צ'ק שמן והביתה?

פילנתרופיה של עסקים ודרכי המעורבות החברתית שלהם. חלק שלישי בסדרה.
בפוסט הקודם הצגתי דרכים לבדיקת המנגנונים בהן הפירמה מטפלת בתרומות. כעת אני מציעה רמזים נוספים להתבוננות על הפירמה והתנהלותה בתחום קשרי הקהילה. האם הפירמה פועלת ותורמת בצורה אקראית או שהיא מפעילה אסטרטגיה של פילנתרופיה חדשה?

כזכור, פילנתרופיה החדשה של תורמי העילית הפרטיים מוגדרת ככזו התורמת סכומי כסף משמעותיים, באופן מתוכנן וממוקד, מתוך שאיפה להשפיע על החברה. היא משתמשת במדידה והערכה בשאיפה לראות תוצאות. האם עסקים שאתם מכירים פועלים בדרך דומה?

כדי לגלות זאת נתבונן בפעילות החברתית של הפירמה. סביר להניח כי חברה הפועלת לפי התנאים הבאים פועלת בצורה אסטרטגית, ואולי אף בהתאם להגדרת הפילנתרופיה החדשה:

1. מהותיות. תחום המעורבות החברתית מהותי לפירמה. קשור לליבה העסקית, לנושא או למסר החברתי והתדמיתי שהפירמה רוצה לקדם. החברה בחרה בבחירה מושכלת את תחום המעורבות החברתית שלה.
2. מחוייבות. קיימת מחוייבות לנושא ספציפי או למספר מצומצם של נושאים לאורך זמן. שנים אחדות לפחות.
3. מבנה וארגון. הפירמה מינתה איש מקצוע לטיפול בתחום המעורבות החברתית.
4. מנהיגות. אנשי מפתח בפירמה מעורבים ומגוייסים ציבורית להובלת רעיון חברתי או מיזם. ראו לדוגמא את כרמל וונטשרס. המייסדים והשותפים הבכירים שלמה דברת ואבי זאבי מעורבים באופן אישי במיזמים חברתיים בתחום החינוך. נאה דורש - לקדם את תחום החינוך, נאה מקיים.
5. דיאלוג עם ארגונים חברתים. הפירמה מקיימת דיאלוג אמיתי ואמיץ עם ארגונים חברתיים בהיותם חלק ממחזיקי העניין שלה. יש להשמר מדו שיח המתקיים רק לאחר קטסטרופה או תקלה עסקית וכפיצוי לכך. לפני מספר שנים חברת זוגלובק החליטה לתרום לחיילי צה"ל מייד לאחר משבר טיפול בעייתי במזון. גרינווש. לא אהבתי.
6. כסף והרבה. תרומה כספית ייעודית, רצינית ומשמעותית ובעיקר - לא חד פעמית. לא מרשימים אותי עסקים המכריזים שאינם תורמים כסף. הארגונים החברתיים זקוקים לכסף ולא רק לתרומת מוצרים, התנדבות או שווה כסף. המגזר העיסקי צריך להיות גורם חשוב בגיוס כספים של עמותות.
7. מעורבות מעבר לתרומה כספית. הפירמה לא מסתפקת בתרומה כספית. היא מעורבת בפעילות הארגונים החברתיים שנבחרו לשיתוף פעולה. דוגמאות למעורבות יכולה להיות מנטורינג לראשי העמותה השותפה, תכנון והפעלה של תכניות משותפות, לובי משותף לצורך יצירת שינוי חברתי ברמת מדיניות. תרומת מוצרים. התנדבות עובדים. (עם זאת, לדעתי התנדבות עובדים אקראית אינה מבטאת את הגישה החדשה של מעורבות חברתית של עסקים. אל לפירמה להתהדר בה. יתרונה העיקרי הוא בתוצרים הפנים ארגוניים של הפירמה העסקית - על כך ארחיב בפעם אחרת).
8. הערכה ובקרה. הפירמה משתמשת בתהליכי הערכה ובקרה ודורשת דיווח לגבי השגת ייעדי הפעילות החברתית אליה תרמה. בפועל רק במקרים מעטים עושים זאת.

המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' מציע ששה סטנדרטים חדשים למצויינות במעורבות חברתית של תאגיד. מדובר במדד המאבחן את ההתנהלות המעורבות החברתית של הפירמה ומיועד לסייע לעסקים לנהל את המעורבות החברתית שלהם בצורה מיטבית. אלה הסטנדרטים:

1. מנהיגות
2. אסטרטגיה
3. פתוח מערכת יחסים
4. תשתית
5. מדדים והערכה
6. תקשורת

בלי אשליות ובלי הנחות:
פירמה שתורמת לקהילה אינה יוצאת מכלל חובתה להתנהל מתוך אחריות תאגידית כוללת. פעילות, אפילו מצויינת, בתחום קשרי הקהילה אינה מספיקה מבחינה ציבורית, אם היא לא באה במשולב עם אחריות תאגידית כוללת. אבל אם מנהלים מערך קשרי קהילה, רצוי לדעת איך עושים את זה נכון...

האם זה חשוב לדעתכם?
לפעמים נדמה לי כי ארגונים חברתיים פשוט מעדיפים לקבל צ'ק שמן וללכת הביתה.