יום רביעי, 13 בינואר 2010

הפרטה. מסחור ומצבור

כיום, בשנת 2010 , מופעלות במדינת ישראל 45 מכינות קדם אקדמיות. המכינות במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לחינוך מאפשרות לתלמידים מהפריפריה וממגזרים מוחלשים ללמוד, להגיע לרמת סף ולהיקלט באקדמיה. ההישגים החברתיים של המסגרת החינוכית הזו אינם מוטלים בספק. בדיון במליאת הכנסת שנערך ב- 30 לדצמבר 2009, ציין היו"ר כרמל שאמה כי דו"ח מבקר המדינה משנת 1994 אומר שהמכינות הצליחו להגדיל פי שלוש את מספר המתקבלים ללימודים אקדמאים. את המכינות ברחבי הארץ מפעילה משנת 1977 האגודה לקידום החינוך, מלכ"ר שהוקם בזמנו על ידי משרד החינוך.

אבל לא עוד. במכרז של משרד החינוך בשלהי 2009, להפעלה מנהלית (כולל פיקוח פדגוגי) של המכינות, זכתה חברה פרטית.
מרמנת.
החברה הזו מנהלת פרוייקטים על פי תפיסת ה - B.P.O הצוברת תאוצה בשנים האחרונות. "במטרה להוציא שירותים שאינם בליבת הפעילות של הלקוח לספק שירותים חיצוני. שיטה זו מאפשרת ללקוח להתמקד בליבת הארגון, לצמצם למינימום את הזמן המוקדש לניהול וארגון הפעילות התפעולית, לייעל ולהפחית עלויות" כך באתר הארגון.


אין ספק - מפגן מזהיר של יעילות וחיסכון. מאתר האינטרנט של החברה עולה כי היא מפעילה פרוייקטים רבים בארץ עבור לא מעט משרדי ממשלה. לבד ממשרד החינוך על שלל אגפיו, היא פועלת גם עבור משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד התמ"ת, משרד הבינוי והשיכון. כנראה בכל זאת הם עושים שם משהו טוב.

אבל השאלה היא האם משרד החינוך עושה משהו טוב כאשר הוא מפריט את המכינות הקדם אקדמיות? מכינה קדם אקדמית אינה פרוייקט טכני. מדובר במערך חינוכי שעד כה לבד ממסגרת השעורים הנדרשת, פיתח תכניות קידום והעשרה ייחודיות עבור אוכלוסיות ממגזרים מוחלשים, בהתאם לצרכים שלהם. תכניות מיוחדות עבוד בדואים, עבור צעירים לקויי למידה, תכניות עבור עולים מאתיופיה ועוד. מדובר במערך חינוכי, פדגוגי, חברתי. שמצליח.

האם העברת ניהול המערך לידי ידיים פרטיות, הפועלות לכוונת רווח, תפגע בהישגי הפרוייקט הלאומי הזה?
יו"ר ועד מנהלי המכינות במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לחינוך, מר זוהר אביטן, הפועל בימים אלה במלוא המרץ כנגד העברת המכינות לניהול מרמנת, גורס למעשה כי העברת הניהול לחברה פרטית היא שגיאה חמורה. לדברי חברי צוות הפעולה של מנהלי המכינות הדבר יביא למעשה לצמצום התכניות המיוחדות ובעקבות כך לצמצום ההישגים, היות והמטרה המרכזית של החברה הזוכה היא - להרוויח. ראו כתבה מצולמת, סרטון שהופיע ב- Ynet.
כחלק מהמאבק בהשתלטות הפרטי על הציבורי והיות שלדעתו "שפה ושיח מעצבים תודעה ובהתאם משפיעים על עמדות והחלטות" , העלה אביטן הצעה לשונית. במקום הפרטה, כמושג כולל להעברת תחומי פעילות למלכ"רים או לגופים עסקיים הוא מציע לאקדמיה ללשון העברית להנחיל שימוש במושגים מיסחור ומיצבור.

מסחור - העברת שירותים ופעולות מגופי השלטון וזרועותיהם לידי גופים עסקיים - פרטיים אשר מטרתם רווח.
מצבור - העברת שירותים ופעולות מגופי השלטון וזרועותיהם לידי מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים), בין שהוקמו ביוזמת המדינה ובין כתוצאת התארגנות ציבורית בברכת המדינה, אשר נועדה להביא לריכוז משאבים תוך התמחות, במטרה לקדם, לפתח ולשפר את השירות לפרט ולחברה.

מהצגת המונחים הללו כפי שהם מופיעים בפנייה לאקדמיה ללשון העברית, עולה התחושה כי מסחור הוא רע ומצבור הוא טוב. האם הכל כה פשוט?

הערב פורסם ב - Ynet, שמבקר המדינה מצא כי הפרטת שירותי בריאות התלמיד שנעשתה בשנת 2007, לא רק שלא חסכה למשרד הבריאות כסף אלא שבסופו של דבר היא עלתה עוד מליונים רבים. מעניין לציין כי במקרה הזה הפעילות הועברה ממשרד הבריאות לניהול של האגודה לבריאות הציבור (שהוא מלכ"ר, ארגון ללא כוונות רווח).

אנחנו נמצאים בעידן בו הגבולות בין המגזרים הם אמורפיים ולא חדים כבעבר. אם נהגנו בעבר להבחין בין מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי. היום המנעד רחב יותר. לצד עסקים פועלים גם עסקים חברתיים, ויש ארגונים ללא כוונות רווח המפעילים מיזמים עסקיים. העובדה כי ארגון מסויים הוא גוף עסקי אינה אומרת כי הוא לא טוב, בדיוק כשם שהעובדה שארגון הוא מלכ"ר לא עושה אותו מקצועי או צודק יותר. לכן, כשאנו בוחנים את איכות הפעילות של הגופים אליהם הממשלה מעבירה את ניהול השירותים הציבוריים עלינו להשתמש בביקורת מורכבת יותר.

לדעתי בדיון הזה יש לשים את הדגש דווקא על מהלכי ההפרטה הפרועים של המדינה. על המדינה לבחון שוב את גבולות ההפרטה שלה. ובמידה ומחליטים על הפרטה - מסחור או מצבור, על המדינה לדאוג כי המכרזים יכילו סעיפים משוריינים הדואגים להיבטים החברתיים של התכנית ולא רק לקריטריונים של צמצום בעלויות.

2 תגובות:

  1. אהלן עפרה. עוד פוסט מעניין מאוד. את לא מפסיקה לנבוע...
    נגעת בסוגיה כאובה וחשובה, לדעתי.
    החשש שלי נוגע לגורלם של השירותים המופרטים לאורך זמן רב, כאשר המוטיבציות הולכות ונחלשות. אולי יצירת מבנה משילות שכולל נציגי ציבור בתוך אותם גופים, תוכל לסייע. גם זו שיטה לשריון שהצעת.
    ונראה לי שבמקום מצבור צריך לדבר על מלכור, כי ממילא השירותים היו ציבוריים מלכתחילה, לא?
    רק טוב
    שירלי

    השבמחק
  2. מקבלת את רעיון המילכור. באמת יותר מתאים. גם רעיון שילוב אנשי ציבור בחברות אליהן מפריטים את השירותים הציבוריים נראה נכון.
    בינתיים נראה שהמאבק של המכינות לא צלח. ומרמנת קבלה היתר לנהל את הפעילות. מבחינה ציבורית יש לקוות כי יצליחו לפעול מתוך ראיה חברתית בנוסף לראיה הכלכלית.

    השבמחק