אבנר סטפק זכה למחיאות כפיים נמרצות. זה הגיע לו. הוא פתח את דבריו ואמר כי למרות שהכנס עוסק בצפיית התורמים כי עמותות תמדודנה את עצמן, הוא מבקש לדבר על מדידת תורמים. מבחינת נאה דורש - נאה מקיים. סטפק העלה מספר שאלות אותן הוא מצפה מהתורמים הגדולים ומעסקים לשאול את עצמם לפני שהם תורמים.
1. לייעד את הכסף למימון פעילות חדשה או לפעילות בעלת ותק?
סטפק יוצא נגד הנטייה המתפתחת לאחרונה של תורמים להקים עמותה אישית משלהם . לדעתו יש מספיק עמותות שצברו ניסיון. מוטב שתורמים יתרמו להן במקום להקים ארגון מאפס ולבזבז משאבים בשל חוסר ניסיונם שלהם.
לדעתי, כך גם הם יחזקו את ארגוני המגזר השלישי וישדרו אמון בפעילות של המגזר. (אבל עם זאת, סטפק בהיותו מנהל מיטב, בעצמו היה שותף להקמת ארגון "מידות". לדבריו הקמת "מידות", הוא יוצא הדופן של הפעילות של מיטב.)
2. לממן תקורות או פעילות ?
אנו יודעים כי לתורמים גדולים ולקרנות יש נטייה לממן רק פעילות בשטח. לדעתו- זו טעות. מימון התקורות של הארגון החברתי היא הכי אפקטיבית. מוטב לתרום לתקורות הארגון. רק בזכות תרומות לתקורה יוכל הארגון לקיים את עצמו לאורך זמן. כך התורם גם יוכל למדוד את הצלחת הארגון כולו ולא רק הצלחת תכנית מסוימת.
3. לתרום במזומן או לתרום שווה כסף?
שווה כסף אינה תרומה אפקטיבית והתנדבות עובדים היא בזבוז זמן. כאן סטפק הביא קול ממש חתרני, נכון? אני הופתעתי לשמוע את זה לא בגלל שהדברים לא דברו אלי, להפך, משום שאני חושבת כך כבר המון זמן ולא היה לי האומץ לומר אותם ואפילו לא לכתוב אותם בבלוג.
סטפק טוען כי עמותות לא צריכות את המחשבים הישנים של העסקים. ברוב המקרים הם לא עובדים כמו שצריך. גם הוצאת עובדים להתנדבות אינה יעילה. עסקים צריכים להבין כי פעמים רבות העמותות נדרשות להשקיע משאבי זמן וכסף (שאין להם) על מנת לנהל את תכניות ההתנדבות של הפירמות.
גם לדעתי - מוטב כי עסקים יתרמו כסף. הטענה שאנו שומעים לאחרונה כי תרומה כספית היא עלה תאנה של העסקים ועליהם להתמקד בניהול האחריות התאגידית שלהם לא משכנעת אותי. אין כאן מצב של או – או . צריך להיות כאן מצב של גם וגם. ובארץ, מעט מדי עסקים, תורמים מעט מדי כסף למגזר השלישי.
4. האם רקע התרומה הנו עסקי או פוליטי?
תרומות פוליטיות הן לדבריו פחות יעילות. עסקים צריכים לתרום לנושאים הקשורים לליבה העסקית שלהם.
5. האם יש עקביות בתרומה?
ארגוני המגזר השלישי זקוקים ליציבות. וזאת, בדומה לכל ארגון עסקי או חברתי. הנטייה של קרנות ותורמים להחליף עמותות "כמו גרביים" היא בעיני אבנר סטפק פסולה ולא יעילה. הדבר פוגע בעמותות. צריך לתת לארגון אורך נשימה. גם לטעות. גם להתנסות. מוטב לקרן לתמוך בארגון לאורך זמן. רבים מאוד מהנוכחים בכנס הזדהו עם האמירה הזו.
6. פרסום או מתן בסתר?
סטפק טוען כי כל עוד הפרסום לא יעלה כסף - רצוי לפרסם את התרומה. אני מניחה כי כוונתו שפרסום יסייע לחולל שינוי חברתי ויגביר תרומות של אחרים.
זו היתה מצגת מרעננת. אני מצאתי בדבריו של אבנר סטפק קול אמיץ, ואף חתרני של אדם שמעורבות חברתית וחיזוק תשתיות המגזר השלישי הם נר לרגליו. מסכימה עם דבריו כמעט באופן מלא.
אני מקווה כי קרנות יגיבו ויוציאו את התובנות החדשות שלהן. גם בעסקים נדרשת חשיבה מחודשת בנושא הדרך בה הם תורמים לקהילה ולחברה.
אני מקווה כי קרנות יגיבו ויוציאו את התובנות החדשות שלהן. גם בעסקים נדרשת חשיבה מחודשת בנושא הדרך בה הם תורמים לקהילה ולחברה.
פוסט אורח מאת: 
שימוש 
אלול, חלוץ