Tomorrow

זה מה שקרה: באחת המליאות של ועידת הנשיא בשבוע שעבר, העליתי לפייסבוק את התמונה הזו:

ניידים ומקושרים יותר. יוסי ורדי בהנחיה וירטואוזית 

תוך כמה שניות אני רואה תגובה של ליאנה, מוילנה, שהיתה אחת המשתתפות בסדנא שהעברתי לפני שלוש שנים בשוודיה. היא נמצאת כאן באולם! "בואי נפגש". קבלתי צמרמורת. הדברים על הבמה היו בסינכרון מלא עם הפעולה האישית שלי באותו רגע. 

הומו "קונקטיקוס"

לפני חמש שנים למשל, לא הייתי יכולה לחשוב שדבר כזה יוכל לקרות. ולא רק אני. הדוברים על הבימות מתארים מצב כל כך דינמי, שבעצם מוכר לנו, אבל מפתיע כל הזמן. אנחנו בעידן של שינוי. המכשירים שלנו לתקשר ולחוות את העולם מתפתחים ומשתנים. ד"ר רננה פרס מבית בספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מדברת על האיבר החדש של ההומו ספיאנס: "הרשת החברתית". 

"....באמצעות רשתות חברתיות וירטואליות וטכנולוגיית האינטרנט האדם המחובר חובר לקהילות עם אנשים מרוחקים גיאוגרפית שעמם לא נפגש מעולם. יחד, הם מחליפים רעיונות, מקימים ומפילים משטרים; מגייסים עובדים ומשתפי פעולה, ומגיעים למוטת השפעה אשר היתה קודם נחלתם הבלעדית של מלכים, שליטים וגנרלים."

לאן זה מוביל אותנו? לאן זה מוביל את החברה? לאן זה מוביל את הפירמות? 

אנחנו ניידים. וגם המכשירים לנו.  "סביבת העבודה של האדם המקושר היא Crowd coursing,  ברשת החברתית זורמים רעיונות וגם התנהגויות. מסתבר שאנשים נוטים לסמוך על המלצות של חברים ברשת החברתית יותר מאשר הם סומכים על קמפיין של מנהיג או פרסומת למוצר". ובאמת כבר היום אנחנו רואים  אתרים ייעודיים ברשתות חברתיות לקמפיינים של גיוס כספים למיזמים שונים, תקליטים, ספרים -  Crowd Funding. חשבו איזו השפעה אדירה יש לרשת החברתית באינטרנט על קמפיין לגיוס כספים לעמותות שלכם...

והפירמות – אומרים ג'ון צ'ימברס מחברת סיסקו וסטפאן ריצ'ארד מפראנס טלקום, הפירמות במירוץ לפיתוח המכשירים הניידים החדשים שלנו, שיהיו חלק מאיתנו. נגישים תמיד. על פי דרישה, מחוברים בכל עת ובכל מקום. אלה יתנו מענה לאנשים שהמנהגים המקומיים שלהם לא מספקים להם תנאים בסיסים. למשל, נגישות לפעילות בנקאית. טלפון נייד – ארנק אלחוטי - של פראנס טלקום, מאפשר כבר כיום למליוני תושבים באפריקה  לבצע פעולות בנקאיות וכך, בין השאר, להפעיל עסקים שיתרמו לרווחתם.  אם כן, נראה כי אנחנו כבר בדור הבא של האחריות התאגידית. עסקים גלובליים לא מדברים על אחריות תאגידית. הם מפתחים שרותים עם ערך חברתי. לדבריהם, הם מספקים פתרונות לצרכים חברתיים. ובאותה עת - משנים את העולם.  

לא מדברים על אחריות תאגידית.

בכלל, הנושאים של קיימות ואחריות תאגידית לא היו מושגים שגורים בכנס. היבט אחד, של העסקה מגוונת, קבל מקום מכובד. על הבמה המרכזית, הכריז הנשיא על הצלחת מיזם מענטק – לשילובם של אקדמאים ערבים בחברות הי טק הישראליות ועל הרחבתו. ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו והנשיא פרס חלקו זה לזה שבחים. בצדק. סיסקו הרחיבה את המימון שלה לתכנית וחברות נוספות הצטרפו.  הפירמות עושות מה שהן צריכות ,עסקים, ובמקביל מנצלות את הכוח שלהן להשפיע לטובה על החברה הישראלית, בהתאם ליעדים שהממשלה מכתיבה.

עסקים משפיעים יותר מממשלות. הנשיא פרס מכריז על הרחבת פרויקט מענטק. ועידת הנשיא 2012

תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש

הערה לסיום. ועידת הנשיא היתה אפופה אוירה של חו"ל. הכנס היה מאורגן בצורה מרשימה ומקצועית ביותר. את רוב האנשים לא הכרתי. החוויה היתה מרגשת. הנושאים עסקו בתקווה ולא בדכדוך ההווה. המשתתפים היו מחו"ל והשפה המדוברת באולמות ובמסדרונות היתה אנגלית. תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש. אז אני מבינה שהנשיא מדבר בכנס הזה עם העולם. אנגלית זו השפה של האקדמיה, של המחקר, של האינטרנט ושל חלק גדול מן העסקים... וכן, היה תרגום סימולטני. אבל היתה לי הרגשה מוזרה שדווקא כנס של נשיא מדינת ישראל, בישראל - מדבר אנגלית.

הטכנולוגיה היא נייטראלית. אנחנו אלה שמשפיעים על התרבות.