יותר משנתיים של תחזוק בלוג בענייני קהילה ועסקים הביאו אותי לקבל הזמנה* לועידת הנשיא היוקרתית שנפתחת מחר. השיח על אחריות מדינות, תפקיד העסקים ומקום האזרחים בעיצוב החיים שלנו כאן, יהווה בוודאי חלק משמעותי מרוח הועידה.
בשבועות האחרונים אני עסוקה בכניסה לעבודה חדשה בג'וינט ישראל. אולי לא הרגשתם, אבל מדינת ישראל (באמצעות תבת- תנופה בתעסוקה,של ג'וינט ישראל) מקדישה מאמצים רבים לטפל בבעיות העוני, על ידי השקעה בנושא התעסוקה. מדובר בתהליכים של הכשרה וסיוע לאוכלוסיות שנמצאות בשוק העבודה בשעורים נמוכים, להצטרף למעגל העובדים. תכניות ייעודיות מופעלות בקרב גברים חרדים, נשים ערביות , בוגרים ממשפחות יוצאי אתיופיה וצעירים חסרי עורף משפחתי.
אני פוגשת אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ שעוסקים בקידום קשרי מעסיקים. האתגר שלהם - להביא להעסקה ולצד זה - לפתח מערכות קהילתיות שיקדמו את המשימה הזו. המדינה לוקחת אחריות ופועלת בתהליכי עומק ארוכי טווח. כך למשל, בחמש שנים הקרובות יקומו 20 מרכזים של הכוון וליווי תעסוקתי לאוכלוסייה הערבית. יש אתגרים ויש גם תוצאות.
אבל המציאות היא לא כל כך פשוטה. במציאות קיימים פערים בין המצוי לרצוי. כך למשל, אנחנו רואים כי במשפחות רבות, למרות ששני ההורים עובדים, המשפחה נשארת ענייה. וגם, למרות חוק שכר מינימום אנחנו מוצאים, בעיקר בחברה הערבית, העסקה פוגענית של נשים וגברים המקבלים שכר נמוך מדי. יש עוד הרבה מה לעשות.
יקח זמן עד שהשיח של אחריות תאגידית יחלחל לכל העסקים שסביבנו. לכן, אני לא מסכימה עם האמירה אותה קראנו בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית, בעקבות חשיפת דרוג מעלה לשנת 2012, כי דרוג מעלה אינו רלוונטי או שהוא בעייתי. לפני שמחסלים את השיח של אחריות תאגידית, לפני שנמאס לכם ממדד מעלה, חשוב להבין כי הכלי הזה משקף את תחילת תהליך ולא את סופו. נכון, יש מה לשפר. שירלי קנטור שני הציעה מספר מהלכים כדי לקדם את הרלוונטיות של הדרוג. אני מאמינה כי סטנדרטים וקריאת כיוון של ארגונים חברתיים ושל הציבור עצמו לגבי הציפיות שלהם מעסקים- יסייעו לעסקים לנווט את הספינות שלהם לכיוון הרצוי.
צעירים דורשים אחריות תאגידית
הציבור לא מוותר לעסקים, במיוחד לא הדור הצעיר. שימו לב לתביעת ענק של 47 צעירים נגד חברת סופר דוש, שפורסמה היום. הנערים תובעים את רשת הסופרמרקטים לאחר שהועסקו תקופות ארוכות כשליחים ללא קבלת שכר. שכרם היה טיפים בלבד. הנערים התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד והגישו תביעה בבית הדין לעבודה. נעקוב ונראה מה יקרה עם התהליך הזה - בכל אופן זהו תמרור אזהרה משמעותי.
נכנסים לעידן החברתי
יניב קוממי, הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקר החברתי דו- עת. טוען בכתבת דעה שפרסם בעיתון דהמרקר כי אנו נכנסים כעת לעידן החברתי. הציבור משמיע את קולו, פועל בזירה הציבורית - חברתית ויש לו כוח להשפיע. "עסקים יצטרכו לנהל סיכונים בהקשר חברתי, בכל ממשק שלהם עם הציבור" אמר לי. העסקים, כמו גם נבחרי הציבור צריכים להיערך לעידן החדש.
עם המחשבות הללו אני אגיע לוועידת הנשיא ביומיים הקרובים. תובנות נוספות לאחריה, בוודאי אביא לכאן.*המלצה חמה מקולגה עזרה גם. (נחשו מי? שירלי קנטור שני).
אני שמחה שסוף סוף מישהו התאגד לתבוע את החברות הללו שמשלמות רק בטיפים, בלי שום השלמות למינימום לפחות.
השבמחק