כעת אציג מספר מנגנונים של החברות העסקיות לטיפול בנושא התרומות. כל פירמה בוחרת לעצמה מנגנון (אחד או יותר) המתאים לה. חלק מהמנגנונים מתאימים לדפוסי הפילנתרופיה הישנה, אחרים לדפוסי הפילנתרופיה החדשה. אלה ארבעה מהם ועוד אחד לקינוח:
א. ועדת תרומות פנימית
ועדת תרומות מהווה לא פעם מוקד כוח בארגון. בחברות גדולות מדובר בחלוקה של מאות אלפי שקלים ואף מליוני שקלים. מי יושב בועדת התרומות? הדבר שונה מחברה לחברה. לעיתים נמצא בועדה נציגים מההנהלה הבכירה של הפירמה, או חברי דירקטוריון. יש ועדות בהן משולבים נציגי העובדים ובאחרות - אנשי מקצוע. עם זאת כאמור, בדרך כלל מבחוץ קשה לדעת והעמימות שולטת.
השאלות שחשוב לפירמות וגם לארגונים החברתיים לברר כאן הן:
כיצד חברי הועדה מחליטים למי לתרום? האם יש להם ידע מקצועי לגבי העולם החברתי ולגבי התנהלות העמותה? האם הפירמה עושה בדיקת נאותות של העמותה? ונושא נוסף: הערכה ומדידה. מוסכם כי אלה כלים חשובים בניהול עסקי. כיצד הפירמה מפקחת על תוצרי התרומות ובוחנת את תפוקותן?
תרומה של עסק לארגון חברתי ניתנת בהתאם למגוון שיקולים: אינטרס עיסקי, היכרות אישית של חברי הועדה עם הארגון הפונה, צרכים אמיתיים בשטח, בקשה או לחץ של העובדים מתוך העסק. לעיתים - הפנייה פשוט רלוונטית והיא מתאימה לאסטרטגיה של הפירמה ולתחומי התרומה שנקבעו מראש. במקרים לא מעטים ועדת התרומות מהווה חלק מערוצי התקשורת והדיאלוג שהפירמה מקיימת עם העובדים שלה. העובדים יכולים להציג את הפעילות שלהם או הפעילות הקהילתית החשובה להם ולבקש את תמיכת מקום עבודתם. הפירמה מתגמלת אותם באמצעות התרומה.
מעניין לדעת מהו היחס בין השיקולים השונים הללו לגבי ההחלטות שמתקבלות בסופו של דבר.
ב. הקמת עמותה
בחו"ל נמצא פירמות גדולות המקימות קרן או ארגון וולונטרי לצורך פעולה חברתית. לעיתים הגוף החדש מקבל חיים משלו וחירות לפעול גם שלא בצמוד למהלכי הפירמה. בארץ מספר חברות הקימו גופים כאלה. למשל בנק הפעלים, חברת הראל, חברת אמדוקס ואחרים. הדבר מאפשר לפירמה להעביר את הטיפול בתרומות לעמותה אחת שהיא מעיין קרן פילנתרופית. החברה תורמת לארגון אותו הקימה, ארגון המוכר לצרכי מס ומזכה את הפירמה בהקלות במס על פי חוק. ההחלטות לגבי התרומות לארגונים החברתיים מועברות לעמותה. זו חייבת להתנהל על פי חוק העמותות כולל הפרוצדורות הכרוכות בכך. חברים מהנהלת הפירמה ונציגי העובדים משמשים בדרך כלל כחברי הנהלה של עמותה. בשיחה שקיימתי עם מנהל קשרי קהילה באחד הארגונים שפועלים בדרך זו, הוא טען כי הפרוצדורה של הקמת עמותה מסובכת ומכבידה על הפעילות של הפירמה, בעיקר בשל הצורך בתפעול מנגנוני ניהול עמותה. מה דעתכם?
ג. שיתוף פעולה עם עמותה
פירמה מקבלת מאות בקשות לתרומה מדי שנה. מה עושים? גם חברת יוניליבר התמודדה עם השאלה הזו. כדי לייעל את התנהלות הפירמה בנושא תרומות המוצרים העניפה של החברה, פיתחו ביוניליבר ישראל מנגנון קשר ייעודי עם ארגון לתת. הארגון הוולונטרי מספק ליוניליבר "בלם זעזועים" מול עשרות הבקשות לתרומה שהפירמה מקבלת מדי חודש. השותפות מבוססת על אמון במקצועיות של ארגון לתת שנחשב ארגון הגג של ארגוני המזון בישראל. הארגון הוולונטרי מנתב את תרומות המזון והמוצרים של הפירמה לפי הצרכים והבקשות בשטח. הקשר בין הארגונים, כפי שתואר במפגש עמיתים, יעיל ומועיל לכל הצדדים.
ד. ניהול התרומות על ידי ארגון חיצוני, מתמחה
על פי המודל הזה, פירמה המעוניינת לתרום לקהילה חוברת לארגון וולונטרי מקצועי ומתמחה על מנת שינהל את ענייני התרומה שלה.
המוכר ביותר בנושא זה הוא ארגון מתן - הדרך שלך לתת. הארגון הוולונטרי מהווה את חזית הפירמה כלפי הקהילה. במתן עורכים את בדיקת הנאותות של העמותות וממליצים לפירמה כיצד לפעול. מתן מאפשרת לפירמה מספר ערוצי התקשרות.האחד- קמפיין גיוס תרומות מעובדי החברה וניתוב התרומות לעמותות שהעובדים מעוניינים לתרום להן. במסלול זה מתן מאפשרת לנציגי הפירמה, מנהלים ועובדים, להיות חברים בועדת ההחלטה לגבי כספים שלא יועדו באופן צפציפי לעמותה מסויימת.
השני- נהול תכניות דגל חברתיות של חברות, כולל העברת התרומות ופיקוח על התנהלות הפרוייקט מבחינה תקציבית. דרך מתן מתאפשרת לפירמה לשלב דפוסי מעורבות חברתית הכוללים גם התנדבות עובדים. להבנתי טווח החופש של הפירמה להחליט בעצמה לגבי התרומות הוא גבוהה יחסית. מתן מייעצת מבחינה מקצועית. זכות החלטה הסופית נשארת בידי הפירמה.
ה. לקינוח- מנגנון משולב לניהול תרומות
מסתבר כי קיים מודל היברידי, משולב. למעשה נוכל למצוא במגזר העיסקי מודלים משולבים שונים לניהול תרומות. כך למשל, נוכל למצוא מצב בו הטיפול בפרוייקט הדגל של חברה מועבר לניהול של גורמי חוץ - מקצועיים, בעוד שחלק אחר של התרומות נשאר לשיקולם ולהחלטתם של העובדים/ המנהלים ו/או הצוות המקצועי של העסק. דוגמא משולבת הכוללת מספר ערוצים תוכלו למצוא בהתנהלות בנק הפועלים.
אנו נמצאים בעידן רב שכבתי, רב ערוצי. גם בנושא ניהול תרומות של עסקים הניואנסים רבים. לאנשי הארגונים החברתיים לא נותר אלא לגלות את המודלים ואת דרכי ההתקשרות עם הפירמה באמצעות עבודה רבה. הצלחתם? אתם מוזמנים לחלוק עימנו את המידע שגיליתם.
אילו מנגנונים נוספים לניהול תרומות של פירמה אתם מכירים?
מהו המנגנון המועדף עליכם?
הי עפרה,
השבמחקאלו שני פוסטים חשובים ומקיפים מאד.
מתוך הפוסט עולה שלא כל תרומה של עסק היא בכסף, לעיתים גם בצורה של התנדבות עובדים (ולעיתים בתיווך ארגון כגון מתן), אפשר להוסיף כאן גם את המודל של תרומה בתכנים, שזו תרומה מורכבת מאד ורגישה מבחינה אתית לדעתי.
לדוגמה, הזכרת את יוניליבר, היא תורמת גם לתוכנית בשם 'תפור עלי', להוראת תזונה, היגיינה ומיניות בבתי-ספר ובשיתוף משרד החינוך.
אני במיוחד מסכים עם הקריאה שלך לשקיפות רבה יותר, גם כשמדובר בחברות פרטיות.
במקרה של יוניליבר ותרומתה ל'תפור עלי' לצערי בולטת העדר השקיפות, ולמשרד החינוך חלק בכך. כדי לעיין בתכני התוכנית צריך לתאם פגישה בבניין של משרד החינוך בירושלים.
קשה להגיד שכל תכני התוכנית זמינים להורים שמעוניינים לדעת מה החומרים שהתלמידים שלהם לומדים בבית-הספר. בניגוד לתוכניות לימוד אחרות, וזה חסרון גדול מאד אם חושבים מנקודת מבט של עסק שמעוניין ליצור תרומה משמעותית וחיבור אמיתי לקהילה (הלא ההורים של התלמידים הם גם חלק מהקהילה).
אסף, אני מסכימה לטענה שלך לגבי העדר שקיפות התכנים. זה באמת מטריד. התכנית של יוניליבר, אף שפועלת "מתוך" משרד החינוך מטרידה בשל הקרבה שלה לתכנים שיווקיים של הפירמה. כל התבנית הגרפית של התכנית מתבססת על זה, למרות שאין לוגואים רשמיים של מוצרים.
השבמחק