למה תרמתי לפרויקט מחול של קבוצת נשים בהודו?

אז מה אתם אומרים....
מה עורר אותי לתרום, להשקיע, לתמוך בפרויקט מחול של קבוצת נשים צעירות, רקדניות,  חלקן מישראל, שמתכננות להעלות מופע מחול בשיתוף נשים מקומיות, בהודו? איך זה קרה ולמה בעצם אני מספרת לכם על זה?

אז נתחיל פשוט:  אלה הסיבות שבגללן תרמתי/ השקעתי: 
1. משום שקבלתי שתי פניות במייל, תוך שבוע,  משתי חברות שלי שאני מכירה ואוהבת.
2. משום שהייתי סקרנית ונכנסתי לאתר Headstart
3. משום שהתרשמתי מהאתר ורציתי לנסות לתרום ברשת. כן... עד היום עדיין לא תרמתי ברשת.
4. משום שאני אוהבת מחול
5. משום שאני מעריכה נשים שעושות פעולה משותפת, במיוחד שהיא חברתית.
6. משום שאני אוהבת את השילוב של יוזמה + אמנות + תרומה לקהילה.
7. משום שהיה ממש קל לתרום.

אתר לגיוס מימון ליוזמות. מזמין, שקוף וקל לשימוש HeadStart

מספיק סיבות לא?
אז הנה סיבות נוספת: לספר לחבר'ה. ז"א הזדמנות לספר לכם על חווית המשתמש שלי, על התחושה שפנו אלי  ועל חווית התרומה עצמה. ואולי גם ...לעזור לכם להכיר את כלי ה-  Crowed sourcing  ולעודד אתכם להשתמש בו.

הנה כמה תובנות שלי לגיוס כספים ותומכים ברשת, באמצעות אתרי מימון כאלה:

1. לפנות ולבקש.  הכי חשובה זו העובדה שפנו אלי. קיבלתי פניה במייל מחברות ברשת החברתית שלי. נשים שאני מכירה, אוהבת ומעריכה. נשים שהן חברות שלי. הנושא קרוב לליבן או שמכירות את היזמית מקרוב. אני סומכת עליהן. הן ספרו על היוזמה, כל אחת בדרכה. ושיתפו קישור . זה השפיע על הנכונות שלי להתעניין. אז - ממש לא מספיק לפתוח עמוד לגיוס באינטרנט. חשוב להפעיל את הרשתות החברתיות שלכם. לבקש מאנשים לשתף. (והנה , זה גם מה שאני עושה.. ואפילו לא בקשו ממני)....כל גייסי הכספים יודעים ש"לבקש" - זה הכלל הראשון בגיוס , נכון? זה הכלל הראשון גם כשמדובר בגיוס באינטרנט...

2. אתר המימון נגיש מאוד ואפילו מרהיב. הוא בעברית, ממש קל להתמצא בו, קל למצוא את ההסבר על הפרויקט, לקבל פרטי התקשרות עם היזמית. האתר מעורר אמון.

3.  להציג את הפרויקט בצורה פשוטה ובהירה. לא מספיק טקסט . סרטון טוב יהיה באמת יעיל. זה מעיד על כך שהיזמית השקיעה והיא מאמינה בפרויקט.

4. צריכים להתחבר לנושא. עבורי היה כאן שילוב שדיבר אלי: יוזמה של נשים, פרויקט קהילתי להעצמת נשים והגשמת חלום של קבוצת נשים צעירות אמניות - זה מעניין, זה מרתק, זה מספיק. תוך כדי קריאה חשבתי, אמנם, למה הן לא עושות את זה בארץ... אבל, גם העשרה עצמית זה ערך חשוב בעיניי. אז אני בעד.

5. רצוי שאמצעי ההתרמה יהיה פשוט וקל. אם אתם חושבים שתורם יקליק מליון הקלקות עד שיגיע לעמוד התרומה, או אם אתם מבקשים ממנו לשלוח המחאה, או העברה בנקאית... חישבו שוב. זה נכון בגיוס כספים בדרכים הוותיקות וזה נכון בגיוס באינטרנט.

6. תמריצים - בגיוס כזה, של יוזמות אישיות ולא של מלכ"ר,  לא מקבלים בדרך כלל אישור לצורך החזרי מס. אבל לרוב מדובר בהשקעה של סכומים קטנים וזה פחות משמעותי. לחילופין, היזמים מציעים צ'ופרים מעניינים. במקרה הזה שקד היזמת וקבוצת הרקדניות מציעות עדכונים, הקלטה של מוזיקה מהמופע , או השתתפות במופע או בחזרות ואפילו הופעה פרטית אצלכם בית. אם תשקיעו מספיק...

7. הרגשה טובה. ככה בקלות, בהקשת מקש התומכים מתחברים למשהו ערכי.  באמצעות התמיכה יש הרגשה שאנחנו עושים משהו טוב. מין אפקט כזה של השתתפות, אולי התרגשות ואפילו שביעות רצון עצמית.

תנסו את זה....

קישור לכרטיס הפרויקט. 2nd Home- India

שיחה גלויה על מחזור החיים של ועד מנהל בארגון חברתי

זה היה מפגש מצומצם. ממש אינטימי ולכן, אתמול, היתה לנו הזדמנות מיוחדת. 

המארחים:  המרכז למנהיגות מתנדבת של המכון למנהיגות וממשל (אלכא) ג'וינט ישראל.
האורחים: יו"רים ומנכ"לים של ארגונים חברתיים מובילים ואנשי מקצוע בתחום.
הדוברת: אן כהן , Ann Cohen , יועצת בכירה של ארגון Board Source . הגיעה מארה"ב. הנושא: מחזור החיים של ועד מנהל: מארגון הזנק לבגרות ועד למשילות בשלה ולמידה מתמשכת

מימין-ד"ר רונן מיר מנהל מדעטק חיפה,  אבינועם ערמוני, יו"ר מידות יועץ ואיש עסקים|
ד"ר מייק נפתלי יזם חברתי ויו"ר ארגונים חברתיים, גב' אן כהן-עומדת.

הנה כמה תובנות שלי מההרצאה והדיון:

מה הופך ועד מנהל לועד מעולה?
1. חברי הועד מגלים כולם מחוייבות ותשוקה לארגון ולנושא החברתי שהוא מוביל
2. הועד מגלה אחריות ונותן דין וחשבון על פעילות הארגון
3. הועד מקרין תחושה של משילות (ולא ניהול)

תפקידי הועד:
1. צוות מוביל - חשיבה וחזון

על חברי הועד לשאול שאלות שמעוררות מבט קדימה, חשיבה ארגונית עתידית, שאלות שקשורות לחזון הארגון. עליהם לעסוק בשאלה: היכן נרצה להיות בעוד 5 שנים? 

2. הערכה ובקרה 

הועד אחראי על ההערכה כיצד הועד מתנהל וכן כיצד הארגון מתנהל, גם במובן הפיננסי. האם הארגון משיג את היעדים שהציב? האם הפעולות מובילות לחזון המיועד? על הועד לבחון את התוצאות. נדרשת שקיפות מרבית. אין צורך שהועד ירד לפרטים של הפעלת התכניות עצמן. 

העשייה של הועד המנהל כוללת גם:

1. דאגה לקיימות הארגון. הכוונה לגיוס משאבים ולייצוג העמותה בקהילה ובקרב תורמים ומחזיקי עניין

2. גיוס חברים חדשים לועד. זהו תהליך מתמשך וחשוב ביותר. 

חברי הועד אינם צריכים להיות מעורבים בעשייה היומיומית של הארגון. בהקשר הזה אן כהן ציינה את סינדרום המייסד. מדובר על נטייה של יו"ר מייסד להיות מעורב יתר על המידה בניהול הארגון, גם בשלבים שהארגון מפותח. היא ממליצה שחברי הועד יחזיקו בתפקיד הפיתוח והחשיבה קדימה ולא בתפקיד ביצועי. 

בחירת חברים לועד המנהל

רצוי שחברי הועד ישמשו בתפקידם לתקופה קצובה. שנתיים שלוש. אחר כך ניתן להעביר אותם לתפקיד אחר, למשל חברות ופעילות בוועדות. 

רצוי לגייס ועד שיהיה מגוון. אם יבחר ועד הומוגני, תהליך החשיבה הנדרש יהיה צפוי ואף מוגבל ולא יקדם את הארגון. 

תהליך פיטורין של יו"ר הוא תהליך קשה ולא נעים, אבל לעיתים הכרחי על מנת לקדם את הארגון.   יש לעשות זאת בעדינות, למשל באמצעות הפעלת אנשים מחוץ לארגון. 

מה תפקיד הועד המנהל בגיוס משאבים? אילו משאבים על הועד המנהל לגייס?

ד"ר מייק נפתלי  טען כי במחקר שעשה לפני כעשר שנים נמצא כי רק 5% מחברי הוועדים המנהלים של ארגוני החברה האזרחית בישראל תורמים כסף לארגונם. המשתתפים בשיחה חשבו שאולי המספר עלה קצת מאז, אבל לא בהרבה.... אתם בטח מכירים את המצב... 

- אין ספק כי גיוס כספים הוא תפקיד חשוב של ועד מנהל. אבל לא הבלעדי.

תפקידים נוספים של חברי ועד הם:

-בניית הארגון כמותג.

-בניית קיימות הארגון. מקורות פיננסיים, מקורות אנושיים להנהגה. 

-מינוף קרנות. קרנות מבקשות לדעת מי תורם לארגון, מי אחראי לארגון....

- טיפוח קשר ועניין אצל תורמים פוטנציאליים וקיימים

- חיזור, פגישה עם תורמים, פניה,  "פתיחת דלתות".

- דיווח לתורמים ותודה על תרומתם. 

אן כהן הקשיבה ל"מצוקת" המשתתפים שטענו שהישראלים לא תורמים.... היא טענה כי יש לארגונים תפקיד בחינוך החברה לתרום. יש לפנות לישראלים מתוך תשומת לב וזהירות ולא תוך כעס והאשמה... עוד נטען כי חשוב שמנהיגים ישראלים יעודדו  בפומבי תרומה לארגונים חברתיים. היא סיפרה על תכנית חינוך לפילנתרופיה שהובילה בקרב ילדי בית ספר יסודי. חשוב  לתקשר את זה בסטייל, אמרה.

אם הגעתם בקריאה עד כאן אז בוודאי תרצו לדעת כי הרבה מידע איכותי ניתן למצוא בחומרים של המרכז למנהיגות מתנדבת. חוברת שנקראת "המדריך למנהיגות מתנדבת - דרכי פעולה להנהגת ארגוני  החברה האזרחית בישראל, יצא לאור בינואר 2012 ומאוד מומלץ לעיין בה. 

זו אן כהן , היא הביאה איתה למפגש ידע משנים של ניסיון במגזר העסקי, הציבורי ועבודה התנדבותית במגזר השלישי.
משתתפים נוספים במפגש אתמול:
ד"ר מייק נפתלי, אבי ערמוני, רונן מיר, מרגריטה גרסדינסקי מארגון CIMI, משולם שפרן, תזמורת הסימפונט רעננה, יגאל ניסים יו"ר עמותת SOS אלימות, עדי מעמותת שעור אחר, ג'יל דרמון מייסד לקט ישראל, איציק זהבי אשלים ג'וינט ישראל, ומיכה הרצברג  יו"ר עמותת זיו נעורים. רונית לוי המנהלת המקצועית של המרכז למנהיגות מתנדבת,  ואסנת מהמרכז למנהיגות  מתנדבת ואנוכי... 

מודל נחשונים מגדיר מחדש את היחסים בין קריירה עסקית וקריירה חברתית

כן, לפעמים אני פוגשת רעיונות טובים ששווה לכתוב (ולקרוא) עליהם.

כשאתם סטודנטים וממש רוצים לעשות משהו חשוב לחברה, לא תתקשו באמצעות תכניות התנדבות באקדמיה, למצוא פרויקט התנדבותי. אבל מה קורה כשמסיימים את הלימודים? אז הנגישות להזדמנויות מוצלחות פוחתת. 

מובילי מיזם נחשונים מציעים לצעירים ולצעירות שיצאו לעולם העבודה למצוא מסגרות התנדבות שיובילו גם את הקריירה העסקית שלהם קדימה.  מיזם נחשונים (ע"ר). היא "פלטפורמה של עשייה חברתית מקצועית, שמטרתה לחזק את החברה בישראל ולעודד אנשי מקצוע מוכשרים מהמגזר העסקי לפתח קרירה חברתית מבוססת התנדבות לצד הקריירה העסקית שלהם." מתוך האתר שלהם. 

 שגיא שחר, מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים ומכירות בחברת בטר פלייס ואריק פוס, כלכלן באגף הכספים של חברת סלקום, הם מייסדי ומובילי מיזם נחשונים. נפגשתי איתם מספר פעמים ושמעתי על התפתחות היוזמה המעניינת שלהם. (וגם השמעתי, כמובן...) . כעת היוזמה יוצאת לאור. 

מה הרעיון?

הטענה המובילה היא דו כיוונית: אתם יכולים להשתמש בכישורים שלכם על מנת לקדם סוגיות חברתיות שחשובות לכם ולחברה הישראלית. במקביל, ממש במקביל, ההתנסות ההתנדבותית שלכם, בכל הרמות העשייה תסייע לכם לשכלל את היכולות המקצועיות שלכם.

באמצעות המיזם החברתי אתם תוכלו להתנדב בתחום העיסוק שלכם (כלכלה, משפטים, עיצוב, וכו') כך לצבור עוד ניסיון מקצועי רלוונטי ומעניין, בשלב הבא תוכלו להוביל צוות, ליזום ולהפעיל יוזמה חברתית, לנהל מיזם וכו'. הנה. צברתם ניסיון ניהולי ומקצועי.  יצרתם לעצמכם מסלול נוסף להתמחות ולקידום אישי ומקצועי שיאפשר לכם לשדרג את עצמכם בסופו של דבר גם בעולם העסקי. 

מיזם נחשונים. רעיון נכון בו כולם מרוויחים.  הפרט, העסק והחברה
(הדימוי הויזואלי - מתוך אתר המיזם)

איך זה נראה? 

דף קורות החיים של שגיא שחר מסבירים את הדבר ללא צורך במילים מיותרות. 

הדף מחולק לאורכו, לשניים. מצד ימין תמצאו את מהלך מסלול העבודה שלו במגזר העסקי. במקביל, מצד שמאל תמצאו את מסלול הקריירה החברתית שלו. לא בתחתית הדף, בשורה אחת. אלא תיאור יציב ויצירתי במהלך כל הקריירה המקצועית. זה מרשים משום שזה חדש, זה מרשים משום שזה מראה על יוזמה, על מחויבות, חדשנות  ועל ערכיות. שום מנהלת משאבי אנוש, או מנהלת גיוס לא תוכל להתעלם. במקרה הזה - הצורה היא המהות.

מה נחשונים מציעים בפועל? 

התכנית מפעילה כיום מספר פרויקטים. ראשי המיזם קוראים לצעירים בוגרי תואר ראשון מתחום ניהול, כלכלה, שיווק , הנדסה ומשפטים להצטרף אליהם ומציעים מספר מסלולי פעילות. 

שווה בדיקה. בהצלחה.