פילנתרופיה מקדמים בקבוצה. בעקבות כנס ישראל 2021

כנס יוזמת ישראל 2021 של מגזין דה מרקר התקיים אתמול בבנייני האומה בירושלים, כשהוא מציע דרך חדשה לשיח ציבורי בישראל. השנה, בלב הכנס התקיימו עשרות דיונים בשולחנות עגולים ובהם הוצגו מאות תיאורי מקרה, יוזמות חברתיות  של ארגונים ושל יזמים חברתיים משלושת המגזרים. נציגות עיקרית בכנס היתה של המגזר החברתי. הרבה יזמים חברתיים פילנתרופיים ונציגי קרנות. היו גם נציגים של המגזר הציבורי (השתתפו בעיקר מסלול קפיצת מדרגה בהנהגת מכון ראות).


זה באמת היה מפגש עם פוטנציאל לחיבורים. כנס של חיפוש דרך ולא של החלטות. מאחורי הקלעים - עניינה אותי הטכנולוגיה בשירות החברה שנעשה בה שימוש. מערכת תובנות שימשה לקליטת תובנות מהשולחנות העגולים, תוך כדי דיון. כיוון שאת תיאור הכנס תוכלו לקרוא באתר דה מרקר, אתייחס לנושא אחד שעניין אותי במיוחד- יוזמות פילנתרופים  בישראל. 
בדברים שנשא מעל במת המליאה ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, הוא דיבר בעיקר על הישגיו בתחום החינוך בעיר. אבל לפני כן, כשתאר את הדרך שעשה מהיותו איש עסקים לעשייה ציבורית. אמר שבדרך עבר בפילנתרופיה.  ברקת ציין כי " פילנתרופיה זה "טעויות עיגול" בהשוואה לקבלת ההחלטות של אנשי הסקטור הציבורי". הוא הגיע למסקנה כי פילנתרופיה לא יכולה לעשות שינוי. אלא רק מעורבות ציבורית. 


אבל יש אנשים שחושבים אחרת. 
בחרתי להשתתף בשולחן עגול שהוביל שוקי ארליך, יו"ר מיזם "יכולים נותנים". את השולחן הנחתה יעל קפלן, יזמת בתחום האחריות התאגידית, (בתמונה משמאל). "יכולים נותנים" היא יוזמה לקידום הפילנתרופיה בישראל. פועלת בשיתוף פעולה עם שיתופים ועם JFN: מדובר בקבוצה של בעלי ממון ישראליים שלקחו על עצמם לקדם את תרבות הנתינה בקרב בעלי ממון  נוספים בישראל.  
שוקי ארליך, איש היי טק (אמדוקס, גיזה וכו'), פעיל כיום בעיקר בעולם החברתי. הוא משקיע ותורם מזמנו, מניסיונו וגם מכספו. חבר בועדים מנהלים של ארגונים חברתיים רבים, למשל אור ירוק, צבע - צעירים בונים עתיד, JFN וכאמור מוביל את יוזמת יכולים תורמים, אותה הציג.

יכולים תורמים. לקדם את הפילנתרופיה בישראל. שוקי ארליך, יו"ר היוזמה (שני משמאל)

במיזם "יכולים נותנים" חברים כיום 20 פילנתרופים התורמים לא פחות מ 100,000 ש"ח בשנה. הם התאגדו בקבוצה ושמו להם למטרה " להפיץ וירוס של נתינה". כחלק מפיתוח היוזמה עברו תהליך ארוך של למידה, של איתור חסמים והגדרת יעדים ברורים.  אחד היעדים שלהם - להכפיל את מספר המשפחות בישראל שתורמות יותר מ 100,000 ש"ח בשנה-  מ 1,000 משפחות ל- 2,000 משפחות וזאת תוך שלוש שנים.

כן ירבו. מובילי היוזמה "יכולים נותנים" (התמונה מאתר המיזם)

לא במקרה, בשולחן העגול שלנו ישבה  גם צעירה בשם קייט רוזנברג, עולה מאוסטרליה ועובדת בבית התפוצות. קייט (בתמונה העליונה, יושבת מימין) ספרה על מיזם אישי חדש שלה שנקרא "קרן בקטנה". מדובר במיזם בו צעירים ישראליים מתארגנים בקבוצה קטנה, במטרה לארגן קבוצת נתינה. כל חבר מתחייב לתרום 200 ש"ח בחודש. הקבוצה, שמתגבשת בימים אלה,  דנה בינה לבין עצמה ומחליטה לאן לתרום את הכסף. היוזמה מבוססת על מיזם בינלאומי The Awesome Foundation. זו הזדמנות לאנשים שרוצים לתרום, לעשות את זה יחד ולהשפיע. בראיה ארוכת טווח, קייט רואה מעגלים של נתינה פרושים בכל הארץ. 

התובנות שלי:
1. לקבוצה יש עוצמה. וזה גם נעים. קבוצה עשויה לקדם עשייה פילנתרופית.
2. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להיות פילנתרופ.. אפשר להתחיל בקטן.
3. שינוי תרבות הוא תהליך ארוך. אבל בנושא הנתינה, הכל מתחיל מרצון טוב.


ולסיום - סרטון קצר על מיזם המענקים הקטנים. The Awsesom Foundation

צחצחו את נאום המעלית ובואו לעבוד. יוזמת ישראל 2021

לפעמים מתחשק לנו ללכת לכנס כדי ללמוד משהו חדש, לפגוש עמיתים ולמעשה קצת לנוח.  תחשבו שוב.
כנסים תלת מגזריים מאפשרים למשתתפים בהם ובמיוחד למי שמחפש קשר עם עסקים, עם מקבלי החלטות מהמגזר הציבורי, או עם יזמים ותורמים - הזדמנות טובה למפגש בלתי אמצעי. לכן נראה לי כי הועידה השנתית של יוזמת ישראל 2021 שמתקיימת השבוע  ביוזמת עיתון TheMarker, בשיתוף עם מכון ראות ופעילי מחאת החינוך יכול, להיות מרחב עבודה יעיל. (בנוסף לכך שהוא כנס מעניין וחשוב מבחינה ציבורית).


לב הכנס השנה בנוי מעשרות הצגות של יוזמות חברתיות, של מיזמים עסקיים וחברתיים במגוון נושאים. עבודת תחקיר די פשוטה תעזור לכם להרשם לתחום הרלוונטי  לכם ולשבת בשולחן בו תוכלו להפגש עם מי שחשוב לכם.  ויש כמובן גם את ההפסקות...

אבל צריך להתכונן. בכנסים כאלה יש המון אנשים. לא תמיד יש להם סבלנות... בדרך כלל יהיה לכם "דקה וקצת " להעביר את המסר שלכם, לעניין, לסקרן ו- להשאר זכירים. אני יודעת שיש כאלה שירגישו לא בנוח להציג את עצמם ואת העשייה החברתית שלהם אבל - בשביל זה באתם.לא? העשייה שלכם הכי חשובה ויש כאלה שיתעניינו בדיוק בה.  הכנה ממוקדת יכולה לעזור.


אז איך תציגו את המסר שלכם ביעילות ותשיגו את המטרה שלכם?
קודם כל הגדירו את המטרה. את  מי הכי חשוב לכם לפגוש? ומה הכי חשוב לכם למסור.
אני למשל, לצורך ההדגמה, רוצה להציג את הפעילות המקצועית שלי לעשרה ארגונים חברתיים לפחות, וגם  להשיג הסכמה של מנהל/ת אחריות תאגידית של פירמה אחת לפחות, לכתוב עליה כתבה בבלוג שלי, במסגרת המדור "טרקלין עסקים".

מי יהיה שם?
. 

רשימת המציגים והמציגות. בדקו מי מהם מעניין אתכם.
חקרו על הפעילו שלהם, בואו מוכנים

עכשיו יש לחשוב על המסר שלכם. רבים מכירים את המושג "נאום המעלית" . מקור המושג מגיע ממצב מיוחל בו מזדמן ליזם היי טק לפגוש במעלית משקיע פוטנציאלי. ל 45 שניות.... אתם במצב דומה.

איך כדאי לפעול? 
לדבר בקיצור, להציג  מסר ממוקד במילים פשוטות.
למשל..."אני עוזרת לעמותות בקשר עם חברות עסקיות, לצורך יצירת שיתופי פעולה שטובים לשני הצדדים.  זה יכול להיות לקידום מודעות בציבור, שיווק, יצירת פרויקט משותף, צרוף מתנדבים מהעסק או אפילו גיוס מוצרים וכסף."

לעמיתים שלי מהמגזר העסקי יתכן ואוסיף כי " מעכשיו אני גם מתמחה בנושא של העסקה מגוונת כיוון שהתחלתי לעבוד גם בג'וינט ישראל, בפתוח ידע ובהדרכות בתכנית "תב"ת- תנופה בתעסוקה". (תתחדשי. תודה)

להגיד משהו זכיר.   ( או קיי. לא לשכוח להגיד שאני בלוגרית ...)
בהקשר הזה  נראה לי כי אם אתם ממוצא אתיופי, מהמגזר החרדי או הערבי - יש לכם יתרון. יזכרו אתכם...

דברו בהתלהבות, באסרטיביות והפגינו בטחון.  לחייך ולהסתכל בעיניים של השותף לשיחה.

היו מנומסים, השאירו מקום לבן השיח שלכם. שאלו שאלה / תנו זמן להגיב... הקשיבו...

חישבו על המטרה שלכם בסיכום. הציעו דרך והשאירו פתח להמשך הקשר.


טוב, אז אחרי שהכנתי את עצמי.... אני מוכנה לפגישה אתכם. להתראות בכנס! 

קשרי עסקים וקהילה ביריד האמנות צבע טרי

נכון שהולכים לתערוכת אמנות להתרשם ולהתרגש מעבודות אמנות. אבל אני כמובן, לא יכולה להתעלם מממדים נוספים שקשורים להפעלת אירועים משמחים כאלה.  פילנתרופיה - אמנות - עסקים הוא חיבור ותיק מאוד. אפילו הכרחי. אמנים תמיד חיפשו תומכים ופטרונים, כדי לממן את עצמם ובעלי ממון חיפשו את קרבת האמנים. גם בעידן שלנו האמנות היא שוק כלכלי ואי אפשר להתעלם מזה. ו"צבע טרי" הוא חלק מהתופעה. אבל מדובר בחגיגה. 

יריד האמנות צבע טרי ה- 5 התבגר ונראה השנה ממוסד יותר מתמיד. אולי בגלל הבחירה להשתמש במבנה של בית ספר. אפילו שמדובר במבנה מעוצב, מתוכנן "אחרת", בית ספר הוא בית ספר הוא מוסד . למי שלמדה ב"בית חרושת לציונים" , מבנה כזה לא עושה טוב... אבל הגעתי מוקדם, יכולתי להתרשם בנחת יחסית והיו לי כמה מפגשים ממש מעניינים.  בערך שני שלישים של היריד הם אולמות תצוגה של גלריות אמנות מסחריות. בקומה התחתונה מציגים אמנים עצמאיים. 

בכל אופן, הפעם אצביע  על כמה שיתופי פעולה חברתיים- עסקיים שעניינו אותי בצבע טרי

להצביע, להמר ולתרום. חגיגה של גלויות עם כוונות טובות

פרוייקט הגלויה הסודית. כאן בנוסף לרוכשים, גם האמנים הם התורמים. קיר מלא בגלויות המצוירות על ידי אמנים צעירים וותיקים. המבקרים יכולים לבחור גלויה ורק לאחר רכישתה (180 ש"ח), הם מתוודעים ליוצר. ההכנסות נתרמות למלגות עבור תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במסגרת נוער שוחר אמנות, תכנית למצטיינים של מרכז מאירהוף לאמנות במוזיאון תל אביב

רק להכנס למחשב ולנדוד לתוך הציורים. שפע של מידע. כמו שגוגל יודעת

Google Art Project  

הפרויקט המהפכני והיוצא מן הכלל של גוגל, לתיעוד אמנות, מוזיאונים ברחבי העולם. היריד מקדיש לו אולם וניתן להתנסות שם בצלילה מהפניטת לעולם הדיגיטילי. (אפשר גם מהבית - ממליצה!) 

המרכז לאמנות עכשווית  מקיים באמצעות היריד מכירה פומבית שקטה של עבודות אמנים בולטים וגם הגרלה של עבודות אחרות. הכל לצורך הגדלת תקציב, לצורך הפקת קטלוגים ותמיכה באמנים. 

גיבורי על אמת

מיזם מרשים ומרגש שמטרתו לצמצם סטיגמות חברתיות כלפי ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים ולקדם קבלתם לחברה כשווים. התוצר - שלושה משחקי קופסא מקסימים לילדים ולמשפחה. כמובן שקניתי. מדובר בשיתוף פעולה ארוך טווח (שנתיים!) בין עמותת שלווה, האקדמיה לאמנויות בצלאל, קבוצת פישמן וכמובן יריד האמנות צבע טרי. ההכנסות ממכירת המשחקים- תרומה לעמותת שלווה.  אסף  פינקלשטיין מנהל הסברה של ארגון שלווה (בתמונה מימין) סיפר לי כי חיפש דרך מקורית להעביר את המסר - שילדים ומבוגרים לא יפחדו מילדים עם צרכים מיוחדים. אסף הסביר לי כי שיתוף הפעולה עם ורד רז מקבוצת פישמן היה המנוע לפרויקט. תהליך ארוך ועמוק של שיח, דיאלוג וחשיבה.  בסופו של דבר נפתח קורס ייעודי בבצלאל והסטודנטים המוכשרים בהדרכה מעולה, יצרו סדרה של דמויות - גיבורי על שעושים שימוש דווקא במוגבלויות שלהם כדי להיות גיבורים. 

עוד על הפרויקט תוכלו לראות בסרטון כאן .

אסף פינקלשטיין והצוות משלווה מכינים את הדוכן למכירת משחקי גיבורי על אמת.
מעוצב, מקסים ומזמין

חדר משחקים "גיבורי על אמת" לילדים ביריד צבע טרי.
מעורבות חברתית בקבוצת פישמן פועלת  אסטרטגית.
מטרה טובה וביצוע יפיפה.

לא יכולתי לסיים את הפוסט הזה מבלי להתייחס ליוזמה של זויה צ'רקסקי. אמנית ידועה ומוערכת  אשר מציגה בכל העולם ומוכרת את העבודות שלה באלפי דולרים. ביציאה, מחוץ ליריד, ראיתי אותה ואת שתיים מחברותיה, יושבות כאמניות רחוב ומציירות פורטרטים ב 50 שקל. זויה לא מציגה הפעם ביריד צבע טרי, אבל היא מוסרת כאן מסר  (כפול?) על אמנות, על כסף ובוודאי על קשר של האמנים עם הקהילה.

מי זכה אתמול בפורטרט מידי זויה צ'רקסקי?. מסר חברתי מורכב.

מיזמים עסקיים באלכ"רים משנים את ה"גנטיקה" של הארגון

האם זה טוב או לא? אתם תגידו. 

בשנים האחרונות אנחנו עדים להקמתם של עשרות מיזמים חברתיים – עסקיים בישראל. חלק מהמיזמים הללו פועלים בעמותות, חלק באגודות שיתופיות ואחרים הם מיזמים חברתיים בחברות עסקיות.

על מיזמים חברתיים – עסקיים כתבתי בכמה הזדמנויות. אבל הנושא ממשיך לעניין אותי: האם הם אפקטיביים? האם הם מהווים מקור מימון יעיל לעמותה? מה ההשפעות שלהם על העמותה? על המגזר השלישי ועל החברה הישראלית בכלל?  

לכן, שמחתי לקרוא את המאמר החדש* של פרופ' הלל שמיד ושל נעמי שרון. המאמר דן בהשפעתה של יזמות חברתית עסקית בעמותות על חזון הארגון החברתי, על ערכיו ועל התרבות הארגונית שלו וכן על תהליכי הניהול הנהוגים בו. אלה ממצאי המחקר כפי שמופיעים במאמר: 

למיזמים העסקיים בעמותות יש השפעה מסוימת על הארגון.

הכותבים מצאו כי בארגונים חברתיים המפעילים מיזמים עסקיים חלו מספר שינויים:
1. התרבות הניהולית של הארגון הושפעה. הארגון החברתי אימץ גישות ניהול הלקוחות מהעולם העסקי, במיוחד גישות שיווקיות.
2. סגנון הניהול השתנה:  העמותות אימצו סגנון ניהול מכוון תוצאות.
3. מצבת כוח האדם השתנתה: מיזם חברתי דורש הרבה עובדים.
4. המיזמים תורמים להגדלת הכנסות הארגון – רק במידה בינונית.
5.  החזון של העמותה וערכי הארגון לא השתנו.


אז בואו תראו איך הגיעו למסקנות הללו. המידע מבוסס על נתונים מ 37 ארגונים. אוכלוסיית המחקר כללה ארגונים המפעילים מיזמים שמטרתם חברתית ועסקית יחדיו. החוקרים התבססו על מיפוי שנערך בישראל על ידי בנימין גדרון ויוגב בשנת 2010. 49 מתוך 124 מיזמים שהיו במיפוי מופעלים על ידי עמותות, ורק אלה נכללו במדגם במחקר הנוכחי.  על השאלון ענו מנהלים/ יו"רים מ 37   ארגונים חברתיים.
נמצא כי 61% מהארגונים המפעילים מיזם עסקי הם ותיקים( בני 11 שנה ומעלה). אבל המיזמים – ברובם צעירים.( 63% מהם פעילים עד 6 שנים)  שליש מהמיזמים מופעלים בארגונים המטפלים בנוער בסיכון, שליש בארגונים המטפלים בנכים ויתר הארגונים- משרתים נשים/קשישים ואחרים. 

על הממצאים בהרחבה

החוקרים מצאו כי הארגונים החברתיים נשארו נאמנים לחזון שלהם. חזון הארגון לא השתנה כתוצאה מהפעלת המיזם העסקי. אבל הרבה דברים כן הושפעו:

1. התרבות הארגונית השתנתה. בעקבות הפעלת מיזם עסקי בעמותה, נוצרה בארגון כולו תרבות חדשנית ויזמית.
2. תנאי תחרות בהם פועלים המלכ"רים, תחרות על משאבים והצורך לחפש קהל לקוחות, גורמים לאלכ"ר לאמץ שיטות ניהול ושיווק מהעולם העסקי.
3.מנהלים דיווחו כי בעקבות הפעלת המיזם אימצו שיטות ניהול עסקיות ברמה בינונית ומעלה.(3.7 בסולם של 5).  שינויים כאלה נתפסים בעיניהם כשינויים חיוביים התורמים לאפקטיביות ניהולית ולמימוש היעדים הארגוניים.
4. הפעלת מיזם עסקי הביאה לשינויים במבנה הארגוני- רוב מנהלי המיזמים העסקיים הם שכירים והם בעלי רקע ונסיון מהעולם העיסקי. רוב הארגונים גייסו כוח אדם נוסף בעקבות ולצורך הפעלת המיזם. 

מה לגבי התרומה הכלכלית? נדרש אורך נשימה

אחת הסיבות להפעלת מיזמים עסקיים בעמותות היא יצירת עצמאות כלכלית ומקור הכנסה בר קיימא. המחקר הזה בדק גם נקודה זו . הממצאים מראים כי קיימת תרומה מסויימת של המיזמים להכנסות ולרווחי הארגון אך ברוב המקרים מדובר בתרומה קטנה, יחסית לתקציבו השנתי של הארגון. רק 23% מהמשיבים דיווחו  כי המיזם תורם לרווחי הארגון. החוקרים טוענים כי במקרה הישראלי המיזמים אינם מביאים ליציבות ולעצמאות כלכלית המיוחלת. וכי נדרשים זמן ומשאבים ארגוניים אחרים שיביאו להפעלת מיזמים רווחיים ולחיזוק היציבות הפיננסית של האלכ"רים. 

אבל יש נקודת אור החוקרים טוענים כי ככל שהמיזם ותיק יותר, כך התרומה ליכולת הקיימות של הארגון גדולה יותר. לכן, ארגון צריך לדעת כי בטווח הקצר אין לצפות לרווחים מהמיזם העסקי שהוא מפעיל, אבל לאחר שהמיזם הוכיח את ערכו המוסף ואת תרומתו וממצב את עצמו מבחינה מקצועית וארגונית- ניתן לצפות לרווחים ולהכנסות.

והמסקנה שלי - התחום כל כך חדש  בארץ ויש לתת לו זמן. מבחינה ארגונית נראה לי כי עמותה המפעילה מיזם עסקי, נהנית מתועלות שונות. הארגון מאמץ דרכי ניהול עסקיות אפקטיביות, קולט אנשים שיודעים לחשוב עסקית והדבר עשוי  לסייע לו בהתנהלותו הכללית. אבל חשוב שיחד עם החתירה ל"עסקיות" הארגון לא יוותר בדרך על האופי החברתי שלו ועל החתירה להשיג את ייעדיו החברתיים. לדעתי, אם המיזם העסקי מקדם את המטרות החברתית של העמותה (למשל העסקה של אנשים מאוכלוסיות מודרות או כל מטרה חברתית מוגדרת) הוא כבר בדרך הנכונה.
ולגבי הכנסות כספיות  - זו סוגיה חשובה. מיזם עסקי צריך להיות רווחי. מחקר שנעשה בגרמניה הראה כי מיזמים עסקיים נעזרים בשלבים הראשונים בתמיכה של פילנתרופיים ובשלב מאוחר יותר בתמיכה של רשויות המדינה. יש להמשיך ולחפש את המודל הנכון והיעיל להצלחה ארוכת טווח של המיזמים העסקיים - חברתיים גם אצלנו. 

המאמר התפרסם בגליון אפריל  2012, בכתב העת בטחון סוציאלי. נעמי שרון (ארגון פעמונים) פרופר הלל שמיד (אוניברסיטה העברית) המאמר מתבסס על עבודת התיזה לתואר שני של נעמי שרון. על המחקר המלא ואף על מגבלותיו ניתן לקרוא בקישור:
https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon88/Pages/11shmid.aspx