U-Bank בטרקלין עסקים: מציעים שרות מיוחד למלכ"רים

מה הייתם אומרים על בנקאי שעונב עניבה ועליה דמויות ממלחמת הכוכבים?

מעט לפני פורים נפגשתי לשיחה עם יהושוע (שועי) פוגל, אחראי פתרונות למגזר השלישי ב- U-Bank. העניבה הצבעונית שענב היתה עוד המחשה לאופיו המיוחד של הבנקאי שקורא לבלוג שפתח -  The Nonprofit Banker .

אבל בואו נתחיל מהתחלה....

בנק לאמידים

U-Bank  הינו בנק הנותן שרותי בנקאות פרטית. הבנק שייך כיום לקבוצת הבנק הבינלאומי, אך מקפיד לשמור על עצמאות מקסימלית. הבנק מתפקד כמעין בנק בוטיק ומכוון למתן שירותים ללקוחות בעלי הון עצמי גבוה. (בקיצור, לעשירים).

אז מה פתאום הבנק מציע שירותים לעמותות?
 שועי פוגל מספר כי הכניסה לעולם העמותות התחילה באופן טבעי. לקוחות הבנק האמידים, שהם בעצמם תורמים, תומכים או פעילים בועדים מנהלים של ארגונים חברתיים, ביקשו מהבנק לספק שירותים עבור העמותות בהן הם פעילים. לאחר כשלושים שנה בהן נתנו לעמותות אלה שירותים בנקאיים, הגיעו בבנק למסקנה כי יש מקום לפתח התמחות של ממש לארגוני המגזר השלישי ולספק להם פתרונות בנקאיים ייחודיים. (דרך אגב, גם בנק ירושלים ובנק מרכנתיל מפעילים תכניות ייעודיות לעמותות).

בראש המיזם הוצב בנקאי מומחה למגזר השלישי

תפקידיו של שועי פוגל בU-Bank  הם פיתוח עסקי ופיתוח שירותים ייחודיים. כאמור, הבנק מציע שירותים לעמותות, לקרנות, לפדרציות לתורמים פרטיים. המטרה שלו:  לחסוך ללקוחות הבנק כסף, זמן וטרחה. ראשית כל, חשוב לשועי פוגל לתת שרות בנקאי טוב. כל לקוח מהמגזר השלישי מקבל מהבנק נגישות גבוהה ביותר לצוות הבנק וזמינות מרבית. כיום הבנק נותן שרותים לכ- 150 ארגונים חברתיים. כיוון שיש חשדנות בסיסית של לקוחות וארגונים כלפי בנקים, המשימה של פוגל בפעילות מול העמותות היא לשנות את דעתם ביחס האפשרי בין בנק לעמותה. ולתת ערך מוסף. 

בפניה של מנהלי עמותות בבקשה לאשראי -"חשוב לי לראות ניהול טוב ובקשה אחראית, תזרים מזומנים וכו'. כל בקשה עומדת בפני עצמה". 

השירותים והפתרונות למגזר השלישי שהבנק מעניק למלכ"רים הם:
1. מידע. טיפים ומידע אודות רגולציה בנושאים הרלוונטיים לעמותות. הבנקאי לא מחליף את רואה החשבון שלכם, או את עורך הדין, אבל מספק מידע מעודכן, חשוב ורלוונטי.
2. שרות טוב והכרות עמוקה. מתן יחס אישי, נגיש ובזמינות גבוהה, עמלות תחרותיות ביחס לשוק. (לא בדקתי בעצמי, אבל שועי פוגל מספר כי הוא אישית, מספק ללקוחות שלו וללקוחות הפוטנציאליים הסברה מלאה והדרכה בסבך ההשוואה בתנאים בין הבנקים). אחד העקרונות שלו זה להיפגש עם צוות העמותה, להכיר אותם, את מטרות העמותה ואת דרכי העבודה.
3. התאמת ההטבות לצרכים הייחודיים של העמותות. (למשל בתחום האשראי, בתחום מט"ח והמרות שער).
4. הפנייה לאנשי מקצוע מעולים. שועי רוצה לראות את עצמו כמספק פורטל שירותים. המפנה לאנשי מקצוע מתאימים (למשל עו"ד, רו"ח) בהתאם לצורך.
5. סמינרים – אחת לחודש חודשיים מתקיים במשרדי הבנק בעיר ירושלים סמינר בתחומי העניין של העמותות.  בנושאים משפטיים, טכנולוגים ואחרים.

בלוג אישי של בנקאי ללא כוונות רווח
על מנת להתמקצע, שועי פוגל חוקר את התחום של המגזר השלישי וכותב על כך בקביעות בבלוג הפרטי שלו  (באנגלית, בדגש על התחום הפיננסי והמשפטי של המגזר השלישי )  יש שם מידע רב ועשיר ביותר. כדאי לעקוב.

הבלוג הפרטי של שועי פוגל מנוגד לעובדה כי אתר האינטרנט הרשמי של UBank  בעצמו, כיום, מאוד פושר. יש רושם שהוא לא שקוף ולא נגיש. כמובן אין כל נוכחות לפעילות של אחריות תאגידית, שאנו רגילים לראות בעשייה של בנקים גדולים. (לבד מהצהרות על תחומים המחויבים על פי חוק). לא הצלחתי למצוא באתר מידע כתוב לגבי הפעילות בקהילה או התרומות של הבנק. בקרוב יעלה אתר עם קישורים למאמרים , כלים וחדשות בנושא המגזר השלישי. כדאי לעקוב. 

האם כדאי לפנות לבנק בבקשה לתרומה?
בשלב זה נראה לי שלא. משיחה עם שועי פוגל אני מבינה כי לבנק סל תרומות קטן. אמנם, נבחר נושא חברתי - נוער. אך הבנק תורם רק לארגון מרכזי אחד בשנה.  השנה הוחלט לתרום לעמותת ליל"ך. בנוסף, קיימת גם פעילות של עובדי הבנק המעבירים תרומות  לנזקקים לקראת פסח, בשיתוף עם ארגון לתת. הבנק מכפיל את תרומתם.

ובכן, ניסיתי לפתוח עבורי ועבורכם צוהר והתברר לי כי יש עדיין תחומים רבים חסומים בפנינו. (על מחשבותיי לגבי הפער בין הציפיות שלנו לגבי אחריות תאגידית ושקיפות עסקים לבין נכונותם ללכת באומץ בכיוון הזה- אקדיש בעתיד כתבה נפרדת)

אבל בינתיים, אם תפנו לשועי פוגל תמצאו בנקאי אישי מזן אחר.
ליצירת קשר ישיר עם יהושוע (שועי ) פוגל:
טלפון : 02-5600218 נייד :  054-7722-686 
דוא"ל: jfogel@u-bank.net 

(אין לראות בכתוב כאן המלצה להתקשרות עם בנק זה או אחר. הדברים מובאים כחלק מהמדור טרקלין עסקים במטרה לחשוף את הקוראים למידע רלוונטי בתחום העמותות) 

עסקים מברכים אותנו לפסח. ניתוח מודעות בעיתונות החג

אז איך היה הסדר?
אצלי ממש בסדר... אבל למחרת הייתי צריכה לנוח. עלעול מעמיק בעיתון הארץ היווה פתרון מתאים עבורי.  תוך כדי כך, בעודי נתקלת במודעות פרסומת של עסקים שונים, החלטתי להגיש כאן "ניתוח טקסט" בנושאים של מעורבות חברתית של עסקים, כפי שהם משתקפים במודעות עיתונות החג.  


ראשית כל. ברכות. העסקים מברכים אותנו לכבוד החג.
יש עדיין עסקים שמאחלים חג שמח לציבור הרחב. מן מנהג של נחמדות וכמובן, של נוכחות... זה עדיין עובד?  חברת אלבר מאחלת לכם חג אביב שמח וצבעוני. רק תסעו במכוניות שלהם. גם אביבי מטבחים.  ובית ההשקעות פסגות במודעה חגיגית מציין כי הוא בית השקעות גדול בישראל. ענף הבניה מפרסם בענק: אפריקה ישראל מגורים מברכת על עמוד שלם, ובגליון דה מרקר- כל המודעות הן של חברות בנייה המברכות אותנו. שיכון ובינוי וגם חברת אשדר יוצאות בהטבות מיוחדות לפסח וחברת שמשון זליג מספרת לנו שזכתה באוסקר למצוינות בבניה לשנת 2011. גם חברת אשלי וש. מיכלסון  ונכסים ניהול נדל"ן עסקי מברכות את הרוכשים ואת כל בית ישראל. חברת צ. לנדאו מכריזה שהיא חזקה ואיתנה, על רקע הפירמידות. שזה באמת מוכיח את הטענה שלהם. ואם ממשיכים לדפדף רואים שלפחות עוד חמש חברות בניה מפרסמות ברוח אביבית.

מדפדפים ומתחזקים. כך חברות הבנייה מוכיחות לנו שהן חזקות ומאחלות לנו חג שמח.

טוב. תודה לכולכם על הברכות. מאוד מחמיא וראינו שאתם קיימים.

אני ממשיכה לחקור את המודעות.... פירמות משלבות שיווק עם עשייה חברתית. .
הפעם בנק הפועלים מקבל ממני נקודות זכות. גם על יסודיות וגם על התמדה. יסודיות - (מחוץ למודעות) הבנק פרסם דו"ח אחריות תאגידית, לשנת 2010, עם התייחסות גם לשנת 2011. בדו"ח נטען שהבנק מחפש דרכים ליצירת ערך  לחברה ולכלכלה. באמת, הלוואי שתצליחו. התמדה - גם השנה הבנק קורא לנו, באמצעות המודעה בעיתון  לצאת ולהנות בחינם מאתרי תרבות וטבע. המודעה בעיתון מגלה לציבור רק טפח קטנטן מהעשייה החברתית של הפירמה. למרות שזו יוזמה שיווקית, עם כוונה חברתית, בוודאי, היא מופעלת כבר מספר שנים וזו עוצמתה. חוץ מזה, היוזמה עונה על צורך חברתי ותרבותי ומשפחות רבות מאוד מנצלות את ההזדמנות הזו. 

הפועלים יוצאים החוצה. מאפשרים לציבור ניחוח של נגישות לתרבות ולטבע, מדי שנה בפסח.

נמשיך,
חברת B.Knit מוכרת ומפרסמת מצעים וכלי מיטה. מברכת לחג ובאותיות קטנות מזמינה אותנו להשתתף במבצע בו אנו תורמים מצעים ישנים ומקבלים 20% הנחה בקניית  מצעים חדשים מהקולקציה החדשה. המצעים הישנים יועברו למשפחות נזקקות. במודעה, כמו גם באתר החברה, לא מוזכרים העמותה או הגוף לו תורמים ונראה שלא מדובר בשיתוף פעולה בר קיימא. היוזמה הזו נשארת בגדר מיזם צדקה ושיווק בלבד. 

המודעה של B.Knit . הפרחים שלי. תרמו את המצעים הישנים אבל לא תדעו לאיזו עמותה או ארגון הם יגיעו

כאשר השפעה חברתית היא חלק מהמותג
גם קום איל פה מזמינה אותנו לאוורר את הארון ולמסור בגדים שיועברו הלאה. אצלן - ברור מאוד לאן מעבירים (עמותת אישית) ולאיזו מטרה (מימון הכשרה מקצועית והשכלה עסקית לנשים). יש שיתוף פעולה מתמשך עם ארגון חברתי מוכר. אישית - קידום נשים ליזמות עסקית, עמותה המפעילה חנויות יד שנייה כחלק מהמודל העסקי שלה. אני אוהבת את המודל הזה. 

מתמידות, מעבירות ומעצימות comme il faut

עכשיו תראו איך דורין פרנקפורט מממתגת את עצמה - כמי שבנוכחות שלה מחזקת את הכלכלה הישראלית. "מעוצב ומיוצר בתל אביב", (ואולי בעצם זו רק הבנה נאיבית שלי) . במודעה היא לא מברכת לחג... וגם לא צריכה להוכיח לאף אחד כמה היא תורמת או משקיעה .... והיא באמת לא מדברת על זה. באתר האינטרנט שלה אין איזכור למשימה החברתית כלכלית הזו כלל (ובכלל, הדוגמניות שלה - רזות מדי). 

דורין פרנקפורט. מעצבת ומייצרת בתל אביב - האם זה הופך אותה למחויבת חברתית? לא בטוח.

ולסיום - איקאה
יומיים לפני החג, אקים (אגודה לאומית לקימום אנשים עם פיגור שכלי בישראל) מפרסמת בעיתון קול קורא - היא מזמינה חברות המעסיקות אנשים עם לקות שכלית להגיש מועמדותן לקבלת אות המעסיק המצטיין לשנת 2012 על העסקה ראויה והולמת בחברתם. האות יחולק במסגרת האירוע השנתי - "איקאה מחבקת את אקים" שיערך ביוני. על המודעה חתומה עמותת אקים. שם האירוע המתוכנן נשמע לי פטרוני. אבל במודעה בעיתון, איקאה נותנת לעמותת אקים את מלוא הבמה.  איקאה מציגה באתר האינטרנט שלה את המחויבות שלה ואת פעילות שלה לסיוע לאנשים עם מוגבלות ועם צרכים מיוחדים. האות למעסיק המצטיין מכוון לעודד את הנושא בקרב חברות עסקיות נוספות. איקאה יחד עם אקים מובילים שינוי חברתי. 

אקים ואיקאה מפרסמות "קול קורא" להענקת אות המעסיק המצטיין. מעודדות העסקת אנשים עם מוגבלויות 

אם כן, הפירמות והמודעות על כל הרצף:  מברכה חגיגית בלבד ועד מחויבות חברתית עמוקה. 
חג חירות שמח!

אזרחים עוקפים ממשלות ו- גייסי משאבים, באמצעות הרשת

טוב, חברים. ביומיים האחרונים קורה כאן משהו מדהים.
אזרחים עוקפים ממשלות. מדברים מעל הראש שלהן. שוב אנו רואים כי הרשתות החברתיות מאפשרות דיאלוג עוצמתי, מהיר וכן. לאחר שהציבור השתמש בפייסבוק להנעת מחאה חברתית ומחאה ממוקדת כנגד תאגידים, אנחנו רואים בשידור חי הפצה מהירה של מסר חברתי, שמתחילה ברשת האינטרנט, מתגברת, מקבלת תהודה ומתרחבת לאפיקי מדיה נוספים.  נראה כי גם כעת קובעי המדיניות יחשפו למסר ואולי (כך אני מקווה) לא יוכלו להתעלם ממנו.

לפני מספר ימים מעצב גרפי מתל אביב, רוני אדרי, יצא במסר גרפי לתושבים באירן. מסר של אהבה.

כן, זה נשמע תמים. אבל אנושי. הוא התחיל בפרסום בפייסבוק. אנשים הגיבו, השתתפו ושיתפו. והנה היום מעבר לחשיפה בעיתונים, באתרי החדשות הרישמיים בארץ ובחו"ל, אני רואה שהעלו בלוג בהחלט מושקע, סרטון ביו טיוב וגם - שימו לב- מתחם לגיוס תרומות.

גיוס תרומות מהיר ואינטנסיבי באמצעות הרשת
בלי להתבלבל, ישר חושבים תעכל'ס. אנשי הקמפיין השתמשו באתר Indiegogo . האתר הזה מצהיר שהוא פלטפורמה עולמית לגיוס כספים. כל בעל יוזמה יכול/ה  לפתוח ללא עלות, קמפיין התרמה באתר. מציבים  יעד כספי מוגדר בכסף ובזמן. רק לאחר שהתרומות מתחילות לזרום, היזם מחוייב להפריש אחוז מסוים מההכנסות לבעלי האתר. זה מוגדר מראש בשני ערוצים אפשריים.

תורמים ומקבלים תמורה
אפשר כמובן לתרום רק מרצון טוב ואפשר לקבל...
תמורת 5$ תקבלו חיבוק וירטואלי...
תמורת 100$ שמכם יצורף לקמפיין בליווי סלוגן שאומר שתרמתם למניעת מלחמה
תמורה 200$ לעומת זאת,תקבלו פוסטר מודפס של הקמפיין עם התמונה שלכם והסלוגן.... 


אז מסתבר שאפשר לגייס כך כסף. קצר מועד, אמנם.. מתי זה באמת  יעיל?
1. אם יש לכם חשיפה גבוהה, כמות ענקית של צופים ומתעניינים
2. אם אתם נוגעים רגשית באנשים
3. אם המסר שלכם ברור וחד
4. אם אתם אמיצים, יצירתיים וחדשניים

ואם אתם רוצים שלום ולא מלחמה. אני בעדכם.

ראשונים בטרקלין עסקים - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ

מחיאות כפיים

אני מתכבדת לארח את נשר מפעלי מלט ישראליים, כאורחים הראשונים בטרקלין העסקים של הבלוג. 

מפעלי נשר הם שחקנים פעילים בתחומי האחריות התאגידית בישראל. פרסמו דו"ח אחריות תאגידית בשנת  2010, (ייעוץ, ליווי והכנה אסיף אסטרטגיות בע"מ) , פועלים במרץ בתחום הסביבתי, מקיימים דיאלוג מתמשך עם השכנים ועם מחזיקי עניין נוספים, פרסמו קוד אתי ומדיניות חברתית והם מעורבים בעשייה מגוונת בקהילה (ליווי אסטרטגי כולל שירלי קנטור שני).  עם זאת, בנשר מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בכל הכרוך בחשיפה תקשורתית. (אם אתם רוצים לקנטר אותי, תגידו שזה מה שהם עושים גם עכשיו...)

אבל יש מה ללמוד מנשר
נפגשתי עם קובי רבינוביץ' סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל אחריות תאגידית של מפעלי המלט, שגילה אומץ ופתיחות והבאתי לכם  מדבריו ולסיום - טיפים לעמותות...

כרטיס ביקור
1925 . היא השנה בה החלה נשר לפעול. החברה הותיקה נמצאת בבעלות חברת משאב. 75% ממניות משאב נמצאות בבעלות כלל תעשיות (IDB –   נוחי דנקנר). כל מערך הייצור של המפעלים נמצא בישראל. כדי לא לומר מונופול, אצטט את דו"ח האחריות התאגידית שלהם: " נשר מספקת את מרבית המלט לשוק הישראלי והפלסטיני". החברה יצרה 5.1 מליון טון מלט בשנת 2010. והיא מעסיקה כיום 500 עובדים, רובם גברים.   מפעליה נמצאים בחיפה, רמלה והר טוב.

מהי המדיניות החברתית שלכם?  

המדיניות החברתית של נשר הוגדרה בשנת 2010 בתהליך אסטרטגי. עיקר הפעילות כיום מחולקת לשלושה:
א. חיזוק החוסן האישי והלאומי.  חיזוק אוכלוסיות חלשות, בדגש על קשישים
ב. פעילות איכות הסביבה ואיכות החיים (בריאות וספורט עממי)
ג. קידום מצוינות טכנולוגית. למשל מלגות לסטודנטים נזקקים. 

נשר פועלת בקהילה בתחומים הללו בשיתוף עם רשויות מקומיות ועם ארגונים חברתיים מוכרים. בנוסף, הפעילות כוללת התנדבות עובדים ותמיכה בעמותות מקומיות. פרטים רבים על קשרי הקהילה של נשר תוכלו למצוא בקישור הזה. שימו לב כי כרגע את המידע המלא תוכלו לראות רק אם תגלשו באמצעות דפדפן  אקספלורר.

התנדבות עובדים – משאב לעובד ולמפעל
לא מפתיע לשמוע בלשכתו של סמנכ"ל משאבי אנוש, כי  מעורבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים בעשייה החברתית של נשר.  למרות שהפעילות ההתנדבותית של עובדי נשר התקיימה עד היום שלא על חשבון שעות העבודה, צוות האחריות התאגידית שם לו למטרה להגיע למצב בו  30% של העובדים יתנדבו בשנה הקרובה. (4 שעות בשנה, לפחות).  מה זה עושה למפעל? – העובדים גאים! אחד התמריצים להתנדבות היא תרומה כספית. חמש עמותות, הפועלות סביב מפעלי נשר, שאצלן מתנדב עובד נשר, נבחרו על ידי ועדה פנימית וזכו לתרומה כספית, בסכום כולל של 35,000 ₪.

"הבאתם לנו את האביב הביתה"
שאלתי את קובי רבינוביץ' - באילו תכניות  קהילתיות של נשר אתה הכי גאה?

 חוסן אישי - פעילות הגנה עצמית לקשישים

כמו אב אוהב, לא פשוט לענות על כך. אבל קובי ציין מספר תכניות. העובדים ברמלה הקימו והם מתחזקים גינות נוי במועדוני קשישים. בפעילות במועדון הקשישים הבוכרים, בהם 70 נשים, העובדים התקבלו בחום רב. ברמלה- מתקיימת גם פעילות המשלבת פעילות חברתית וסביבתית: העובדים יוצאים לבתי תושבים המוכרים ב"קהילה תומכת"  ומחליפים עבורם נורות חשמל לנורות חסכוניות. (הפעילות מתקיימת בשיתוף עם הרשות המקומית וגם עם אש"ל ג'וינט ישראל. באחת מהתכניות הללו שמעו העובדים את המשפט שבכותרת...)

גם פעילות של עובדי מפעל נשר בהר טוב, במועדון לעיוור בבית שמש,  משמעותית בעיניו. ובמיוחד – כאשר אחד העובדים הצטרף לעשייה ובאופן קבוע מתנדב להקריא לחברי מועדון העיוורים, דוברי הרוסית עיתונים בשפתם. אז קובי יודע שיש לפעילות המפעל בקהילה- השפעה.  

מייצרים מלט ומגננים לטובת הקשישים

מה יגידו השכנים - דיאלוג עם מחזיקי עניין
חלק חשוב בדיאלוג של נשר עם הציבור בסביבת המפעלים מתבצע מתוך הבנה כי יש ערך כלכלי, לדיאלוג ולפעילות הסביבתית. מתוך רצון לבנות אמון והכרה בחשיבות השקיפות, נשר מדווחת דו"ח חודשי על פליטות באתרים שלה. "אנו רוצים שהקהילה תבין שאנו לא מפעל מאיים, לכל מה שאנו עושים במפעל יש מרב ההגנות, בתחום בריאות וגהות. יידוע הציבור מוריד את חסמים. וכך, פעמיים בשנה מתקיימים במרכז המבקרים של נשר, מפגשים מובנים לדיון עם השכנים. מתקיים גם דיאלוג עם ארגוני סביבה על מנת שנוכל "לפתור בעיות יחד".

מדוע נשר מעורבים בקהילה?
נשר "לא תורמים לשם שמיים.... חשוב לנו לתרום לעמותות, בעיקר סביב המפעלים, שם יש אינטרס ישיר.... חשוב לנו להשפיע על ציבור רחב ולא  נרצה להשקיע בסקטור ספציפי". כאמור, לקובי רבינוביץ' חשוב מאוד גם מה העובדים בנשר מרגישים ולכן, התנדבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים במעורבות של הפירמה בקהילה, משום שלדבריו "אדם שמתנדב מקבל איכויות נוספות..."

תרומות
לנשר תקציב תרומות ייעודי.  החלטה למי לתרום מתגבשת בוועדת תרומות מפעלית. לשימוש  הועדה נבנו כלים לבחינת התכניות,  לצורך סינון והחלטה מושכלים. התרומות ניתנות לארגונים שנכללים בתחומים שנשר לקחה על עצמה לקדם. מה חשוב לנשר במתן התרומה?
"אנו רוצים להיות שותפים ולא לתת רק כסף. חשובה לנו שכנות טובה  ולכן נעדיף לפעול עם עמותות מקומיות ועם עמותות מוכרות". גם שקיפות העמותות – חשובה ביותר. עמותות שהוכיחו את עצמן ופעילותן איכותית (למשל כן לזקן, המפעילה מוקד זכויות טלפוני לקשישים) עשויות להנות מהרחבת התקציב לאחר זמן.

בבקשה לא להציף כעת את נשר בפניות לתרומה. עשו זאת בזהירות ובחוכמה. לשימושכם,  דרכי התקשרות לגבי קשרי הקהילה של חברת נשר תוכלו למצוא בתחתית עמוד אותו קישרתי כאן.

לסיום, בקשתי מקובי לתת  טיפים לעמותות שרוצות שיתוף פעולה עם נשר:
1. קראו את המדיניות החברתית שלנו. בדקו אם אתם עומדים בתנאי הסף.
2. פנו עם פרויקט ארוך טווח, שעשוי להשפיע על ציבור רחב ככל האפשר ולא לאוכלוסיית נישה מצומצמת.
3. מוטב לשלב בתכנית הזדמנות להתנדבות עובדים מהמפעלים שלנו.
4. היו צנועים בבקשות שלכם....

 ואני אומרת... אינטרסים היא לא מילה גסה. מצאו את האינטרס המשותף, ואתם בדרך הנכונה...

תודה רבה לקובי רבינוביץ'. 

לפני שנכנסים לטרקלין העסקים

תאום ציפיות לפני שמתחילים... בימים הקרובים תוכלו להיכנס לטרקלין העסקים – מדור חדש בבלוג הזה.

גבולות הדיון
ברור לי כי הסוגיות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות הן לב ליבן של השפעות המפעלים והעסקים על הציבור. מדובר ביריעה רחבה מאוד. עם זאת, לצורך הדיון בבלוג שלי, החלטתי להתמקד ולסקור את הקשרים של העסק עם הציבור עם הרשויות המקומיות ועם הארגונים החברתיים הפועלים סביבו. בייחוד אמקד בההיבטים של המעורבות בקהילה.

מה יצא לכם מזה?
לא אתפלא אם  גם אתם הרגשתם את החשדנות הדדית במערכת היחסים בין העסקים לבין העמותות. דבר ראשון, יש חוסר ידע. כיום אין בנמצא מאגר נתונים מלא שדרכו ניתן להגיע למידע אמין לגבי איזה עסק תורם למטרה מסוימת. אפילו אתר מעלה, שהיא העמותה של העסקים המנהיגים אחריות תאגידית, לא מאפשר להגיע לדרכי התקשרות  ישירות עם מנהלי אחריות תאגידית וקשריהקהילה. זה חבל מאוד.

חוסר הנגישות למידע מגבילה את הדיאלוג. רוב העסקים לא מפרסמים את התחומים שמעניינים אותם למעורבות חברתית. אולי משום שמרביתם לא פיתחו מדיניות מושכלת וברורה בנושא. לכן גם הם אינם מנצלים את מלוא הפוטציאל בקשר עם הקהילה. מצד שני, פעמים רבות מדי אני שומעת תלונות של עסקים שמהם עולה כי העמותות "מציקות להם".

חשוב לי

·         שעסקים יצליחו להסביר לעמותות את נקודת המבט שלהם בשיח של העשייה חברתית.

·         שעמותות תדענה למצות את מלוא הפוטנציאל בדיאלוג עם הפירמה.

אז במה יעסוק הטרקלין?
אני משוחחת עם מנהלי אחריות תאגידית ועם מנהלי עסקים ונותנת להם את הבמה להסביר

1. מה מטרת העסק  בפעילות בקהילה? מי קהל היעד?
2. מהי המדיניות החברתית/קהילתית ואיך היא באה לידי ביטוי?
3. מה חשוב לפירמה  בדיאלוג עם העמותות?
4. איך הם בוחרים את השותפים החברתיים ?
5. טיפים לעמותות לגבי פנייה לעסק.

אורחים מוזמנים
אם אתם מנהלי אחריות תאגידית, קשרי קהילה או מנהלים בעסקים ורוצים לחשוף את נקודת המבט שלכם בפני העמותות לגבי פנייה לתרומה, לפרויקטים משותפים או למיזם עסקי חדש,
אם אתם מעוניינים  להסביר לעמותות איך לפנות, או איך ממש לא לפנות - - -
אתם מוזמנים ליצרו עימי קשר   0frapalmer.blog@gmail.com

ראשונה - בימים הקרובים  תכנס לטרקלין העסקים, חברה ישראלית ותיקה ביותר. אתם מוזמנים לעקוב.

תרומה. פרשה שהיא שעור בגיוס משאבים

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. ג וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ז אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. ט כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ.

 שמות פרק כה

כן... השבוע בבתי הכנסת קוראים בפרשת תרומה. התרומה -  צורך בסיסי של עם, של קהילה. שלנו.
ומה יותר טוב מללמוד מהוותיקים והגדולים ביותר?
קראו שוב את הפסוקים....ואז, את הפענוח שלי לכללי היסוד בגיוס משאבים, על פי המבוא בפרק כה, ספר שמות. 

הגדרת משימה: גיוס הון לבניית מוסד ציבורי. (מקדש)

1. כלל ראשון בגיוס משאבים: צריך לבקש (אלוהים)
2. למנות איש מקצוע כריזמטי שיגייס (משה)
3. לפנות לתורמים פוטנציאליים (בני ישראל)
4. פניה לרגש         (איש אשר ידבנו ליבו)
5. תרומה וולונטרית (..ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ינדבנו ליבו)
6. תכנית פרויקט מסודרת ובה הגדרת צרכים מדויקת. (תבנית המשכן)
7. מגייסים כסף      (זהב,כסף, נחושת)
8. מגייסים שווה כסף (תכלת... תולעת שני....עיזים, עורות כאלה וכאלה. וכו'.)
9. שקיפות: התורמים יודעים למה מיועדת התרומה: שמן – למאור.... אבני שהם ואבני מלאים- לאפוד ולחושן.
10. תכנית עבודה מפורסמת לציבור. או לפחות לגייס המשאבים.
11. ניהול. ניהול. ניהול. (וכל אני מראה אותך... כן תעשו)
12. התורמים זוכים באמת.  (ושכנתי בתוכם).

ולאחר מכן, עוד מספר פרקים יפיפיים על מימוש הפרויקט עצמו. מקווה שנהניתם....שבת שלום.

גיוון אנושי במקומות עבודה - משימה חברתית כדאית לעסקים

העסקת מגוון אנושי של עובדים בחברות עסקיות היא כדאית הן לפירמה והן לציבור.

הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, מיסודה של תב"ת (תנופה בתעסוקה), מיזם של ג'וינט ישראל הוא פורום תלת מיגזרי , שקם על מנת לקדם תרבות של העסקת עובדים ממגוון אוכלוסיות בחברות ובארגונים. אתגר עצום ומשימה מורכבת וארוכת טווח ללא ספק. 


התפיסה המניעה את העשייה של הפורום גורסת כי קיימת נחיצות חברתית לשילובם בשוק העבודה של עובדים מהמגזר הערבי, החרדי,  של יוצאי אתיופיה, של אנשים עם מוגבלויות ושל עובדים מעל גיל 45. בה בעת, לגיוון בכוח העבודה יתרונות עסקיים והוא מאפשר לעסקים לכונן סביבת עבודה פתוחה, שיויונית עם פוטנציאל גבוה לחדשנות.

במפגש יועצים לאחריות תאגידית שהתקיים היום במכללה האקדמית תל אביב - יפו, הציגו רות שבח גטריידה, מנהלת הפורום, (בתמונה מימין, בחזית) תמי אבנד  (במרכז) ויעל סלבין  מתב"ת, את מטרותיו של הפורום, את פעילויותיו  ואת האתגרים שלו.

אלה מהתובנות שלי מהמפגש. גיוון בתעסוקה הוא:

1. עניין של שיוויון הזדמנויות לעובדים
2. חלק מהשיח של אחריות תאגידית
3. מכשיר לחדשנות וליצירתיות בארגונים עסקיים
4. צורך בכלכלה הישראלית - נותן יתרון כלכלי לעסקים וכלי להגדלת העסקה של אוכלוסיות מודרות
5. במהותו נושא של זכויות אדם (על פי  דר' יונתן מנוחין שהשתתף במפגש)
6. נושא מורכב. לא פשוט ליישום ואף בעל היבטים רגישים מבחינת העובדים והפירמות. 
7. חשוב ומאתגר.

נושא טרי במגזר החברתי
ארגונים  חברתיים החלו לפני מספר שנים שיח על העסקה של אנשים עם מוגבלויות (והנגשת מקומות העבודה עבורם), או העסקה של אקדמאים ערבים (קו משווה),  וגם העסקה של אנשים מעל גיל 50 (50 +-) ועוד.
המדינה חוקקה חוקי מגן ואף ייסדה בשנת 2008 את נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה, שעוסקת במניעת אפליה במקומות עבודה. (הנציבה עו"ד ציונה קניג- יאיר) ונותנת, בחלק מן המקרים, סעד משפטי. 


תעלומה במגזר העסקי
למרות מחקרים המראים כי להעסקה של עובדים מאוכלוסיות מגוונות יתרונות עסקיים, בארץ, הנושא עדיין לא נמצא על סדר היום של מרבית החברות העסקיות. העובדה הזו צפויה להשתנות גם משום שבדרוג מעלה נוסף השנה משקל לא מבוטל של תשומת לב (וניקוד) לנושא של גיוון בתעסוקה. עסקים יצטרכו לדווח ולהראות כי יש להם מדיניות ברורה לגבי הנושא וכי הם מתייחסים אליו בצורה פרואקטיבית.

שבח לחלוצים בעשייה



כאמור, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה קם על ידי הג'וינט ובשיתוף עם מספר גופים מייסדים, משלושת המגזרים. כיום, חברות במליאת הפורום חברות עסקיות שלקחו על עצמן להיכנס לתהליך של הטמעת הנושא אצלן בארגון. בין השאר, צוות המיזם סיפר כי כיום רוב חברות ההשמה מודעות לאתגרים של השמת עובדים מאוכלוסיות מודרות ונערכות להתאים את עצמן לנושא. התהליך החל. 


לדעת יותר 
באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה תמצאו מידע שימושי רב , בין אם אתם מעוניינים בקישור לארגונים שיעזרו לכם למצוא עבודה, או באם אתם רוצים להעסיק בעסק שלכם אנשים מאוכלוסיות מיוחדות. כך למשל:  תוכלו להגיע לרשימת הארגונים החברתיים שעוסקים בתעסוקה מגוונת.
הדרך לשינוי התודעה הציבורית (והעסקית) היא ארוכה... אבל היתרונות שלה הם מובהקים לכולנו בחברה הישראלית. דרך צלחה.