מה נאמר בדיאלוג מחזיקי עניין של שטראוס, בנושא קהילה?

הציבור בישראל מאוד כועס כיום על חברת תנובה, על שטראוס ועל שאר המחלבות. זהו אתגר ענק לחברות שרוצות שנחשוב שהן "הבית", או תמצית הישראליות... ולאלה שממש עכשיו הזמינו דיאלוג. מתחם הפייסבוק של שטראוס מוצף בימים האחרונים במחאות צרכנים. מסתבר שהמחאה היא חלק מהדיאלוג. אני בטוחה כי השלכות המחאה יורגשו בטווח הארוך בקשר של הפירמות עם הצרכנים ולא רק בהורדת המחירים.

אתאר כאן את נקודת המבט שלי בדיאלוג עם מחזיקי העניין של שטראוס, בו השתתפתי בשבוע שעבר. על רקע המחאה קל מאוד לבטל את רלוונטיות של דו"ח האחריות התאגידית. אני בהחלט לא מסכימה עם זה. להיפך. אני מאמינה כי המחאה דווקא מחזקת את הרלוונטיות של הדיאלוג. ואת החשיבות שלו. חשוב שהיא מתקיימת ואני מקווה שהמחלבות מקשיבות לה.

קהילה – אחד הנושאים של הדיווח והדיאלוג

אם כן, קהילה היא רק אחד הנושאים בשולחנות הדיאלוג מחזיקי העניין שקיימה שטראוס עם השקת הדו"ח שלה. העובדה שפירמה בוחרת להתמודד עם נושאים נוספים במערך האחריות שלה, היא זו שנותנת תוקף למעורבותה בתחום התרומות. אחרת מדובר רק באשליה. התנהלות הולמת כלפי ספקים, לקוחות, שיווק הוגן (וכיום - נושא התמחור), אתיקה בהתנהלות העסקית, ענייני איכות סביבה. כל אלה הם נושאים שמשפיעים על הסביבה בה פועלת הפירמה ועליה להתייחס אליהם ולטפל בהם בצורה ראויה. זה מה ששטראוס ניסתה לעשות בדיווח שלה.

למרות שדווקא נושא המוצרים והתמחור הוא הנושא הבוער היום, אני מתמקדת הפעם בתיאור הדיווח בתחום הקהילה והדיון בשולחן העגול הזה. כיוון שהדיאלוג עם מחזיקי העניין היה שקוף לציבור אני מרשה לעצמי לתת לכם הצצה לשולחן העגול ולספר לכם מה אמרתי ומה היתה רוח הדברים.

מי השתתף?

אילת נבון מהזוית השלישית, עינת אברהם מציונות 2000, ענבל אבו- חוקרת המגזר השלישי ואחריות תאגידית באוניברסיטת בן גוריון, יניב קוממי ממכון דועת למדידה ולהערכת תכניות, ערן ווינטרוב מנכ"ל ארגון לתת, אתי אסא מאגף הרווחה עריית פתח תקווה, ליאת ארבל מנהלת סניף ידיד בפתח תקווה, גידי כרוך- מנכ"ל ארגון לקט ישראל, רובי נדור כסליו מארגון פידל, שרון בן שחר מנהלת אחריות תאגידית בבנק לאומי, דובי ארבל מנכ"ל מידות ואנוכי. כמו כן השתתפו משטראוס: גליה יצחק אחראית תרומות, כוכי נווה מנהלת בצפון, לילך שיבלי מנהלת לוגיסטיקה מש"א וכמובן דניאלה פרוסקי שיאון מנהלת האחריות התאגידית של הפירמה.

שטראוס מציגה בדו"ח את הפעילות שלה בתחום הקהילה

• הצהרה על תחום מרכזי שהפירמה בחרה לפעול בו: גיוון והכלה. הכוונה לגיוון בקליטת עובדים ובקידום אג'נדה חברתית של גיוון בהעסקה ובקליטה של עובדים ממגזרים מגוונים בחברה.
• תרומה למגוון תכניות חברתיות. חלקן בנושא גיוון והכלה וחלקן בנושא מזון. ללא פרוט סכומי התרומה.
• תהליכי הטמעת נושא התנדבות עובדים והצבעה על עלייה משמעותית בהתנדבות מנהלים ועובדים.
• סכום תרומת הפירמה 9,676,000 ₪. מתוך זה כחמישה מליון וחצי שקלים מגיעים לקהילה בצורה של שווה כסף, בעיקר תרומת מוצרי מזון. קישור לדו"ח.

מה אהבנו?

1. את הדיאלוג עצמו. את הפתיחות, החדשנות ואת האומץ להקשיב .
2. בחירה של נושא מרכזי למעורבות. הדבר ממקד את הפירמה בנושא חברתי וכך מתקיים פוטנציאל של השפעה חברתית. זה מה שאני מצפה מחברות עסקיות ומאמינה כי בכוחן לעשות זאת.
3. נאה דורש – נאה מקיים. הפעילות של גיוון וכללה מתקיימת בתוך הפירמה פנימה באתרים השונים וגם החוצה כתמיכה בארגונים חברתיים שפועלים בתחום הזה.
4. תורמים לעמותה לאורך שלוש שנים.

מה רצוי שישתפר?

1. להציג יעד כמותי למדידת הצלחה.
2. למדוד הצלחה על פי תוצאות ולא על פי תאור פעולות
3. לפעול ברצינות על מנת להשפיע חברתית – ולהראות את זה לכולם.
4. להגדיל משמעותית את התרומה לעמותות. תרומה כספית של 4 מליון ₪ בכל העולם היא תרומה שלא מכבדת את הפירמה. נמוך מדי!
5. שקיפות. לפרט את ערך התרומות לעמותות
6. להשקיע בתשתיות העמותה, על מנת להעצים את המגזר השלישי ולא לתרום רק לפעולות. (הם עושים את זה בחלק מן העמותות)
7. להציג בדו"ח את המנהיגות של שטראוס, את המהלכים שהפירמה עושה בתחום ניהול קשרי הקהילה, למשל ברתימת עובדים ומתנדבים מהפירמה. זה לא מובן מאיליו ומעניין את מי שעוסק בתחום.

וכעת נותרה השאלה: האם המעורבות החברתית של הפירמה איבדה מהרלוונטיות שלה בשל הכישלון של הפירמה בתמחור?

מסרי צרכנים ומחזיקי העניין. בשטראוס בוחרים להקשיב

ביום ראשון השתתפתי במפגש דיאלוג מחזיקי עניין בחברת שטראוס, שהיה שלב מעניין וחדש בתהליך השקה של דו"ח האחריות התאגידית של הפירמה. מאוחר יותר השבוע - צפה על פני הגבינה מחאת צרכנים. מחשבות על מסרי צרכנים ועל חשיבות ההקשבה להם.

ראשית כל, אני רוצה לסגור את הפינה הזו: לדעתי המחאה הצרכנית המופנית כעת לעבר המחלבות, מיועדת בעצם לממשלה. יחד עם זאת, גם העסקים צריכים להקשיב לה. משום שאי אפשר להתעלם יותר. וגם לא כדאי.

קחו לדוגמא את אפרת ועקנין, סטודנטית מבאר שבע. היא תבעה את חברת האוטובוסים מטרודן, משום שנהגי החברה לא שרתו אותה כצרכנית בצורה מתאימה. ועקנין, צעירה נכה היושבת על כסא גלגלים, תפוצה בעקבות תביעה שהגישה כנגד חברת האוטובוסים. היא לא הסכימה לקבל בשקט את העובדה שהאוטובוסים לא עוצרים לה ומנהלי החברה לא עונים למכתביה. לכן, בסיוע נציבות לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הגישה תביעה. אני לא יודעת אם 50,000 הש"ח שנפסקו לזכותה בהסכם הפשרה ידגדגו לתאגיד. אבל אין ספק כי המסר הציבורי עבר: צרכי הלקוחות ובוודאי זכויותיהם לא יכולים להירמס. החברה התחייבה למלא את הנדרש ממנה על פי החוק. קישור.

זו דרך אחת לדיאלוג, מאבק משפטי. מהלך מרשים. ממש חבל שהיה צריך להגיע לכך.

אבל יש חברות שמבינות כי עליהן להיות בדיאלוג עם הצרכנים שלהן ועם מחזיקי העניין בכלל. חברת שטראוס השיקה ביום ראשון את דו"ח האחריות התאגידית שלה, בפורמט דיגיטלי ובשידור חי. זהו מהלך חדשני ואמיץ. מהלך שנוהל באופן מרשים ביותר.

בדו"ח, הפירמה מגישה מידע על תחומים רחבים בהתנהלותה בשנת 2010. הנושאים: איכות סביבה, סביבה עסקית כולל שיווק, מוצרים וקשר עם ספקים, אתיקה, ממשל תאגידי, ניהול האחריות התאגידית, סביבת עבודה וגם קהילה. עשרות ממחזיקי העניין של הפירמה, אנשי מקצוע, אקדמיה וארגונים חברתיים קבלו את הדו"ח כשבוע לפני ההשקה. הם הוזמנו להשתתף בהצגה הפומבית שלו ובדיונים על ממצאיו בשולחנות עגולים עם מנהלים משטראוס.
90 איש השתתפו. זה היה אירוע מכובד, מושקע והכי חשוב שקוף לציבור. כאמור, הוא הוקרן בשידור חי בפייסבוק ובאתר הפירמה. התגובות באולם וגם בבלוגספרה, היו מפרגנות ביותר. (קישורים בסוף).

מה שמצא חן בעיני היתה המחויבות של הפירמה לדיאלוג מתמשך עם מחזיקי העיניין. מחויבות זו הוזכרה מספר פעמים לאורך הארוע ההשקה. עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס דברה על כך וגם מנהלת האחריות התאגידית דניאלה פרוסקי שיאון. במבט נטול ציניות, ההרגשה היתה כי לא מדובר באקט יח"צני אלא במחויבות אמיתית להקשיב ולשפר את המהלכים של הפירמה ולהמשיך בדיאלוג. זה כמובן האתגר הגדול שיצטרך להבחן בעתיד.

הפורמט הדיגיטלי, כך הוסבר, יאפשר לפירמה לשנות ולתקן את הצגת הנתונים בהתאם לתגובות. ויש מה לשפר. חשוב לדעת כי בדיאלוג הזה החברה חושפת את עצמה לתגובות שונות, ובהחלט גם לביקורת. אבל כמו שראינו השבוע הביקורת לא התקבלה בדיאלוג המוזמן והמתוכנן בלבד, אלא באופן בלתי צפוי (מבחינתי) מכיוון חדש - דרך מחאת צרכנים.

מסתבר כי פרסום דו"ח אחריות תאגידית לא מבטיח שצרכנים לא יכעסו על פירמה. אבל המחאה בהחלט לא מייתרת את ההשקעה בהכנת הדו"ח. לדעתי מה שבאמת חשוב זה שפירמה תהיה על מסלול של בדיקה ובחינה עצמית של המהלכים שלה. שתראה לנו כי היא מתייחסת להערות מחזיקי העניין ולדרישות הצרכנים ומיישמת אותן. מעט מדי חברות עושות את זה.

קישור לפוסט של שירלי קנטור שני
קישור לפוסט של איליין כהן

העידן הדיאלוגי בתקשורת בין עסקים וקהילה מתבסס בישראל

דיאלוג הוא הכלי החם ביותר כעת לתקשורת של ארגון עם מחזיקי העניין שלו. השבוע פורסם דרוג מעלה לאחריות תאגידית 2011 והתקיים שימוע של ארגון מעלה בנושא עדכון מדדי מדד מעלה לשנת 2012 . בשבוע הבא חברת שטראוס תחשוף את דו"ח האחריות התאגידית שלה ובמקביל תערוך מפגשי שולחנות עגולים כחלק מדיאלוג עם מחזיקי העניין שלה.

למעטים שעדיין לא שמעו על המושג, מחזיקי העניין שלכם הם אותם גופים ואנשים פרטיים שיש לארגון שלכם קשר עימם והם מושפעים ממנו או משפעים עליו. אם אתם רוצים לגלות מה חושבים מחזיקי העניין שלכם, אם חשוב לכם לזהות חוסר שביעות רצון על מנת לנהל סיכונים ואם אתם מעוניינים למקסם את ההשפעה של הארגון שלכם על הלקוחות, התורמים, העובדים וכו' חשוב שתכירו את הכלי של דיאלוג עם מחזיקי עניין.
בעבר, הכרנו סקר עמדות של עובדים, או של צרכנים שהיה ממוקד וסגור, היום בעידן הדיאלוגי אנו מוצאים שימוש בשיח פתוח יותר, לעיתים רב ערוצי שעשוי להביא לנו מידע חדש שלא חשבנו עליו מראש.

ארגון מעלה חשף השבוע בבורסה לניירות ערך את דרוג מעלה 2011. זהו דרוג של החברות העסקיות בישראל בהקשר של תפקודם בתחומים המגוונים של האחריות התאגידית שלהם, בשנת 2010. קישור. מדדי מעלה הועלו לדיון ציבורי והשנה התקיים שימוע שהציע לציבור, לארגונים חברתיים ולאנשי מקצוע להביע דעתם על הקריטריונים החדשים שהוצגו. על התהליך של הדאלוג הזה תוכלו לקרוא בבלוג של שירלי קנטור שני.

בעוד כשבוע תחשוף חברת שטראוס, שדורגה בדרוג מעלה במקום גבוה ביותר (אולי ה- גבוה ביותר...) את דו"ח האחריות התאגידית שלה לשנת 2010. זו לא הפעם הראשונה שהפירמה מפרסמת דו"ח אחריות תאגידית, אבל השנה נעשו מספר שינויים. ראשית הדו"ח יפורסם בפורמט דיגיטלי בלבד ושנית שטראוס מקיימת דיאלוג מתקדם עם מחזיקי העניין שלה.
הוזמנתי על ידי מנהלת האחריות התאגידית של הפירמה דניאלה פרוסקי שיאון להשתתף בדיון השולחנות העגולים לקראת פרסום הדו"ח. השולחן העגול בו אשתתף יהיה, לא תופתעו, בנושא המעורבות בקהילה של הפירמה. התהליך יצולם וישודר בערוץ הפייסבוק של שטראוס וגם באתר החברה. אז הוא שקוף לכל וכולכם תוכלו לראות את התהליך בהתהוותו. לדעתי, הפתיחות הזו משקפת הפגנה של עוצמה ארגונית, אומץ ואמונה חזקה בדרך שלהם. זה מאוד מרשים.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לתהליך מעניין נוסף שהציגה חברת שטראוס בו היא מאפשרת לארגונים חברתיים לקחת חלק בשיח הבין ארגוני. מדובר בסקר בו אנו, מנהלים יו"רים, מנהלים ופעילים של ארגונים חברתיים, מתבקשים להביע דעתנו לגבי נושא האחריות התאגידית של חברות ולגבי עמדתנו בנוגע ליכולת של הארגונים להשפיע על השיח הזה. אהבתי את העובדה ששטראוס הוציאה את הסקר בשיתוף עם גוף, שאמנם הוא לא ארגון וולונטרי , אבל משמש במה מרכזית לארגוני המגזר השלישי – הזוית השלישית. (הזוית האזרחית).

כדאי לענות על 16 שאלות פשוטות ולהבין מה מנהלי אחריות תאגידית רוצים לדעת. קישור
חג שמח!

רשת חברתית וארגונים לשינוי חברתי. הרצאתה של אליסון פיין

אליסון פיין, מרצה ובלוגרית מארה"ב, אורחת השגרירות האמריקאית, ערכה בישראל מסע הרצאות בנושא תפקידה של הרשת החברתית בעולם החברתי. שמעתי אותה בבית מייקרוסופט בהרצליה פתוח, יחד עם עוד כ - 100 אנשי מקצוע מהעולם החברתי והעסקי שהוזמנו על ידי ארגון מתן ועל ידי השגרירות האמריקאית. הנה כמה תובנות משם.

ראשית , לגבי הצורה: אליסון פיין דיברה בעל פה, כשהיא נעה בחופשיות. המצגת שלה היתה בהירה, קצרה והכי חשוב – מורכבת בעיקר מדימויים גראפיים. היא השתמשה בסיפורים ובאנקדוטות ושתלה מספר דימויים זכירים. ואני חשבתי - ככה מעבירים הרצאה. אבל זו היתה רק המעטפת. לגבי התכנים: הם היו בסיסיים, מרעננים וניתן לומר שעשו סדר בדברים ובוודאי הועברו בצורה קליטה.

האם הארגון שלכם הוא מבצר או ספוג?
אליסון פיין מבחינה בין שני סוגי ארגונים: ארגוני מבצר – כאלה ששמים חומות גבוהות ביניהם לבין הסביבה. מקובעים במקום, לא שקופים ובטוחים שהם יודעים את כל התשובות. ארגוני "ספוג ימי" - כמו יצור ספוגי - ימי הקולט תעבורה ענקית של מים ומנצל את הדרוש לו ומחזיר את השאר לאוקיינוס. כך ארגונים שיש להם דיאלוג דו כיווני עם הסביבה, חשופים לקלוט הרבה ומנצלים מה שהם צריכים בחוכמה.

כוחו של הון חברתי. אין טעם לעבוד לבד
אנחנו חיים בעולם של רשתות חברתיות והקשרים בין הארגונים יוצרים הון חברתי. הון חברתי מבוסס על אמון ועל תלות הדדית. ארגונים המנסים לעשות את המשימה החברתית שלהם לבדם- יתקשו בכך מאוד. המתבססים על שיתופי פעולה מאמינים שיעשו עבור אחרים ואלה יעשו עבורם בבוא הזמן. אמון יוצר הון חברתי.

ארגז הכלים של המדיות החברתיות
מדובר בכלים שרובנו משתמשים בהם כבר כעת: טלפון נייד, מייל, בלוגים, פייסבוק, יו טיוב וטוויטר (בארץ פחות בשימוש). השימוש במדיות הללו אינו יקר, הוא קל להפעלה, יוצר דו שיח ומועבר בצורה ויראלית. וזה יתרונו הגדול. החוכמה היא לגרום לאחרים לעבוד עבורנו: כאשר אנחנו מפרסמים סרטון ביו טיוב, הצופים משתפים אותו עם חבריהם ומעבירים את המסר שלנו הלאה.

שיחה היא ליבו של השינוי החברתי
ארגונים שעושים שימוש ברשתות חברתיות צרכים להבין מספר דברים:
1. להבין את עניין הרשתות. לא לפעול כמבצר, להבין שיש צורך לפעול יחד ולא לבד.
2. עליהם ליצור תרבות ארגונית של שיחה, שקיפות ודיאלוג
3. יצירת קשרים היא העיקר. חברים הופכים מגייסים.
4. אמון דורש שקיפות. שקיפות יוצרת אמון.
5. פשטות. צריך להיות ממוקדים, להציג מסר פשוט.

לא לפחד משקיפות
שקיפות מאפשרת להוריד חומות ולתקשר עם מחזיקי העניין. כך לדוגמא - מוזיאון לאמנות באינדיאנפוליס מציגים את כל המידע על הארגון באתר הארגון. המבקרים הופכים להיות שותפים לניהול. התורמים רואים שהתרומה שלהם עובדת והדבר הגביר את הנאמנות והשותפות של המבקרים והתרומים.

כך נראה עמוד המידע של המוזיאון. שקוף לציבור ולתורמים

שלב המעבר בין מדיות ישנות וחדשות
המחשבה להיכנס לעולם הרשתות החברתיות מפחידה הרבה ארגונים. מפחדים לאבד שליטה, לשמוע פידבקים שליליים, לטעות בפומביי או חוששים שהצוות הבכיר יהיה חשוף ונגיש מדי. רוצים להישאר מבצר. חשוב לדבר על זה בארגון. בכל אופן כדאי לזכור שאנשים המבקרים אותנו הם דווקא אלה שאנו חשוב עבורם. אחרים יישארו אדישים. הניסיון מראה שרוב המבקרים לא ינטשו את הארגון, אלא דווקא יראו לו דרך לשינוי ולתיקון דרכו.
אליסון פיין טוענת שהדור המבוגר, עדיין לא הטמיע את השימוש בכל המדיות החברתיות החדשות. אנו נמצאים בשלב מעבר. לכן, לא כדאי לנטוש את הכלים הישנים אבל זה הזמן לבחון את היעילות שלהם. האם ניוזלטר מודפס משיג את מטרתו? אולי כדאי להחליף מדיה ולעבור לניוזלטר אלקטרוני? בשלב המעבר מוטב להשתמש במספר כלים בו בזמן. גם בבלוג של קטיה אנדרסן, העוסק בשיווק לארגונים חברתיים תוכלו למצוא התייחסות ליתרונות בשימוש במגוון מדיות להעברת המסר של הארגון ולתרומה. קישור

קמפיין ברשת החברתית: זהו צורך אמיתי, הציבו מטרה ברורה, פשוטה ליישום ומשמעותית לאנשים
כדי ליצור קמפיין שיסחוף אנשים צריך שהמטרה שלו תהיה ברורה, המסר פשוט, שיהיה כיף להצטרף ומשימה שקל לעשות ובהחלט שהנושא יהיה משמעותי לרבים. דוגמא מעניינת היא הקמפיין של ארגון נט"ל שפתחה מספר עמודי פייסבוק יעודיים להתרמת דם, לפי סוגי דם. אנשים נרשמים ובעת הצורך – נשלחת בקשה לתרומת דם לדף האוהדים. לחיצת כפתור, ואתה חלק מרשת של אנשים שכמוך יכולים להיות משמעותיים, לתרום ואף להציל חיים. אהבתי. ממש שווה.

לאתר האינטרנט של אליסון פיין

לסרטון - הקלטה של אחת ההרצאות של אליסון פיין בישראל

איך תזהו אתר אינטרנט יעיל לגיוס תרומות?

האם תרמת פעם דרך האינטרנט? רבים בעולם עושים את זה יותר ויותר ונראה שערוץ ההתרמה הזה ילך ויתרחב גם בארץ. השירותים החדשים של תרומה באינטרנט ושל מערכות חדשות לניהול קשרי תורמים מתעדכנים כל העת. כתבתי על כך כאן בעבר, אבל התחום דינמי ומתפתח במהירות, ישנם חידושים רבים וכדאי לעקוב אחריהם.

לפני ימים אחדים נפגשתי בכפר סבא עם זאבי רוט מנכ"ל חברת תרמת.
תרמת היא חברה צעירה יחסית, חלק מקבוצת MRP bsd, המתמחה בפיתוח כלים טכנולוגיים מכווני התרמה לעמותות.

החברה מספקת שלושה שירותים עיקריים לעמותות:
1. בניית אתר אינטרנט ייעודי לעמותות.
2. פתוח מערכת לגיוס תרומות (CRM)
3. פתוח מערכת לניהול עמותה

הנה כמה תובנות מהפגישה המרתקת ומחשבות שלי לאחריה – הפעם אתמקד בעניין אתר אינטרנט יעיל:

אז, איך נראה אתר האינטרנט של הארגון שלכם?
אתר אינטרנט הוא חלון הראווה של העמותה. נכון שכיום "כולם בפייסבוק" , אבל לדעתי לאתר אינטרנט לעמותה יש תפקיד חשוב. הוא עוגן לפעילים ולפעילות בכלל. עם זאת, אתר "סתם" לא מספיק. עליו להיות להיות יעיל, פעיל ומוצלח.

מה חשוב באתר אינטרנט של עמותה?
1. שיגיעו אליו
2. שיישארו בו
3. שיתרגשו ממנו
4. שיתרמו בו
5. שיחזרו אליו

אז איך עושים את זה?
על מנת שיגיעו אליו, על האתר להיות מקושר היטב במערכות חיפוש אתרים. על כך לא ארחיב הפעם, אבל ברור לי כי לשם כך כדאי להעזר באנשי מקצוע.
על מנת שהמבקרים שהגיעו ישארו באתר הוא צריך להיות רלוונטי לפונים אליו, זאת אומרת לספק להם מידע שהם צריכים!
על מנת שירגש - מוקד ויזואלי חזק בעמוד הבית יעשה את העבודה. רצוי כזה שנוגע ללב, אבל גם משדר אופטימיות. למה חשוב לרגש? רק ככה זוכרים אותך, רק ככה תורמים לך...
לדעתי על האתר להיות פשוט ויזואלית, בהיר ונעים לעין. עליו להעביר מסר ברור לפעולה, למשל הצטרפות לפעילות, רישום לניוזלטר או תרומה.

באתר אקים, עמוד הפתיחה מרגש, מצוייד בתמונות חזקות ומתחלפות. שימוש בצבע לוגו אקים. מדור החדשות שומר את הקוראים מעודכנים. האתר מספק מידע רלוונטי למחזיקי העניין: יש קישור לאתר תמיכה להורים וגם קישור למדריך זכויות ושירותים. ומה לגבי תרומה? באתר הזה כנראה לא מצפים לתרומה. אין כל קישור בולט לתרומה מקוונת.

מה מטרת האתר שלכם?
האם האתר נבנה לצורך מתן מידע או שאתם משתמשים בו גם כפלטפורמה לגיוס מתנדבים או התרמה? זאבי רוט מספר כי תהליך פיתוח אתר הוא תהליך מורכב. מתחילים ממיצוי ההבנה של מטרות העמותה והמשימה החברתית שהיא ממלאת. בוחרים מסרים בקפידה, שיהיו ברורים וקליטים. ומשם ממשיכים.

איך מעלים את הסיכוי לתרומה?
ראו כיצד האתר של Feeding America, עושה את זה: מדובר בארגון אמריקאי ענק - בנק המזון הלאומי של ארה"ב, ארגון גג למאות עמותות מקומיות בכל רחבי ארה"ב. קישור

בפתיחה - מסר ברור: "מגיבים לאסונות" ומיד - קריאה לפעולה: עזרו לנו לעזור לאחרים... להגברת תחושת האמפטיה והסולידריות - נעשה שימוש בצבעים חמים, בשילוב תמונות אופטימיות של אנשים, בקישור לסיפורים אישיים מרגשים ומיד קריאה לפעולה (תרומה) בצד, אבל ממש בולט: כפתור קישור לתרומה, בכתום בוהק.

מצאתם כפתור תרומה גם בעמודים הנוספים של האתר? מדובר ביתרון משמעותי. בעמוד בו מציגים תכנית חברתית- טוב לשלב כפתור תרומה לתכנית הספציפית. זאבי רוט טוען כי מוטב לאפשר תרומה ישירה באתר ולא כהפניה לאתר סליקה חיצוני. לדבריו, הדבר מעורר יותר אמון בקרב התורמים.

למתעניינים, חברת תרמת מציעה שירות של בניית אתר, במתכונת של תבנית קבועה (זול יותר) או בניה מן היסוד (כולל תהליך חשיבה ותכנון של המסרים באתר). אפשרות שלישית היא חיבור לדף התרמה שמשתלב באתר הקיים של העמותה. הנה דוגמא (במחשבה טובה).

יש לכם אתר יעיל ומרשים? ספרו לי.

אגוד מקצועי של מפתחי המשאבים בישראל- כנס ארצי ראשון

כנס ארצי ראשון של האגוד המקצועי של מפתחי המשאבים בישראל התקיים אתמול ברמת גן. "אין מדובר בהקמת ארגון - מדובר ביצירת מקצוע" היתה סיסמת הכנס. לאחר התארגנות של כשנתיים ויסוד רשמי של האיגוד לפני כשנה, הצהיר שי בן מרדכי, יו"ר האיגוד והרוח החיה מאחורי ההתארגנות החדשה, כי מדובר בפריצת דרך: היום אנו מניחים את אבן הפינה במקצוע גיוס ופתוח משאבים בישראל. מכריזים על פתוח משאבים כדיסציפלינה מקצועית.

גיוס משאבים אינו תחום חדש בארץ, כמובן. הוא למעשה ותיק מאוד ואפשר את פתוח חיי היישוב החדש בארץ, עוד לפני קום המדינה. המקצוע הזה הוא מרכזי בחיי העם היהודי מדורי דורות, בארץ ובתפוצות. אבל יחסית למקצועות אחרים, התחום המקצועי של אנשי מקצוע מתחומי הפילנתרופיה היה תחום פרוץ. עד כה.

באולם בכפר המכבייה התכנסו כ 250 אנשי מקצוע, בייצוג גבוה יותר של נשים והקדישו בוקר שלם לדיון באתגר הראשון של האיגוד המקצועי של מפתחי המשאבים: עיצוב זהות המקצוע. בכינוס הזה, התוכן עסק במבנה. האיגוד החדש מברר את זהותו ואת מהותו: מהו איגוד למפתחי משאבים? מה תפקידו ומהם גבולות המקצוע? מהם כללי האתיקה של המקצוע הזה? כיצד יוחלטו ענייני ההכרה וההסמכה, וכו'. עד היום הדברים לא היו מוסדרים בצורה ברורה. האיגוד לוקח על עצמו לעצב את המקצוע ולפתח את זהותו.

הנושאים המרכזיים שנדונו:
1. איגוד מקצועי - מהות ורגולציה.
2. קוד אתי לאיגוד
3. סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה
4. תפקידי האיגוד החדש
5. מעמדו של איגוד מפתחי המשאבים בעולם.
6. מקומו של מפתח המשאבים בארץ.

איגוד מקצועי - מהות ורגולציה
השופטת בדימוס דליה דורנר השוותה את המקצוע של מפתחי המשאבים למנהלי השקעות. בשניהם הדרישה לאתיקה מקצועית ולאמון הגורמים שבכספיהם מטפלים היא קריטית. היא הסבירה כי רגולציה מסוימת של המדינה תסייע לארגון למצב את עצמו כגוף משמעותי.
פרופ' אסא כשר טען כי הסדרה של הכנסת היא שיאו של תהליך הגדרת מקצוע ואין להסתפק ברגולציה עצמית. ההכרזה של הקמת הארגון היא רק ההתחלה. כעת יש לבנות את מוסדותיו ותפקידיו. לדבריו, כדי "להיות מקצוע" יש צורך במספר דברים: גוף ידע שיטתי, הנרכש בקורסים של הכשרה מקצועית, מיומנות- ארגז כלים שיעזור לאיש המקצוע לעסוק בעבודתו. רשת חברתית פעילה של אנשי מקצוע, יכולת להסביר את השיקולים הכרוכים בעבודה המסויימת, אתיקה וערכי מקצוע יחודיים.

קוד אתי לאיגוד
הוסכם כי נושא זה הנו אחד התפקידים החשובים של האיגוד. פמלה דוייטש, יו"ר ועדת הקוד האתי של האיגוד, הציגה את העשייה של הועדה. על השולחן עומדת הצעה לקוד אתי. קישור להצעה

סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה
עו"ד ירון קידר, יו"ר ועדת ההסמכה הציג מסקנות ביניים של דיוני ועדת ההסמכה של האיגוד.
לרשות האיגוד יעמדו שלושה כלים להסדרה של התחום:
הכרה Recognition. הצטרפות וולונטרית של ארגון או אדם פרטי לאיגוד.
הסמכה Accreditation. שלב הסיום של מכלול מרכיבים מקצועיים ואתיים. גוף חיצוני מסמיך ומעיד על כשירותו המקצועית של האדם/ הארגון לבצע משימות באופן העומד בדרישות הייחוס ונותן מענה לצרכנים. יש צורך בתהליך הכשרה על מנת לקבל הסמכה.
התעדה – קבלת תעודה הנותנת אישור מקצועי ומעגנת את המעמד של ההסמכה וההכשרה.

חברי הועדה ממליצים, בעקבות סקר שהוצג בפני 100 מחברי הארגון, על מתווה פעולה דו שלבי: הכרה והסמכה. עד להסדרת מערכת ההסמכה מוצעות הדרישות הבאות לצרכי הכרה מקצועית במפתח המשאבים:
1. מחויבות לקוד האתיקה
2. השכלה של תואר ראשון
3. ותק מקצועי של שנתיים בתחום
4. המלצה חיובית לפחות משני ממליצים
5. ראיון אישי על ידי חברי ועדת ההסמכה.

תפקידי האיגוד החדש
חברי פאנל נשאלו על ידי המנחה חן אברהמס: מה המשימה החשובה ביותר של האיגוד?אלה היו התשובות: הקוד האתי, (אילנה דורפמן), הפרייה הדדית וחינוך לפילנתרופיה ( יוסי קליין ), בניית קהילה שתיצור תחושת יחד (רוברט קוואלקו), מנטורינג (שמעון ארבל), מקום להעשרה, להכשרה ולנטוורקינג (מוחמד דראוושה).

איגוד מפתחי המשאבים בעולם
אורח מקסים ומעניין היה רוברט קוואלקו, יו"ר האיגוד האירופי של מפתחי המשאבים. Robert Kawalko
הוא הציג את תמונת המודעות למקצוע פתוח המשאבים באירופה. באיגוד האירופי חברים 797 ארגונים ו 8,145 אנשים פרטיים. בחלק מהארצות יש צורך ראש וראשונה בהכרות עם המושג "פתוח משאבים" במקומות אחרים, בריטניה למשל, המקצוע מבוסס מאוד. האיגוד האירופי פתחי המשאבים קבע, לאחר תהליך ארוך, את הנושאים שצריכים להיכלל בקורס של גייסי משאבים. האיגוד עוסק גם בכללי האתיקה ובעידוד ארגונים מקומיים לקדם קוד אתיקה והתמקצעות משלהם. לדבריו יש צורך להבחין בין מה שחייבים לעשות בפתוח משאבים, מה יכול להעשות ומה אסור שיעשה.

כמה תפיסות בסיסיות שהציג:

1. גייס המשאבים הוא השגריר של הארגון מול התורמים.
2. גיוס משאבים הוא עבודת צוות.
3. תקציב ארגוני צריך להיות מגוון. כמו ארבע רגליים של כיסא: תמיכות וכסף ציבורי, עסקים, הכנסות עצמיות, תרומות מאנשים פרטיים.
4. תחביב או מקצוע? בפתוח משאבים חשוב להיות מקצועיים אבל יש להיזהר ממסחור.
5. שמירה על איזון בחיים האישיים והמקצועיים. רבים באולם הסכימו בקול עם דבריו אלה.

מה מקומו של מפתח המשאבים בארץ?
פאנל בהנחיית אורנה אלשייך, מנכ"ל קרן גלנקור עסק בכך. חמוטל גורי , יועצת לקרן סמואל סבה ומנהלת שותפה בקרן דפנה יזרעאלי ובעבר בקרן החדשה לישראל, אמרה כי על מפתח המשאבים הוא הפנים הטובות ביותר של הארגון. לדעתה תכונה החשובה ביותר שלו היא אהבת האדם. התשוקה לעניין ולמשימה גם היא קריטית. משתתפים אחרים (יהודית יובל רקאנטי) דברו על אפקטיביות . דובי ארבל מנכ"ל ארגון מידות טען גם הוא כי חשוב ביותר עבור מפתח משאבים לוודא כי התרומה שהוא מגייס מחוללת השפעה, מטיבה עם אנשים ועושה את החברה בכלל טובה יותר.

זה היה אירוע מכונן. אבל רק שלב הפתיחה לתהליך ארוך. כעת יש מקום לבסס את ההתארגנות החדשה. על הפרק עומדות שאלות רבות: מה הופך את גיוס המשאבים למקצוע? למי נתונה הנאמנות של המגייס? האם לגייס יש אחריות לאפקטיביות של התרומה? מהו השכר הראוי? כיצד מודדים הצלחה? מה המינוח הראוי מגייסי משאבים/ מפתחי משאבים? הזהות המקצועית. מעמד היררכיה ארגונית. הכשרה והסמכה. המיומנויות האישיות הדרושות. ועוד ועוד.
הארגונים החברתיים, אנשי המקצוע והתורמים בעצמם , כולם ירוויחו מפעילות של ארגון מקצועי של מפתחי המשאבים. שתהיה דרך צלחה!

אם אתם גייסי משאבים , מפתחי משאבים או רוצים להיות כאלה - הכנסו לאתר האגוד והצטרפו.

עבודה בשבת. ברוח אחד במאי.

הפוסט הזה נכתב בעקבות לימודיי בבית מדרש מתקדם בארגון אלול. במהלך השנה עסקנו בהיבטים רבים של השבת, לאור תקופות היסטוריות שונות. בהגשת הסיכום, בחרתי להתייחס לתפקידים של שלושת מגזרי החברה בהקשר של עבודה בשבת. (אין כאן כוונה כלל וכלל להקיף את כל היבטי הנושא, אלא להביא נקודת מבט אישית כחלק מהתהליך הלימודי שלי ושל הקבוצה). פוסט ברוח אחד במאי.

ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ...(שמות כ')

נקודת המוצא שלי היא כי יום שבת משמש יום מנוחה, שהוא הכרחי לגוף ולנפש, לאדם ולעובד. אני רואה בו זכות סוציאלית מן המדרגה הראשונה. כיצד בא לידי ביטוי כיום תפקידם של שלושת מגזרי החברה שלנו: המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר הוולונטרי בהקשר של הציווי המקראי בעניין השבת?

המגזר הציבורי. חקיקה.
דרך ארוכה עברנו מימי המקרא. כיום, המדינה היא זו שמסדירה ומגדירה בחוק את זכויות העובדים ואת שעות עבודה והמנוחה שלהם. הנוסח שנקבע מעצב למעשה את דמותה של המדינה כמדינה יהודית.

שעות המנוחה השבועית הינן לפחות 36 שעות רצופות לשבוע. המנוחה השבועית תכלול לגבי יהודי את יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי יום שישי/שבת/ראשון לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו.
(מתוך אתר ההסתדרות החדשה). (לנוסח החוק)

על מטרתו של האיסור על העסקת יהודי בשבת כתב נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר.

בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל.

5073/91 תיאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה (מתוך ויקיפדיה).

יש המון מה לומר על סוגיית החוק ובמיוחד על משמעותו בנוגע לכך שליהודים לא ניתנת זכות בחירת יום החופש. אבל הפעם לא אתייחס לכך, אלא רק אצביע על מאזן הכוחות הבין מגזרי הכרוך בסוגיית העסקת עובדים בשבת.

המגזר העסקי. זכויות עובדים כחלק מאחריות התאגיד
הסוגיה של עבודה בשבת, מהווה חלק מסוגיות האחריות התאגידית של הפירמות. כידוע, ענינה של האחריות התאגיד היא האופן בו הפירמה לוקחת אחריות על הדרך בה היא עושה עסקים. אחריות חברתית של עסקים היא השילוב בין התנהלות עסקית וערכים חברתיים-סביבתיים. אחריות חברתית של התאגיד נוגעת במגוון רחב של נושאים ותחומים. המרכזיים ביניהם הינם: ניהול , אתיקה, סביבת עבודה, השקעה בקהילה, קיימות וסביבה, גיוון תעסוקתי, שיווק ומוצרים אחראיים, זכויות אדם ואזרח, ספקים ושרשרת האספקה, שותפויות ועוד. (מעובד מתוך אתר ארגון מעלה )

אם כן, הסוגיה של עבודה בשבת, או למעשה שמירה על חוק שעות עבודה ומנוחה, כלול בתחום הרחב של סביבת עבודה, חוקי המגן וזכויות העובדים. הקוד של ארגון מעלה – הארגון של העסקים המנהיגים ומטמיעים אחריות תאגידית וגם דרוג מעלה המדרג עסקים לפי מידת האחריות התאגידית שהם מפגינים, אינם עוסקים בכך בצורה רחבה, אלא מציינים כי על עסקים לפעול בהתאם לחוק. אנחנו מצפים מעסקים לעמוד בדרישות החוק. האם העסקים נענים לציפייה הזו, לדרישת החוק? האם המדינה מפקחת? חוק שעות עבודה ומנוחה חשוב הן לאדם והן לחברה. הוא דואג בין השאר גם לשמירה על זכותם של בעלי עסקים מקומיים למנוחה. וזאת למשל, על רקע הלחץ של תאגידי הענק להפעיל מרכזי קניות בשבת. החוק הכתוב אינו מספיק. על מנת לשמור על זכויות העובדים יש צורך במנגנוני התראה ופקוח של גורמים ציבוריים וחברתיים.

המגזר השלישי. התראה על עוולות ושמירה על זכויות.
חלק מתפקידיו של המגזר השלישי הוא להצביע על עוולות חברתיות, להניע שינוי חברתי ולהציע דרכים חדשות לפעול. בהקשר שלנו, תפקידו של המגזר השלישי לשמור על זכויות העובדים מול המעסיקים, להתריע על אי שמירת החוק ובחלק מן המקרים לעודד ולדרבן גם את המגזר העסקי לשמור על זכויות העובדים המעוניינים ואלה שאינם מעוניינים לעבוד בשבת. וכך, ארגוני העובדים, כמו כוח לעובדים או הסתדרות העובדים החדשה, עושים את מלאכתם במתן מידע, במאבק על זכויות ובתמיכה משפטית. ארגון מעלה, מעודד עסקים לפעול מתוך אחריות תאגידית כוללת. תפקידם חשוב ביותר לשיח הציבורי בעניין השבת ובפרט וגם, ובעיקר בעניין זכויות עובדים בכלל. כדאי לשים לב לארגון מעניין - במעגלי צדק. הארגון מפעיל מערך בדיקה של "כשרות חברתית" בו עסקים העומדים בכללים של נגישות לאנשים עם מוגבלויות ושל הוגנות בהעסקה מקבלים "תו חברתי". הציבור מוזמן לתגמל עסקים אלה ולבקר אצלם יותר .

היום, ממש לקראת האחד במאי , אני מאמינה כי הדיאלוג בין המגזרים הוא המפתח לשינוי חברתי ובמיוחד לשמירה על זכויות העובדים. הפגנת אכפתיות ואף לחץ מצד צרכנים, לקוחות והציבור בכלל על העסקים ישפיע עליהם לציית לחוקי המגן ולשמור על זכויות העובדים אצלם.