‏הצגת רשומות עם תוויות אחריות חברתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אחריות חברתית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

ספר ישראלי חדש בנושא אחריות תאגידית יצא לאור


ספר חדש על אחריות תאגידית הוא אירוע נדיר במקומותינו.
ספרו של עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודויז'ן, יועצים לאחריות תאגידית,  יצא לאור החודש, בעברית, כשהוא מעשיר מיד את מדף הספרים המקצועי שלנו. דרך הספר, שנקרא "אחריות תאגידית",  ניתן להתבונן על מצבה של האחריות התאגידית בישראל בשלהי 2012. על פי המחבר, הספר מיועד להגיש למנהלים, פרקטיקות וכלים יישומיים לניהול אחראי של ארגון, לסייע למנכ"לים ולמנהלי אחריות תאגידית לפעול בשקיפות ובאחריות מול מחזיקי העניין שלהם ולהראות לקוראים כיצד ניתן למנף את היכולות העסקיות, כך שיסייעו הן לצרכים חברתיים והן לשיפור התחרותיות של העסק.


ספר ישראלי חדש על מדף הספרים של אנשי המקצוע בתחום האחריות התאגידית

אחריות תאגידית בישראל – על פי חברת גודויז'ן
הספר משרטט פעילות חברתית ומקצועית בתחום האחריות התאגידית בישראל, כפי שהיא נראית כיום, לאחר יותר מעשר שנים בהן הנושא מוכר כאן.  עם זאת, "ספר זה לא בא לחנך" נכתב בו במספר הזדמנויות. לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, לאחר חשיפה של בעיות קשות בממשל התאגידי של חברות מובילות במשק הישראלי, ביקורת על תאגידים, גם כשהיא מופיעה בספר, היא מינימאלית ומרומזת. למשל, בעניין העדר פעילות רצינית של השקעות אחראיות בארץ. (עמ' 80). 
רוב הדוגמאות המובאות בספר הן של מניסיונה של חברת גודויז'ן, זאת אומרת דוגמאות מפעילות של עסקים בישראל, דבר שמגביל את הדיון לכאן, למרות שקיימות דוגמאות נפלאות של פעילות תאגידים בחו"ל. 

ספרו של עברי ורבין הוא ספר אישי, במובן הזה שהוא שוזר את התפיסה המקצועית של חברת ג'ודויז'ן, ניסיונה והשירותים שהיא נותנת, עם החוויה האישית של המחבר, מנכ"ל הארגון, בתחנות שונת בחייו - קורס במרכז השל לקיימות, עבודה במרכז פרס לשלום, לימודים על אחריות תאגידית בבריטניה ועוד. דרך הכתוב אנו נחשפים לתפיסות של חברת הייעוץ גודויז'ן ולכלים המקצועיים שהיא מציעה. תסכימו עם הכלים הללו, או לא, החשיפה הפומבית שלהם, מעשירה את השיח המקצועי שלנו בכל מקרה.

מה בספר?
הפרק הראשון של הספר הוא מעיין לקסיקון מורחב, אוטוסטרדה מסחררת של מושגים בתחום האחריות התאגידית. ניהול סיכונים, אמון, שקיפות, מחזיקי עניין, תקשור אחריות תאגידית, שיווק חברתי, שרשרת אספקה, השקעות אחראיות, דיווח חברתי וכו'. כל מושג מקבל הסבר קצר ופרקטי, הנסמך על מקורות תאורטיים מחו"ל: מחקר, מאמר או ציטוט מדברים של מומחה. לאחר מכן מוגשת הצעה למודל לשימוש בנושא בתוך החברה עסקית. בדרך כלל זהו מודל עבודה של חברת גודויז'ן, למשל בנושא דיאלוג עם מחזיקי עניין. לעיתים מופיע מודל של ארגון אחר – כך לדוגמא, בנושא ניהול רכש אחראי מובא מודל הפעולה שמציע ארגון מעלה. בתוך הטקסט משולבות דוגמאות של פעילות חברות בישראל, רובן המכריע הן חברות שנעזרות בשירותי  גודויז'ן.

יתרונו  המובהק של המבנה בחלק הזה הוא בהיותו נגיש, קריא וברור. דווקא משום שהכתיבה אינה אקדמית, היא מאפשרת לקורא הפוטנציאלי (מנהלים/ות וגם סטודנטים) לדגום מושגי יסוד בשפת האחריות התאגידית ולהבין את העיקר הדברים. כאן המקום לציין את עבודת הכתיבה המוצלחת של אילת אריאלי. איני מכירה אותה אישית, היא חתומה על התחקיר, על כתיבה ועל העריכה וזה המקום לפרגן.

החלק השני של הספר עוסק בארבעה מתוך התחומים של אחריות תאגידית . ורבין החליט להרחיב רק על הנושאים הללו. (אנסה להתייחס לחלקים הללו בהזדמנות אחרת)
1.אתיקה
2. אחריות סביבתית
3.אחריות חברתית (בין השאר: קהילה, התנדבות עובדים ותרומות)
4.סביבת עבודה

בסיום הספר מופיעה רשימת אתרים שימושיים (כולל הבלוג הזה...) ורשימת המקורות הביבליוגרפיים עליהם הספר מסתמך. רשימה שעשויה להיות מועילה בהחלט למי שנפגש לראשונה עם התחום.


אחריות תאגידית. כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה ולסביבה. מאת עברי ורבין. תשע"ג. הוצאת מטר.

 גילוי נאות: בחודשים האחרונים שימשתי יועצת בחברת גודויז'ן בעבודה עם אחד הלקוחות שלה, בנושא התנדבות עובדים. 


יום שני, 3 בספטמבר 2012

כדאי להכיר מודלים של התנדבות עובדים. כיום יותר מתמיד

האם אתם מפעילים בעסק שלכם תכנית מובנית לתמיכה בהתנדבות עובדים?

ארגון מבריטניה בשם  Volunteering England פרסם זה מכבר  מדריך מעשי עבור מעסיקים, לניהול התנדבות עובדים. נראה כי כבר נאמר הכל על הנושא, אבל למי שמעוניין להניע תכנית להתנדבות עובדים ולתמיכה בהתנדבות עובדים בפירמה, זהו כלי עבודה בסיסי ומוצלח.



המדריך הנוכחי שמביא נתונים מבריטניה, מציין כי השקעה בקהילה אמנם נשארה יציבה למרות האתגרים בסביבה הכלכלית, אך בעוד שנרשם צמצום בתרומות הכספיות של עסקים, קיימת עלייה במעורבות ובתרומה של עסקים בדרך של התנדבות עובדים, תמיכה פרו בונו ותרומה ב"שווה כסף".   היות וגם בארץ דווח על ירידה בתרומות של עסקים, אין מנוס שגם כאן, ארגונים חברתיים  ימצו את האלטרנטיבות. 

מעבר לתועלות מסוימות לקהילה, (עליהן אולי אתייחס בפעם אחרת) ברור לי כי עסקים עשויים להפיק תועלות פנים ארגוניות בהפעלת תכניות להתנדבות עובדים. וטוב שכך. תועלות אלה יכולות להיות חלק מהמניעים שלהם להפעלת מערך התנדבות עובדים.

הפעם אני בוחרת להביא מתוך הדו"ח רשימה של מודלים של התנדבות עובדים. עם תוספת דוגמאות משלי. כחלק מתכנון אסטרטגי , כאשר בונים תכנית התנדבות עובדים בחברה עיסקית, או תכנית לתמיכה בהתנדבות עובדים,  חשוב להכיר את המגוון ולבחור מה שמתאים לפירמה. הדבר נכון באותה מידה גם לעמותות. חשוב  להכיר את המודלים שעסקים מפעילים ולבדוק מה מתאים ומה לא בא בחשבון. 


1. אתגר צוותי - פעילות חד פעמית של צוות. בדרך כלל הכוונה ליוזמה מוגדרת בת יום אחד. צביעת חדר בעמותה, ניקוי חצר בית ספר וכו'. המודל הזה מעולה לפיתוח עבודת צוות של הפירמה. 

2. שותפות - הכוונה לסדרה של פעילויות בארגון חברתי. תכנית התנדבות נבנית לטווח ארוך, יחד עם הארגון החברתי, בהתאם לצרכים שלו. מקובל כי פעילות זו קשורה למדיניות של האחריות התאגידית של הפירמה ולנושא שנבחר למעורבות החברתית. 
לצאת לטבע ולעשות טוב .
 ארגון לקט ישראל מספק הזדמנויות להתנדבות עובדים חד פעמיות וגם ארוכות טווח.
תודה לארכיון לקט ישראל על האישור לשימוש בתמונה.
3. ארגון אחד בשנה - עובדים מתגייסים לתמוך בארגון אחד, לפרק זמן של שנה, תוך שהם מפעילים מגוון דרכים: התנדבות שלהם, תרומה כספית והתרמה. בבריטניה זה מקובל, בארץ פחות. ראו דוגמא של קבוצת הכדורגל של ארסנל
.
4. התנדבות פרטנית של יחידים - עובדים מתנדבים בתחומים שמעניינים אותם. על חשבון הזמן הפרטי שלהם או תוך שימוש בשעות התנדבות שניתנות על ידי המעסיק. החברה יכולה לספק תמיכה בכל מיני דרכים: לשלם על שעות ההתנדבות, לאפשר למתנדב להשתמש, לצרכי ההתנדבות, בציוד של הפירמה -מכונת הצילום למשל או להעניק מענקים כספיים קטנים כתרומה לארגון בו העובד מתנדב וכמובן, להוקיר את פעילותם כחלק מההכרה בעשייה ההתנדבותית של הארגון.

5. התנדבות וירטואלית - פעילות התנדבותית שנעשית באמצעות עמדת המחשב של העובד, במשרדו. מנטורינג מקוון, מחקר באינטרנט וכו'. דרך זו מתאימה לעובדים שהפניות שלהם לצאת- נמוכה. אם אתם מכירים דוגמא מוצלחת מישראל, ספרו לי.

6. פרו בונו - שימוש במיומנויות המקצועיות של עובדים, כגון משפטים, ראיית חשבון, שיווק ופרסום, לתמיכה בארגון החברתי. זוהי דרך מעולה לספק שירות בעל ערך והשפעה משמעותית. מתאים גם להפעלה על ידי הגימלאים של הארגון.  בארץ מקובל לראות משרדי פרסום תורמים קמפיינים ואם הצלחתם להכניס לועד המנהל של העמותה שלכם מנהל בכיר מתאגיד - זה נפלא ומבחינתו - תרומה מקצועית בתחום הניהול.

7. התנדבות מכוונת כישורים - עובדים שמתנדבים ובכך משפרים מיומנויות שלהם. למשל ניהול צוות, הדרכה  או קואוצ'ינג.

8. התנדבות משפחות - מודל זה אמנם לא מופיע במדריך, אבל הוא פוטנציאל מעניין לשלב פעילות התנדבותית של עובד פירמה עם בני משפחתו. כדאי לנסות, חוויה מיוחדת ומהנה.

ההחלטה כמה ואיזה מהמודלים מתאים לפירמה שלכם היא אחת הסוגיות בבניית מערך תמיכה בהתנדבות עובדים. על נדבכים נוספים של בניית תכנית התנדבות עובדים ועל התועלות מהפעלת תכנית כזו ניתן וכדאי לקרוא במדריך עצמו . 



לאתר הארגון  Volunteering England

יום ראשון, 29 ביולי 2012

הרוח האולימפית 2012 - ספורט ואחריות


"התבוננות מקרוב בתולדות המשחקים האולימפיים, כמו לימוד כל פרק אחר בהיסטוריה, הוא מקור לא אכזב להסקת מסקנות  על מאוויי החברה וחווית האדם, המתבטאים בעולמו של הגוף כפי שהם מלווים את עולם הרוח"         עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה. 1976.

גדלתי בבית בו הספורט היה דרך חיים, לא רק במובן הגשמי, אלא במובן הערכי. סבי, עמנואל גיל,  היה מראשי הפועל. הוא היה הרכז המקצועי הארצי של ההתאחדות לספורט "הפועל", היה חבר בוועד האולימפי הישראלי ואף ליווה משלחת של ישראל למשחקים האולימפיים. הוא דגל בספורט עממי שהוא לאו דווקא תחרות - אלא שיתוף. לא התמודדות - אלא עזרה הדדית. האדם נאבק עם עצמו למען שיתוף עם חבריו וכדי להעלות יחד איתם על רובד גבוה יותר. ובכלל- העיקר ההשתתפות. 

סבא כתב את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים,  החל מימי יוון העתיקה ועד האולימפיאדה של  מונטריאול. כמובן, שאף אחד לא קורא את הדברים הללו היום. אבל תאמינו לי שמדובר בהפקה מרשימה המלאה בתיאור היסטורי מרתק, (לאוהבי ספורט), דרך תצלומים, סיפורים אישיים, נתונים מדויקים של תוצאות וגם התייחסות לסוציולוגיה, תרבות ואף שירה.

ומאווירה זו, של רוח חלוצית ונאיבית, נעשה מעבר חד למשחקים האולימפיים שנפתחו השבוע בלונדון. הנה עשינו קפיצה בזמן. אנחנו במאה ה- 21 . והכללים השתנו בכל דרך שרק נביט בהם. 


אתר האינטרנט של אולימפיאדת לונדון 2012. רוח של השראה וניצחון
מימון ומשאבים -משימה רב מגזרית 
המגזר הציבורי , שמארח את המשחקים, לא יכול לעמוד באתגר אדיר כזה לבדו. מימון הפרויקט האדיר, אולימפיאדת לונדון 2012, מופעל על ידי שני ארגוני מפתח - אחד פרטי אחד ציבורי. 
החברה הפרטית (הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים) אמונה על התכנון, המימון, ההכנה וההפקה של האירוע. היא מגלגלת תקציב של מעל 2 מליארד ליש"ט. וכל ההכנסות מקורן במגזר הפרטי.  איך עושים את זה? שותפים עסקיים, בלעדיות בפרסום ובאספקת שרותים, ספונסרים בינלאומיים ומקומיים, מכירת מוצרים באתר ייעודי, מכירת כרטיסים וכו'. ככה זה נראה באתר:


מיתוג חזק, שותפות מן היסוד עם המגזר העסקי וגם - אחריות תאגידית.
אלה מצטרפים לרוח העדכנית של המשחקים האולימפיים
יחד עם הפעולה של המגזר העסקי, בינוי המתקנים החדשים שהיה צריך לבנות בלונדון , לרגל המשחקים, הוטל על ארגון נוסף,  (The Olympic Delivery Authority (ODA, שהמימון שלו מגיע ממשרד התרבות, המדיה והספורט הבריטיים, מהרשויות בלונדון וגם מהכנסות מפעל הפיס הבריטי. 2.2.מיליארד ליש"ט. 

אכן ... סכומים נאים.... 


משחקים עם אחריות
אולימפיאדה כיום היא לא רק ספורט. היא גישה חברתית. בכל ארבע שנים, לקראת המשחקים, מודלק לפיד אשר יוצא מיוון ומגיע במרוץ שליחים אל אתר התחרויות. נושא הלפיד, הנבחר, מצית בגאון את אש התחרויות ומסמל את התחלתן. גם הפעם הלפיד הגיע כך להיכל,  אך הבערת האש עצמה לא התבצעה על ידי אדם יחיד אלא על ידי קבוצה של ספורטאים, שהדליקו את "קרנות השפע" שהביאו עימם לאיצטדיון משלחות הספורטאים.
זה היה רגע מרשים. האם זו רוח התקופה? אני רוצה להאמין כי המארגנים אכן משקפים בהחלטה הזאת את רוח התקופה, את העוצמה של ההמון ואת המעורבות שמביעים המונים ברחבי העולם בשנים האחרונות. 

המשחקים האולימפיים אינם רק מפגן ספורטיבי. מארגני התחרויות בלונדון מתייחסים לאחריות הכוללת שלהם בכל היבט שאנו מכירים בתחום האחריות התאגידית. כך זה לפחות משתקף באתר האינטרנט הרישמי. הם רואים במשחקים הזדמנות לעורר השראה ולחולל התפתחות בקרב כל תושבי לונדון. למי שרוצה ללמוד איך מפעילים מערך ענק כל כך - ובה בעת מתייחסים להיבטים של אחריות תאגידית על כל רבדיה, כדאי להתעמק באתר הרישמי של המשחקים האולימפיים. הוא מספק מידע על   אחריות תאגידית  על גיוון והכלה, מיחזור, טיפול במזון, קיימות,  עבודה עם הקהילה המקומית ועוד.

התנדבות -  Game Makers
מסתבר כי כבר עשרות שנים המשחקים האולימפיים משתפים מתנדבים ככוח עזר. לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון, החל בספטמבר 2010, לאחר חודשים רבים של תכנון, גיוס המתנדבים,
שנקראים Game Makers . 
240,000 בקשות להתנדבות התקבלו. 100,000 אנשים רואיינו. ומתוכם נבחרו 70,000 מתנדבים מאושרים, ששובצו לסייע במגוון תפקידים לאורך כל ימי התחרויות. איך מתארגנים לניהול התנדבות במספרים כאלה?


אם כן, למדתי כי  חברת מק'דונלד , שהיא שותף משחקים "presenting partner ", התגייסה לנצל את המיומנות שלה בקליטה של צוותי עובדים. בזכות מיומנות זו והודות לפריסה הארצית של הרשת בבריטניה, החברה קבלה את האחריות  לבחירת המתנדבים, לתהליכי הקליטה ולאימון המתנדבים. זה מידע חשוב למי שמבין שחברות יכולות לספק לנו לא רק כסף, אלא גם ידע ונסיון...

העיקר ההשתתפות? והערה לסיום.... למרות המעורבות הנפלאה של מקדונלד שתארתי כאן וסליחה שאני חייבת לקלקל....אבל לא יכולה להתעלם מהתחושה הלא נוחה שלי- כשאני מתבוננת בחיבור בין אירוע ספורט גרנדיוזי כזה לבין כמה מהספונסרים של המשחקים. חברות בעלות עוצמה עולמית, שאי אפשר בלעדיהן, אך דווקא הן מייצרות מזון לא בדיוק "ספורטיבי"... מקדונלד, קוקה קולה...  ממממ.  גם אתם הרגשתם כך? 


ובכן, זו הרוח האולימפית ברוח התקופה. 
מעניין מה סבא היה אומר על זה. 

יום שבת, 24 ביולי 2010

יום המודעות להעצמת אנשים עם מוגבלויות


כשהייתי אם צעירה, וזה היה במאה הקודמת, הגעתי עם בתי, בפעם הראשונה לטיפת חלב ברמת גן. אבל לא יכולתי להכנס. לא היתה נגישות לעגלות ילדים. בכניסה ניצבו מתריסות, שלוש מדרגות. אולי יותר. ההרגשה זכורה לי עד היום: תסכול עמוק. איך זה יתכן, חשבתי, כי במבנה ציבור המיועד לאמהות צעירות ולתינוקות בעגלות ילדים אין אפשרות לגלגל את העגלה עד לפתח חדר האחות?! ומדוע האחיות לא זועקות את הזעקה ולא דורשות מהרשויות לשפר את השירות?

כמעט שבע עשרה שנה אחרי, ועדת הרווחה של הכנסת אישרה תקנות המחייבות רשויות מקומיות להנגיש עבור אנשים נכים מבני ציבור קיימים. זה יקח זמן, עד שנת 2021. כמובן שהציבור הרחב ובכלל זה אנשים זקנים והורים צעירים הדוחפים עגלות ילדים, יהנה מכך. מדובר במאורע משמח. ואולי בכלל, עד אז בתי כבר תהיה אם צעירה בעצמה.

בכל אופן, השינוי הזה לא הגיע יש מאין.

מדובר באחת מההשפעות ארוכות הטווח של מהלכים חברתיים, וכמובן פוליטיים של ארגוני החברה האזרחית. במשך שנים פועלים ארגוני המגזר השלישי ובמיוחד ארגונים "של" ולמען אנשים עם מוגבלויות במאמץ אדיר לשפר את דמותה של המדינה והחברה הישראלית בנושא איכות חייהם של הנכים בישראל. זו משימה אזרחית חשובה מאין כמוה. חשוב לזכור כי ארגונים אלה אינם פועלים עבור קבוצה מסויימת של אנשים נכים או נזקקים בלבד, אלא למעשה פועלים למען דמותה של החברה בישראל, למען שיוויון זכויות ולמען הוגנות בסיסית של החברה ביחסה לאזרחיה. הם פועלים לעשות את החברה שלנו אנושית והומנית יותר.
נציבות שיוויון אנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים שותפה למהלך התקנת התקנות והחקיקה בנושא. אבל הפעם אני רוצה להעלות על נס את פועלם של הארגונים החברתיים לשינוי מדיניות ולסינגור בתחום. אציין כמה ארגונים שאני עוקבת אחריהם מעריכה ומוקירה.
שתי"ל, הקרן החדשה לישראל, בזכות, נגישות ישראל, מטה מאבק הנכים, ידיד, שק"ל, אגודת החרשים, המכון לקידום החרש וכמובן - בקול בו הייתי פעילה בעשר שנים האחרונות. יש כמובן עוד רבים. אני מאמינה בתפקידם של ארגוני החברה האזרחית לחולל שינוי חברתי. שמחה עימם להיווכח כי גם אם בעבודה קשה ובמהלכים ארוכי טווח - השינוי מגיע.

המאמר הזה מתפרסם דווקא היום, לאחר שהבחנתי בדף הפייסבוק של קבוצת פישמן שמתקיים היום אירוע אינטרנטי בו בלוגרים מכל העולם כותבים על הנושא ובכך מקווים לעורר מודעות לנושא העצמה של אנשים עם מוגבלויות. לא במקרה. קבוצת פישמן , כחלק מהמעורבות החברתית שלה בחרה בתחום אנשים עם מוגבלויות כתחום רוחבי, חוצה ארגון. באמצעות שיתופי פעולה מגוונים בין החברות העסקיות של הקבוצה לבין ארגוני החברה האזרחית - מקדמים את הנושא. והם עושים זאת בצורה יסודית ועקבית כבר עשר שנים.

מה דעתכם על מקומן של חברות עסקיות בקידום שיוויון של אנשים עם מוגבלויות?
לדעתי - חוץ מהשפעה על מדיניות, מקומם משמעותי בתחום התעסוקה. תעסוקה. תעסוקה. תרומות זה לא מספיק. גם לא התנדבות. נושא התעסוקה בקרב אנשים נכים בישראל הוא נושא כאוב. בעייה חברתית שמשפיעה על איכות חייו של הציבור הזה. אבל על כך ארחיב אולי בפעם אחרת.

יום חמישי, 27 במאי 2010

עסקים קטנים ואחריות חברתית באירופה

זה רק צירוף מקרים שבעודי כותבת סדרת פוסטים על עסקים קטנים ואחריות חברתית, נחנך בבריסל אתמול שבוע העסקים הקטנים באירופה. המגזר הזה נחשב בצדק מנוע הצמיחה של הכלכלה ונראה כי מושקעים בו ובמיוחד באירועי השבוע הנוכחי תשומת לב עצומה.

נתחיל בהגדרות. על פי פורטל העסקים הקטנים של אירופה, עסק אירופאי זעיר הוא כזה שלו עד עשרה עובדים (מחזור עד 2 מליון יורו) בעסק קטן עובדים עד חמישים אנשים (מחזור עד 10 יליון יורו) ובעסק בינוני - עד 250 עובדים (או עד 50 מליון יורו מחזור שנתי).

הפורטל קורא לעסקים הקטנים להתייחס לפיתוח בר קיימא של העסק בממדים הכלכליים, סביבתיים וחברתיים ומצביע על כך שהגישה זו כלולה במטרות האחוד האירופי.


האיחוד האירופי משקיע מאמצים לקדם את הנושא. כלךלמשל, בין השנים 2006 ל 2008 האיחוד מימן 14 פרוייקטים שמטרתם להטמיע את נושא ה
אחריות חברתית בעסקים קטנים. התוצאות מוצגות בנייר סיכום מפורט. ממליצה למי שמעוניין להתעמק בנושא.

אציין רק משפט מרכזי ממחקר של המרכז האוסטרי לחקר עסקים קטנים שחקר את הקשר בין אחריות חברתית לתחרותיות של עסקים קטנים, דרך בדיקה לעומק של 35 סיפור מקרה:
תדמית עסקית טובה יותר, נאמנות גבוהה יותר של לקוחות ויחסי עובד - מעביד משופרים הן התוצאות החשובות ביותר של אחריות תאגידית, התורמות לתחרותיות של העסק הקטן.

הטענה שעולה וחוזרת היא כי למידה מעמיתים, מקבוצת השווים, הוא גורם חשוב ביותר לעסקים הקטנים. לכן דוגמאות של אחריות תאגידית של עסקים קטנים הן חשובות ביותר עבורם.

טוב, לצערי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (ע.ר) והאתר שלהם רחוקים מרחק שנות אור מהפעילות המוצגת באיחוד האירופי. עצוב נכון? ובפרט, לא מצאתי שם כל התייחסות לנושא של אחריות חברתית של עסקים.

נחזור לאירופה.
הועדה האירופית - הדירקטוריון הכללי ליזמות ותעשיה פרסם לפני שלוש שנים מסמך עבודה העוסק בנושא אחריות תאגידית של עסקים קטנים. ובאופן יותר ממוקד הוא מנסה לתת תשובה לשאלה: כיצד לעזור ליותר עסקים קטנים לשלב נושאי סביבה וחברה בפעילות שלהם?

אלה המסרים המרכזיים במסמך:
1. אחריות חברתית של עסקים אינו דבר חדש בעסקים קטנים
. רבים עשו את זה למרות שלא קראו לכך בשם. אחריות חברתית בעסקים קטנים נעשית בצורה פחות פורמאלית ויותר אינטיאוטיבית מאשר בעסקים גדולים אבל זה לא עושה אותה פחות משמעותית. האתגר הוא להביא יותר עסקים קטנים לתחום האחריות החברתית.

2. גישת האחריות החברתית עשויה להביא תועלת לעסקים קטנים. יכולה להשתלם - במיוחד לטווח הארוך.
3. ערכים אישיים ואתיים חשובים גם הם. הם שמשפיעים על מוטיבציה האישית של הבעלים, המנהל והעובדים וכך על הנכונות של העסק לפעול בתחום.
4. אחריות חברתית היא הזדמנות לפתור בעיות אמיתיות. הגישה צריכה להיות פרקטית, מכוונת לפתרונות מעשיים.
5. יותר הגיוני לעבוד עם עסקים קטנים ברמה איזורית ומקומית. בעיקר משום שהבעיות שמעסיקות אותם ובהן הם נתקלים הן בדרך כלל מקומיות.
6. וכן דרך סקטורים ותחומי תעשייה ספציפים. עסקים מסקטור מסויים נתקלים בבעיות דומות ובאמצעות שיתוף פעולה לפיתרון ניתן לפתור אותן ביעילות ובעלות נמוכה יותר.
7. חשוב ביותר לקיים שותפויות בין מחזיקי עניין. הדוגמאות המוצלחות ביותר של אחריות חברתית בעסקים קטנים מגיעות מיוזמות בהן מעורבים מגזרים חברתיים שונים וגם ממגזרים עסקיים שונים.
8. לארגונים שתומכים בפעילות עסקים קטנים יש תפקיד משמעותי בהטמעת הנושא.
9. חשוב להשתמש בשפה וטרמינולוגיה מתאימה. בהקשר לעסקים קטנים - השימוש במונח אחריות תאגידית הוא מבלבל ולא מתאים. לעיתים מוטב להשתמש במונח יזמות אחראית.
10. יש לשלב בצורה טובה יותר את האחריות החברתית לתוך החינוך. במיוחד לחינוך מנהלים עתידיים ועובדים.
11. קיימת שונות עצומה בין העסקים הקטנים. יש להתאים במדויק ובאופן ספציפי את הגישות לטיפול בתחום האחריות החברתית לכל עסק וסקטור.
12. אחריות חברתית היא שונה בכל אחת ממדינות אירופה. והיא מושפעת ממסורות פוליטיות, מאופי הדיאלוג החברתי ומרמת הרגולציה שיש בכל מדינה בסוגיות חברתיות וסביבתיות. יש לנקוט עקרונות דומים אבל הפרקטיקה בכל מקום ראוי שתהיה שונה ותותאם למדינה.
13. תהייה דרישה גבוהה יותר לאחריות חברתית של עסקים קטנים. אבל בעדינות... יש צורך בסביבה מאפשרת שתתגמל עסקים קטנים על הפעילות שלהם בתחום. הציבור והלקוחות כמו גם עסקים גדולים שהעסקים הקטנים מהווים חלק משרשרת האספקה שלהם צריכים לקחת בחשבון את הקיבולת המוגבלת של עסקים קטנים במימוש בנושא.

טוב, חבר'ה. יצא לי קצת כבד הפעם. מקווה ששרדתם איתי את המסה.
נתראה בתובנות נוספות , בפעם הבאה.