתי אשת מקצוע חדורת מוטיבציה להוסיף עוד ועוד עסקים למעגל הנתינה, אופטימית ויחד עם זאת מפוכחת ואף מעט מאוכזבת.
בכפר סבא כיום כ- 50 עסקים המעורבים בקהילה ברמות שונות. ברוב המקרים מדובר בעסקים קטנים ובינוניים. בחלק מהמקרים מדובר בסניפים של חברות גדולות. אז איך נראה תחום הפעילות?

נקודת המוצא הם הצרכים העירוניים. ילדים בסיכון, משפחות רווחה, ילדים מחוננים, נערות במצוקה, קשישים וכו'. הצרכים מוכתבים או מוצגים בעיקר על ידי מחלקת הרווחה. למעשה - שירות קשרי עסקים וקהילה שהעירייה מפעילה בא להרחיב את המענה שהעירייה נותנת לצרכי הקהילה.

המוקד הוא מקומי. גם אם מדובר בקשר עם עסק ארצי או גלובלי, סימה מתמקדת בצרכים קהילתיים מקומיים ומנסה לקשר את הסניף המקומי של החברה לפרוייקט עירוני מקומי. להבנתי אין התייחסות מיוחדת לאינטרסים העסקיים של הפירמה ברמת תחומי ליבה, מוניטין או שיווק.(זה פיספוס בעיניי).
קהילה ולא אחריות תאגידית. קשרי עסקים וקהילה ברשות המקומית מתבטאים בתחומי התרומה והמעורבות החברתית של העסקים. להבנתי אין למחלקה זו מנדט והיא אינה מתייחסת לשאר תחומי האחריות התאגידית.
הדפוסים העיקריים של המעורבות החברתית בקרב העסקים בכפר סבא הם תרומת מוצרים בשווה כסף והתנדבות עובדים (בד"כ חד פעמית).

הדוגמאות לתרומת שווה כסף רבות ומשמחות: מאפיות ובתי קפה תורמים מוצרים ביריד למען קרן לסיוע לנזקקים של העיר, מכוני כושר מעניקים מנוי בחינם לנערות במצוקה, ספרית מספרת נזקקים, חברת מטבחים תורמת ריהוט מתצוגה למועדונית לילדים בסיכון.
התנדבות היא קצת יותר בעייתית. סימה מספרת כי בדרך כלל העסקים לא מעוניינים להתחייב והמעורבות היא חד פעמית. לעיתים העסקים מבקשים התנדבות "לא קשה" או עם ילדים "לא בעייתיים". הם מפעילים בהתנדבות מפגשים מיוחדים לילדים במצוקה או עורכים אירוע לאנשים עם צרכים מיוחדים. במספר מצומצם של מקרים חברות התגייסו לחנוך, אצלם במפעל, מספר תלמידים לאורך השנה, ומתמידות בכך.
תרומה כספית - כמעט ולא מתקיימת. במקרה שהעסק החליט להתנדב בפעילות עירונית מסויימת הוא מתבקש לתרום "תקציב מלווה פעולה" שיממן את הפעילות שהעסק מתכנן לקיים (בחגים למשל, או בפעילות קיץ). תקציב מלווה פעולה בהחלט מקובל עלי. זה מאוד חשוב. התפלאתי לגלות כי כמעט ואין תרומה כספית וולונטרית. זה מאכזב. אני עדיין מאמינה בתפקיד של עסקים לתרום מרווחיהם לקהילה. אמנם, המידע הזה תואם את מצאי סקר התמ"ת שכתבתי עליו כאן בעבר. עסקים בינוניים ממעטים לתרום כסף. האם עלינו להנמיך ציפיות?

מחפשת את הניצוץ
בכל מפגש ראשוני עם מנהל חברה או בעלים של עסק מקומי, סימה בן שמואל מחפשת את הניצוץ. לדבריה בעלי העסקים צריכים להנות מהתרומה, להתחבר ריגשית. הם רוצים לעשות משהו משמעותי ומחפשים פעילות שתדבר אליהם ברמה הריגשית. זה האתגר - למצוא להם פעילות בקהילה שתענה על הצורך האישי הזה. מנסיונה - אם אין ניצוץ - הסיכוי שתתקיים מעורבות חברתית של העסק - נמוך. אם הוא מתגלה - מתחיל תהליך של התאמת הצרכים העירוניים לרצונות של העסק ובעליו. בד"כ מדובר בהפעלת מתנדבים, תרומת שירותים או מוצרים.

ראשי ערים צריכים להנהיג
בן שמואל בדעה כי על הרשויות המקומיות להוביל את המהלך של קשרי עסקים וקהילה. ראשי ערים צריכים להציב איש מקצוע בתפקיד אחראי קשרי עסקים וקהילה שיהווה כתובת עירונית אחת לכל פנייה של עסקים ושל ארגונים מקומיים.
"הרבה פרוייקטים קטנים מצטרפים למשהו גדול יותר. בסוף אנשים ידברו על זה בסלון. אני מאמינה כי אנשים רוצים לעשות טוב. הם מבינים כי התרומה חוזרת אליהם, אבל יש צורך לתת להם שירות נגיש, כתובת ברורה ואיש מקצוע שילווה אותם בתהליך".

גמר חתימה טובה.