כנס "ישראל 2021 " של עיתון TheMarker שנערך בשבוע שעבר, הזמין את הציבור בארץ להביע דעה לגבי מכלול רחב של סוגיות ציבוריות וחברתיות. מדוע ארגון עסקי מזמין אותנו לעשות זאת ולא הממשלה? ומה הדבר אומר על יכולתו של המגזר השלישי להניע מהלכים חברתיים? על עשייה עסקית חברתית מבורכת, המרמזת לדאבוני על מקומם של המגזר הציבורי והמגזר השלישי בדיון החברתי והכלכלי.
מדוע עיתון דה מרקר יצא במהלך הסוחף של כנס ישראל 2021?
עורך TheMarker אונליין, איתן אבריאל, פתח את מפגש הבלוגרים אליו הוזמנתי על ידי חברת בלינק והסביר. לדבריו, דה מרקר מקבלים כל העת דרישות מהקוראים לעסוק בנושאים החשובים להם מעבר לנושאים העסקיים. העיתון, המודע כנראה למקומו המשמעותי בשיח הציבורי, הגיע למסקנה כי הוא רוצה לקחת על עצמו לחולל שינוי בשיח הציבורי. להוביל מהלך של חשיבה לטווח ארוך, חשיבה מקצועית ועמוקה. מתוך הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית ובעקבות סדרת פגישות עם אנשי עסקים, ממשל וחברה נבחרו שבעה נושאים לכנס. הנושאים, כך הובטח, ימשיכו להיות מסוקרים בעיתון בהמשך השנה. אלו הם: תעסוקה, ממשל, המיעוט הערבי, חרדים, תחרותיות של המשק הישראלי מול שאר העולם, חינוך ומסלול אחד בשיתוף עם מכון המחקר "ראות" בנושא קפיצת המדרגה של מדינת ישראל. הנושאים שהושארו מחוץ לדיון בשולחנות העגולים הם: תשתיות, פערים בחברה, איכות הסביבה. ותרשו לי להוסיף גם ריכוזיות המשק הישראלי, עובדים זרים, זכויות אדם, ועוד.
דיון ציבורי רב מגזרי הוא בעיני מהלך מבורך.
אבל שימו לב - מה בעצם קורה כאן? ארגון עסקי מוביל עיסוק בסוגיות חברתיות. אמנם, זה בהחלט משמח לראות ארגון עסקי עוצמתי בוחר לעסוק בסוגיות חברתיות וגם עושה זאת במקצועיות, אבל, חשבתם מה המשמעות שמהלך כל כך חשוב מובל על ידי ארגון מהמגזר העסקי? ומדוע אין הממשלה מובילה מהלך כזה אלא משתתפת בו כשחקן בלבד? ומה זה אומר על תפקידם של ארגוני החברה האזרחית ועל יכולתם להשפיע על סדר היום?
הייתי שמחה לראות מהלך בו המדינה מניעה מהלך של דיון ציבורי בין מגזרי כזה. זה קורה בבריטניה , באירלנד ובמקומות מתוקנים אחרים, במודלים מגוונים. להזכירכם גם אצלנו, בזמן ממשלת אולמרט החל דיון תלת מגזרי של "שולחנות עגולים". (לדעתי היה זה אחד המהלכים החיוביים של הממשלה בראשותו). התהליך הזה מתקיים גם כיום, אבל הוא מוגבל למשתתפים מעטים וכמעט אינו מקבל תהודה ציבורית מחוץ למגזר השלישי.
נכון, הדיון הציבורי חשוב בכל מקרה. אבל בעיניי, בהחלט יש משמעות לגורם שמוביל את הדיון. לגורם שקובע את הנושאים שמובאים על סדר היום ועל אלה שנשארים בחוץ. דווקא במציאות סוערת פוליטית בה אנו נמצאים היום, אני לא מתייאשת מלצפות מהמדינה למלא את תפקידה.
עפרה, אני בהחלט מסכים ומזדהה עם דרך החשיבה והמסקנות. הפטרוניות של העיתון לא ממש לרוחי בגלל הדרך ולא בגלל הרעיון, עורך שמצנזר כל תגובה שאינה מתאימה לדעתו אף אם היא מנומקת היטב, רהוטה ולא תוקפנית, מאבד מבחינתי הרבה מאד.
השבמחקמילים כדורבנות, עפרה. אני חולקת איתך את תחושת אי הנוחות ממקומה של הממשלה בתוך המהלך הזה. כבר מזמן טענתי שדמרקר הפך להיות לתנועה אקטיביסטית, ואני אוהבת אותו בשל כך, אבל עדיין אני מצפה מהממשלה להוביל מהלכים של דיון ציבורי בהם היא שחקן מוביל.
השבמחקתודה על פוסט חשוב.
שלום עפרה. רק צריך לזכור שדה-מרקר הוא לא רק גוף עסקי, הוא כלי תקשורת - עיתון, מגזין, אתר אינטרנט. לעיתונות - למרות שלפעמים יש לה בעלי מניות שמטרתם היא להרוויח כסף - יש עוד מטרות, ציבוריות, דמוקרטיות, אזרחיות. בחזון של דה-מרקר אין אפילו מילה עסקית אחת.
השבמחקתודה