שתי המלצות שיזמים חברתיים שומעים בפגישה איתי

בזמן האחרון יצא לי לפגוש יזמים חברתיים מלאי להט. זה מאוד מדבק. בהרבה מקרים אני מתרשמת מהיוזמה וגם הם. אנשים טובים רוצים לשנות את העולם או שבאמתחתם הצעה שתחולל את השינוי. וזה מעולה.  
אי אפשר להתעלם מהלהט. אבל אני למודת ניסיון ולצערי, באמת, אני רואה את הפרויקט בעיניים נורא קונקרטיות: מימון. מה לעשות ומעבר להקשבה לרעיון, המקורי בדרך כלל, אני מיד חושבת על ההיתכנות שלו. אלה השאלות שאני שואלת את עצמי – ואותם...

1. האם ליזם יש תכנית פיננסית?
2.מי השותפים שלו לרעיון? 

3. את מי הצליח לגייס?
4. מה התכנות היוזמה, מבחינת הקיימות שלה בטווח הארוך?
5. מהם מקורות המימון המתוכננים?
6. כיצד היזם מתכנן להתפרנס מהיוזמה?

רגליים על הקרקע. אין מנוס. (קטע מפסיפס בכנסיה בסנט פטרבורג)

שתי המלצות  ליזמים החברתיים בראשית הדרך:

1.  לעבוד עם שותפים לדרך . מיזם חברתי (בדיוק כמו מיזם עיסקי) חייב להיות משמעותי ליותר מאדם אחד. עליו להיות משמעותי עבור הקהילה אותה הוא משרת ולענות על צורך מובחן שלה. באופן אישי אני לא מאמינה שלארגון חברתי יש זכות קיום אם הוא מעניין או משרת פעיל בודד אחד. כדי שגורמי מימון יתמכו בכם מומלץ להציג שותפים אסטרטגיים לפעילות הארגון, פרטים או ארגונים ורצוי שיהיו מוכרים. זה מקדם אמון ויוצר בטחון. החברים השותפים הללו אינם רק קישוט. בהפעלה נכונה שלהם, עשוי להיות להם תפקיד בפיתוח תחומים שונים של היוזמה. שאלות חשובות נוספות בשלב הזה הן: מיהם מחזיק העניין של היוזמה שלי? מי הקהילה שמאמינה בי ושתתמוך בנו, גם כספית, בהמשך הדרך?  

2.  לתכנן קיימות ארגונית ופיננסית. יש להקדיש זמן לגיבוש תכנית עסקית ובסיס כלכלי, כבר מן ההתחלה. אם יש לכם רעיון מעולה למיזם זו באמת התחלה נהדרת. חזון, מטרות, יעדים - אלו נקודות המוצא לפיתוח ארגון ומשימה. אבל בדיוק באותה עת, חייבים להתייחס לגורמי המימון ולחשוב על תמהיל מקורות המימון. אל תוותרו על התמקדות בחלק הזה. כי הוא קריטי. שתפו את החברים, השותפים שלכם לדרך, גם בתכנון ההיתכנות הפיננסית של הארגון/ המיזם.

אנחנו מכירים ארבעה סוגי מקורות מימון עיקריים למלכ"ר:

- מקורות ציבוריים

- מגוון גדול של מקורות פילנתרופיים

- לקוחות (דמי חבר)

- הכנסות עצמיות (מכירת מוצרים מניבי הכנסה).  

הבחירה בתמהיל מקורות המימון קשורה לאופי המיזם, לאידאולוגיה שעומדת מאחוריו .  כך למשל, האגודה למלחמה בסרטן פונה מדי שנה לכלל הציבור ואינה נתמכת בכספים ממשלתיים. הרבה מאוד עמותות אחרות משמשות ספק שירותים/ גורם מפעיל לתכניות של משרדי הממשלה וממומנות בחלקן על ידי המשרדים השונים. זה משפיע על היכולת שלהן לקרוא תגר על הממשלה. (ובתקופת בחירות היכולת הזו חשובה שבעתיים). קחו את זה בחשבון כבר בשלב התכנון.  

כמובן שיש עוד המלצות חשובות, ביניהן: להתחיל בקטן ולתכנן לטווח ארוך, לענות על צורך חברתי ברור ועל  האינטרסים של מחזיקי העניין,  יש לחשוב על אפקטיביות, על מדידה והערכה וגם על תיעוד.

בכל מקרה, יזמים, גם אם נשמעתי לכם תכליתית -  אל תוותרו על הלהט, הניצוץ שעושה את ההבדל. בהצלחה.