יום שלישי, 2 במרץ 2010

באומן ובקול - ניתוח שיתוף הפעולה. חלק א'

לאחרונה נחשפתי ברשת לסרטון מעניין בנושא מודעות לירידה בשמיעה. הסרטון הוא תעוד של קמפיין שנוצר בעקבות קשר מתמשך בין ארגון בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים בישראל למשרד הפרסום "באומן בר ריבנאי".
כיצד ארגון קטן מגיע לשיתוף פעולה מוצלח, ארוך טווח ויצירתי עם אחד ממשרדי הפרסום המובילים בארץ? ומה עמותות יכולות ללמוד מכך?



יצאתי לברר ולספר לכם. מנכ"ל ארגון בקול , עידו גרנות (גילוי נאות - יש קשר משפחתי. עידו גרנות הוא אחי) נתן את נקודת המבט שלו. מאיה סלומון סופרוויזרית בבאומן בר ריבנאי הוסיפה תובנות משלה.
וזה הניתוח שלי לשיתוף הפעולה. ראשית בקצרה. בהמשך, למתעמקים, הסיפור בהרחבה וגם שלושה טיפים למנהלי עמותות.

1. הכל מתחיל מקשר אישי
2. הפעילות למען הקהילה מוגדרת כחלק ממדיניות החברה. (משרד הפרסום) ומכאן נגזרת המחוייבות שלה ושל הצוותים בה. הם פועלים למען הקהילה כחלק מהמשימות המקצועיות שלהם.

3. קשר ארוך בין הארגונים מתחיל מפרוייקט ממוקד אחד ומתפתח עם השנים.
4. נדרש דיאלוג אמיתי ושיוויוני בין הארגונים על מנת להגיע לתוצרים נכונים מבחינת התוכן והצורה.
5. שותפות מוצלחת כשהיא טובה לשני הצדדים.
6. המעורבות החברתית מאפשרת לאנשי הפרסום "לתת משהו מעצמם", להתרענן ולהתקרב לנושאים חברתיים חדשים להם ולתרום לקהילה בצורה שאינה משלבת שיקולים מסחריים.

על מדידת ההצלחה ועל צללים שאני רואה בפרוייקט אכתוב בפעם הבאה.

וכעת לסיפור בהרחבה:

איך נוצר הקשר עם חברת הפרסום?
עדו גרנות: הכל מתחיל בקשר אישי. בשנת 2004 התכוננו לאירוע שירת האדם, אירוע שירה בציבור של כבדי שמיעה וחרשים שיזם אפי לנדאו. אפי פנה ליורם באומן, אותו הכיר באופן אישי. באומן התגייס ורתם את משרד הפרסום שלו "באומן, בר ריבנאי" לאירוע. הקשר עם המשרד התפתח ומתקיים עד היום. כל השירות ניתן בהתנדבות.

כיצד התפתח הקשר?
בתחילה, קמפיין הפרסום היה ממוקד לפרוייקט הספציפי "שירת האדם". לאחר כשנתיים, מתוך תחושת מיצוי והבנה של הצורך החברתי עברו להתמקד בהגברת המודעות לנושא הירידה בשמיעה. במהלך השנים באומן בר ריבנאי הפיקו מספר קמפיינים מצולמים שהנושא המרכזי שלהם היה "לא להתבייש בירידה בשמיעה". אלה שודרו בטלוויזיה בנישה המצומצמת יחסית של שידורי קהילה.
בשנת 2009 משרד הפרסום העלה רעיון חדש. מתוך כוונה להגביר את החשיפה למסרים החשובים של "בקול" ובהתחשב בצורך בצמצום עלויות, הם הפיקו שני קמפיינים להעלאת המודעות לבקול ולירידה בשמיעה שהוכנסו לתקשורת בצורה חדשנית. למשל בתכניות הבוקר, תכניות מומחים ובערוץ הספורט וקבלו חשיפה ותהודה מרשימה.

מה מסייע לכם לשמר את הקשר עם משרד הפרסום? וכיצד הוא מתנהל?
עדו גרנות: העובדה כי מתקיים אירוע שנתי ממוקד מסייעת לשמור את הקשר לטווח ארוך.

הקשר עם הצוות הגדול של המשרד מתחדש כל שנה לקראת האירוע. מבחינת התכנים אנחנו כעמותה מעלים את הצורך החברתי משרד הפרסום מביא את הרעיונות לקמפיינים. דנים ומחליטים יחד.

מה המטרות שלכם (בקול) ושלהם (חברת הפרסום) בשותפות?
עידו גרנות: המטרה שלנו היא להגביר מודעות לנושא לקות בשמיעה, בצורה מקצועית עד כמה שניתן ולנסות לעשות את המקסימום באפס תקציב.
לדעתי, המטרה של משרד הפרסום היא לחבר את העובדים והחברה לעשייה חברתית עם משמעות בתוך עולם פרסומי קר ומנוכר ומפוצץ בכסף. גם הם רוצים לעשות משהו עם משמעות והשפעה. בנוסף, כמובן לאנשי באומן רצון ליצר באזז ליכולות הקריאטיביות שלהם.

מאיה סלומון
: משרד באומן בר ריבנאי מטפל במספר לא מבוטל של עמותות. המשרד מסייע לבקול להוציא את המסר התקשורתי שלה החוצה לקהל היעד בצורה מעניינת ונוגעת, במסגרת האילוצים בהם פועלת העמותה.

לסיום מנכ"ל בקול נותן 3 טיפים למנהלי עמותות לקראת יצירת שותפות דומה עם חברות עסקיות ובמיוחד עם משרדי פרסום.
1. כנות. תמיד לומר את האמת גם אם לא נעים. אם מציגים לך קמפיין עם מסרים שאינך אוהב - או קמפיין לא מוצלח - אל תהסס. כבר קרה שאמרנו את זה ובבאומן עשו חושבים מחדש. לפעמים הם מצליחים לשכנע אותך שהם יודעים את המלאכה אבל חשוב שתסמוך על הבטן שלך.
2. חשוב שיהיה איש קשר קבוע מטעם הארגון מול אנשי המשרד.
3. חשוב לשתף כמה שיותר אנשים בעמותה בחשיבה הרעיונית ולהביא אנשים נוספים לישיבות ההפקה. חשוב גם להביא לפחות נציג אחד מהועד המנהל.

7 תגובות:

  1. מצב Win-Win זה שם המשחק.
    התורמים לא עוד פרה חולבת אלא שותפים מלאים בפרויקטים, בהצלחה ובכשלון.
    ברכות לשני השותפים לעשייה, כי בסופו של דבר, האחריות החברתית היא של כולנו, ולא רק למכורים להתנדבות.
    כן ירבו כמוכם (שני האצילים).
    בהוקרה,
    קאסם בדארנה

    השבמחק
  2. שלום עפרה - אני שמח לראות שבכל זאת מישהו שם לב לשיתופי פעולה ומחוות מעין אלה - וכל הכבוד לבאומן בר ריבנאי על ההתמדה לאורך השנים! בקול ארגון חשוב מאוד והיחיד בארץ המתמקד בלעזור לבוגרים לקויי שמיעה, והארגון עושה עבודה נפלאה בהעלאת המודעות לבעיות לקויי השמיעה בישראל.

    באופן כללי, ובמיוחד היות ועבדתי שנים רבות בארה"ב שם התרומה לקהילה מהווה חלק חשוב באסטרטגיה של רובן מהחברות ה-"for profit" - אני נחרד מרתיעתן של חברות ישראליות לתרום ולהירתם לתמוך בארגונים כגון בקול, והלוואי שהמודעות לנושא תעלה, כי בסופו של יום כולנו, כציבור, נרוויח.

    בברכה
    אריק

    אריק שטיינר, סמנכ"ל
    שטיינר מכשירי שמיעה בע"מ

    השבמחק
  3. שילוב / שיתוף פעולה יעיל, מקסים והחשוב מועיל לשני הצדדים.

    בהצלחה,

    גרדשטיין גבריאלה

    השבמחק
  4. הקמפיינים שלהם לא רעים במחינת הקונספט, אך מבחינת העיצוב הגרפי/החזותי, הדברים שלהם לא מרתקים, בלשון הקלה. זאת ה"מחלה" של משרדי פרסום.

    השבמחק
  5. ברוכים הבאים קאסם, גבריאלה, אלכס ואריק המגיבים החדשים לבלוג!
    זה נהדר לדעת שיש מי שקורא ושומע אי שם בקצה הרשת...
    אריק שטיינר, אני מסכימה איתך כי ההתמדה היא גורם מאוד חשוב בשותפויות. זה לא פשוט אבל רק כך ניתן לקדם שינוי חברתי. לדעתי אנחנו בתהליך בו יותר ויותר חברות נכנסות למעורבות חברתית . לא תמיד בדרך המוצלחת והיעילה ולעיתים מסתפקים בפרוייקטים חד פעמיים. אשמח לשמוע יותר על העשייה של חברת שטיינר.

    קאסם, מסכימה איתך כי שותפות טובה צריכה להתבסס על מקום שיוויוני.

    השבמחק
  6. כאב לילד שסובל מירידה בשמיעה עקב דלקות אזניים חוזרות ונשנות בשנותיו המוקדמות, וכן כבן לאב שסובל מירידת שמיעה עקב פגיעה במלחמת ההתשה - אני מזדהה באופן מלא עם מסע הפרסום של העמותה.
    וכמי שעובד בחברת פרסום, הרי שמבורכת הגישה של חברת פרסום גדולה כבאומן-בר-ריבנאי לתרום לקהילה בצורה של הכנת מסע פרסום על כל שלביו ו"שיגורו" למדיה בהתנדבות. זו גישה שמשרדי פרסום - שמזוהים עם ציניות חברתית וכלכלית (ראי תנאי העבדות המרופדים במשכורות גבוהות שרוב חברות הפרסום מעסיקות בהם את עובדיהן והחדרת מסרים סוחטי-רגשות מזוייפים) לא נקטו ב-20 השנים האחרונות (למעט אם זה לווה במסע יחצ"ני רב סיקור).

    לכאורה, נושא הירידה בשמיעה איננו "נוצץ" - איננו דרמטי כסרטן או מחלות לב - אולם, בחברה שלנו, כשהחשיפה לרעשים שונים (בעבודה, בצבא, בבילוי בדיסקוטק ואפילו הדיבור הטרחני בפלאפון [תודה לאל שאין לי את המכשיר הזה]) גורמת לירידה בשמיעה כבר בגילאים מוקדמים, יש חשיבות רבה לזיהוי הבעיה וטיפול בה מוקדם ככל האפשר.

    רוב אנשים - ביחוד מתחת לגיל 50 - לא מודעים לזה (וגם אלה שמודעים, מתביישים להודות שיש להם בעיות שמיעה; אבי סירב ללכת עם מכשיר שמיעה עד לםני כ-5 שנים) ודווקא קמפיין פרסומי מקצועי בידי חברת פרסום, שהניסוח הקולע והמדוייק הוא לחם חוקה, חשוב ומבורך.

    יישר כח.

    השבמחק