‏הצגת רשומות עם תוויות קבוצת פישמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קבוצת פישמן. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 במאי 2012

קשרי עסקים וקהילה ביריד האמנות צבע טרי

נכון שהולכים לתערוכת אמנות להתרשם ולהתרגש מעבודות אמנות. אבל אני כמובן, לא יכולה להתעלם מממדים נוספים שקשורים להפעלת אירועים משמחים כאלה.  פילנתרופיה - אמנות - עסקים הוא חיבור ותיק מאוד. אפילו הכרחי. אמנים תמיד חיפשו תומכים ופטרונים, כדי לממן את עצמם ובעלי ממון חיפשו את קרבת האמנים. גם בעידן שלנו האמנות היא שוק כלכלי ואי אפשר להתעלם מזה. ו"צבע טרי" הוא חלק מהתופעה. אבל מדובר בחגיגה. 


יריד האמנות צבע טרי ה- 5 התבגר ונראה השנה ממוסד יותר מתמיד. אולי בגלל הבחירה להשתמש במבנה של בית ספר. אפילו שמדובר במבנה מעוצב, מתוכנן "אחרת", בית ספר הוא בית ספר הוא מוסד . למי שלמדה ב"בית חרושת לציונים" , מבנה כזה לא עושה טוב... אבל הגעתי מוקדם, יכולתי להתרשם בנחת יחסית והיו לי כמה מפגשים ממש מעניינים.  בערך שני שלישים של היריד הם אולמות תצוגה של גלריות אמנות מסחריות. בקומה התחתונה מציגים אמנים עצמאיים. 



בכל אופן, הפעם אצביע  על כמה שיתופי פעולה חברתיים- עסקיים שעניינו אותי בצבע טרי


להצביע, להמר ולתרום. חגיגה של גלויות עם כוונות טובות

פרוייקט הגלויה הסודית. כאן בנוסף לרוכשים, גם האמנים הם התורמים. קיר מלא בגלויות המצוירות על ידי אמנים צעירים וותיקים. המבקרים יכולים לבחור גלויה ורק לאחר רכישתה (180 ש"ח), הם מתוודעים ליוצר. ההכנסות נתרמות למלגות עבור תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במסגרת נוער שוחר אמנות, תכנית למצטיינים של מרכז מאירהוף לאמנות במוזיאון תל אביב


רק להכנס למחשב ולנדוד לתוך הציורים. שפע של מידע. כמו שגוגל יודעת
Google Art Project  
הפרויקט המהפכני והיוצא מן הכלל של גוגל, לתיעוד אמנות, מוזיאונים ברחבי העולם. היריד מקדיש לו אולם וניתן להתנסות שם בצלילה מהפניטת לעולם הדיגיטילי. (אפשר גם מהבית - ממליצה!) 



המרכז לאמנות עכשווית  מקיים באמצעות היריד מכירה פומבית שקטה של עבודות אמנים בולטים וגם הגרלה של עבודות אחרות. הכל לצורך הגדלת תקציב, לצורך הפקת קטלוגים ותמיכה באמנים. 



גיבורי על אמת

מיזם מרשים ומרגש שמטרתו לצמצם סטיגמות חברתיות כלפי ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים ולקדם קבלתם לחברה כשווים. התוצר - שלושה משחקי קופסא מקסימים לילדים ולמשפחה. כמובן שקניתי. מדובר בשיתוף פעולה ארוך טווח (שנתיים!) בין עמותת שלווה, האקדמיה לאמנויות בצלאל, קבוצת פישמן וכמובן יריד האמנות צבע טרי. ההכנסות ממכירת המשחקים- תרומה לעמותת שלווה.  אסף  פינקלשטיין מנהל הסברה של ארגון שלווה (בתמונה מימין) סיפר לי כי חיפש דרך מקורית להעביר את המסר - שילדים ומבוגרים לא יפחדו מילדים עם צרכים מיוחדים. אסף הסביר לי כי שיתוף הפעולה עם ורד רז מקבוצת פישמן היה המנוע לפרויקט. תהליך ארוך ועמוק של שיח, דיאלוג וחשיבה.  בסופו של דבר נפתח קורס ייעודי בבצלאל והסטודנטים המוכשרים בהדרכה מעולה, יצרו סדרה של דמויות - גיבורי על שעושים שימוש דווקא במוגבלויות שלהם כדי להיות גיבורים. 
עוד על הפרויקט תוכלו לראות בסרטון כאן .



אסף פינקלשטיין והצוות משלווה מכינים את הדוכן למכירת משחקי גיבורי על אמת.
מעוצב, מקסים ומזמין

חדר משחקים "גיבורי על אמת" לילדים ביריד צבע טרי.
מעורבות חברתית בקבוצת פישמן פועלת  אסטרטגית.
מטרה טובה וביצוע יפיפה.
לא יכולתי לסיים את הפוסט הזה מבלי להתייחס ליוזמה של זויה צ'רקסקי. אמנית ידועה ומוערכת  אשר מציגה בכל העולם ומוכרת את העבודות שלה באלפי דולרים. ביציאה, מחוץ ליריד, ראיתי אותה ואת שתיים מחברותיה, יושבות כאמניות רחוב ומציירות פורטרטים ב 50 שקל. זויה לא מציגה הפעם ביריד צבע טרי, אבל היא מוסרת כאן מסר  (כפול?) על אמנות, על כסף ובוודאי על קשר של האמנים עם הקהילה.
מי זכה אתמול בפורטרט מידי זויה צ'רקסקי?. מסר חברתי מורכב.

יום שבת, 24 ביולי 2010

יום המודעות להעצמת אנשים עם מוגבלויות


כשהייתי אם צעירה, וזה היה במאה הקודמת, הגעתי עם בתי, בפעם הראשונה לטיפת חלב ברמת גן. אבל לא יכולתי להכנס. לא היתה נגישות לעגלות ילדים. בכניסה ניצבו מתריסות, שלוש מדרגות. אולי יותר. ההרגשה זכורה לי עד היום: תסכול עמוק. איך זה יתכן, חשבתי, כי במבנה ציבור המיועד לאמהות צעירות ולתינוקות בעגלות ילדים אין אפשרות לגלגל את העגלה עד לפתח חדר האחות?! ומדוע האחיות לא זועקות את הזעקה ולא דורשות מהרשויות לשפר את השירות?

כמעט שבע עשרה שנה אחרי, ועדת הרווחה של הכנסת אישרה תקנות המחייבות רשויות מקומיות להנגיש עבור אנשים נכים מבני ציבור קיימים. זה יקח זמן, עד שנת 2021. כמובן שהציבור הרחב ובכלל זה אנשים זקנים והורים צעירים הדוחפים עגלות ילדים, יהנה מכך. מדובר במאורע משמח. ואולי בכלל, עד אז בתי כבר תהיה אם צעירה בעצמה.

בכל אופן, השינוי הזה לא הגיע יש מאין.

מדובר באחת מההשפעות ארוכות הטווח של מהלכים חברתיים, וכמובן פוליטיים של ארגוני החברה האזרחית. במשך שנים פועלים ארגוני המגזר השלישי ובמיוחד ארגונים "של" ולמען אנשים עם מוגבלויות במאמץ אדיר לשפר את דמותה של המדינה והחברה הישראלית בנושא איכות חייהם של הנכים בישראל. זו משימה אזרחית חשובה מאין כמוה. חשוב לזכור כי ארגונים אלה אינם פועלים עבור קבוצה מסויימת של אנשים נכים או נזקקים בלבד, אלא למעשה פועלים למען דמותה של החברה בישראל, למען שיוויון זכויות ולמען הוגנות בסיסית של החברה ביחסה לאזרחיה. הם פועלים לעשות את החברה שלנו אנושית והומנית יותר.
נציבות שיוויון אנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים שותפה למהלך התקנת התקנות והחקיקה בנושא. אבל הפעם אני רוצה להעלות על נס את פועלם של הארגונים החברתיים לשינוי מדיניות ולסינגור בתחום. אציין כמה ארגונים שאני עוקבת אחריהם מעריכה ומוקירה.
שתי"ל, הקרן החדשה לישראל, בזכות, נגישות ישראל, מטה מאבק הנכים, ידיד, שק"ל, אגודת החרשים, המכון לקידום החרש וכמובן - בקול בו הייתי פעילה בעשר שנים האחרונות. יש כמובן עוד רבים. אני מאמינה בתפקידם של ארגוני החברה האזרחית לחולל שינוי חברתי. שמחה עימם להיווכח כי גם אם בעבודה קשה ובמהלכים ארוכי טווח - השינוי מגיע.

המאמר הזה מתפרסם דווקא היום, לאחר שהבחנתי בדף הפייסבוק של קבוצת פישמן שמתקיים היום אירוע אינטרנטי בו בלוגרים מכל העולם כותבים על הנושא ובכך מקווים לעורר מודעות לנושא העצמה של אנשים עם מוגבלויות. לא במקרה. קבוצת פישמן , כחלק מהמעורבות החברתית שלה בחרה בתחום אנשים עם מוגבלויות כתחום רוחבי, חוצה ארגון. באמצעות שיתופי פעולה מגוונים בין החברות העסקיות של הקבוצה לבין ארגוני החברה האזרחית - מקדמים את הנושא. והם עושים זאת בצורה יסודית ועקבית כבר עשר שנים.

מה דעתכם על מקומן של חברות עסקיות בקידום שיוויון של אנשים עם מוגבלויות?
לדעתי - חוץ מהשפעה על מדיניות, מקומם משמעותי בתחום התעסוקה. תעסוקה. תעסוקה. תרומות זה לא מספיק. גם לא התנדבות. נושא התעסוקה בקרב אנשים נכים בישראל הוא נושא כאוב. בעייה חברתית שמשפיעה על איכות חייו של הציבור הזה. אבל על כך ארחיב אולי בפעם אחרת.