| מיזם נחשונים. רעיון נכון בו כולם מרוויחים. הפרט, העסק והחברה (הדימוי הויזואלי - מתוך אתר המיזם) |
שווה בדיקה. בהצלחה.
| מיזם נחשונים. רעיון נכון בו כולם מרוויחים. הפרט, העסק והחברה (הדימוי הויזואלי - מתוך אתר המיזם) |
הימים האחרונים מביאים אותי לחשוב על עוצמתו של הון חברתי.
אנחנו רואים מול עינינו חברה אזרחית בפעולה. חברה אזרחית להבדיל ממגזר שלישי. אנשים מדברים במושגים של שינוי חברתי, של מדינת רווחה, של צרכים ושל זכויות. אנשים לוקחים אחריות, פועלים, מתקשרים ביניהם, יוזמים ומגלים אכפתיות.
בתחילת מחאת הקוטג' ומחאת הדיור נראה היה לי כי הציבור ברחובות עקף את הארגונים החברתיים. המחאה הספונטנית, לא מאורגנת מלמעלה. הצעירים לא חיכו לארגונים החברתיים כדי שידברו בשמם. לרגע היה נדמה כי הארגונים החברתיים שקופים, לא רלוונטיים או מפוספסים.
זה לא מפתיע.
על פי נתוני הלמ"ס שמביא דר' ניסן לימור, כ- 53% מתקציבי הארגונים החברתיים בחמש השנים האחרונות, מקורם בגורמים ממשלתיים. עוד כ- 30% מתקציבם מקורו משירותים אותם הארגונים החברתיים מוכרים לממשלה כחלק מתהליכי המסחור וההפרטה! אם כן, ארגוני המגזר השלישי ניזונים מתקציבי ממשלה וקול המחאה החברתית שלהם מושתק.
אבל, כעת נראה כי על מנת ששינוי אכן יתממש, נדרשת התארגנות, נדרשת חשיבה סדורה. ומשא ומתן עם הממסד יתרחש רק מול גופים מאורגנים כמו התאחדות הסטודנטים או ארגונים מקצועיים.
אז מהו הון חברתי?
פרופסור רוברט פוטנאם, חוקר בתחום מדעי המדינה ופרופסור באוניברסיטת הארווארד הכניס בעשורים האחרונים את המושג Social Capital לשיח החברתי. הוא אמנם לא היה הראשון שעסק בכך אבל הוא היה זה שלכד את תשומת הלב הציבורית באמריקה בכך שתאר את החברה האמריקאית, את הרשתות החברתיות בקהילות (למשל כשניתח השתתפות בליגות באולינג, מקהלות או כינוסים בכנסיות או ביקורי חברים) והתייחס ללכידות החברתית, לנורמות ההדדיות וליחסי האמון בקהילות.
להבדיל מהון כלכלי, מהון פיזי המתייחס לערכם של חפצים, הון אנושי ותרבותי המתייחסים לנכסים לא מוחשיים של הפרט, הון חברתי מתייחס לקשרים שבין יחידים – לרשתות חברתיות ולנורמות ההדדיות והאמון הנובעות מתוכם. (פוטנאם, 1995; 2000). מתוך אתר ויקיפדיה.
כשיש אמון בין חברי קבוצה, הדבר מקל על שתוף פעולה ביניהם, בעיקר בתנאי אי-ודאות. הדבר יוצר סביבה המתגברת אמון, יוצרת תחושת שייכות ומכאן מביאה לשיתוף פעולה נוסף. כך נוצר הון חברתי.
פוטנאם תאר בספריו מצב בו החברה האמריקאית מתדרדרת במדדי ההון החברתי שלה. בין המדדים שלו להון החברתי הם שעורי הצבעה בקלפי, השתתפות בפעילויות אגודות ספורט ומידת ארוח חברים באופן בלתי פורמאלי.
האם החברה הישראלית מאופיינת בהון חברתי גבוה?
השאלה דורשת מחקר.... אבל במבט אקראי הייתי רוצה להאמין כי לאחר תקופה לא קצרה של יאוש ואפטיה בציבור, אנחנו בסוג של התעוררות. אם תרצו תוכלו לבחון את מה שקורה בחברה כעת במונחי אמון הדדי, קיום של נורמות הדדיות (סולידריות?) ואף במונחים של תחושת שייכות. נראה לי כי המחאה הזו מגבירה את המדדים הללו. יש פעולה משותפת המעודדת את האנשים לקחת סיכונים ולבטוח זה בזה. זה אתגר גדול וחשוב לחברה הישראלית.
מסקרן לאן יובילו הדברים.
על מנת לענות על השאלה שבכותרת, וכחלק מהבחינה שלי את נושא תוכנות ניהול לעמותות , נפגשתי לשיחה עם מיכל בן הגיא. מיכל היא מנהלת איכות והיא מייעצת לארגונים בנושא של תהליכים אפקטיביים, מדידה ושיפור תהליכים. המטרה המקצועית שלה: להביא את הארגון החברתי לכך שיישם את יעדיו טוב יותר.
ובכן, לפני שבוחרים תוכנה לניהול תרומות או תוכנה לניהול עמותה נדרשת עבודת תשתית ארגונית. ראשית מנהל ומנהלת ארגון חברתי צריכים לשאול את עצמם מספר שאלות לפני שהם בוחרים תוכנה. אלה הן:
6. מה מקדם את שלב ההטמעה של המערכת?
כל שינוי בארגון והכנסה של מערכת חדשה לארגון בפרט, צפויה לעורר התנגדויות. הנה מספר דברים שמקדמים את הטמעת המערכת ומצמצמים התנגדויות:
- מעורבות אנשי הארגון בתכנון המערכת.
- בכיר בארגון לוקח את הטמעת המערכת כיעד והוא נמדד עליו.
- תהליך האיפיון נערך יחד עם נציגי כל היחידות בארגון המעורבות בו.
- נציגי הארגון שותפים לכתיבה ולקריאה של מסמך הדרישות- אפיון המערכת
- נציגי המשתמשים נמצאים בשלב ההדגמה של המערכת לארגון
- נערכות הדרכות לצורך ההטמעה.
- מאפשרים מימשק לטפול בתלונות ובבקשות מיוחדות.
האקסיומה שהציגה מיכל בן הגיא היא שהארגון ישתנה כתוצאה מהטמעת מערכת לניהול ארגון. אז קחו את זה בחשבון.... לדעתי - אם עושים זאת נכון – השינוי יהיה לטובה.

תודה למיכל בן הגיא על התובנות שתרמה לכתבה זו. 03.9102495, 052.3800239

המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' מציע ששה סטנדרטים חדשים למצויינות במעורבות חברתית של תאגיד. מדובר במדד המאבחן את ההתנהלות המעורבות החברתית של הפירמה ומיועד לסייע לעסקים לנהל את המעורבות החברתית שלהם בצורה מיטבית. אלה הסטנדרטים: 
1. מנהיגות
2. אסטרטגיה
3. פתוח מערכת יחסים
4. תשתית
5. מדדים והערכה
6. תקשורת
בלי אשליות ובלי הנחות:
פירמה שתורמת לקהילה אינה יוצאת מכלל חובתה להתנהל מתוך אחריות תאגידית כוללת. פעילות, אפילו מצויינת, בתחום קשרי הקהילה אינה מספיקה מבחינה ציבורית, אם היא לא באה במשולב עם אחריות תאגידית כוללת. אבל אם מנהלים מערך קשרי קהילה, רצוי לדעת איך עושים את זה נכון...