ראשונים בטרקלין עסקים - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ

מחיאות כפיים

אני מתכבדת לארח את נשר מפעלי מלט ישראליים, כאורחים הראשונים בטרקלין העסקים של הבלוג. 

מפעלי נשר הם שחקנים פעילים בתחומי האחריות התאגידית בישראל. פרסמו דו"ח אחריות תאגידית בשנת  2010, (ייעוץ, ליווי והכנה אסיף אסטרטגיות בע"מ) , פועלים במרץ בתחום הסביבתי, מקיימים דיאלוג מתמשך עם השכנים ועם מחזיקי עניין נוספים, פרסמו קוד אתי ומדיניות חברתית והם מעורבים בעשייה מגוונת בקהילה (ליווי אסטרטגי כולל שירלי קנטור שני).  עם זאת, בנשר מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בכל הכרוך בחשיפה תקשורתית. (אם אתם רוצים לקנטר אותי, תגידו שזה מה שהם עושים גם עכשיו...)

אבל יש מה ללמוד מנשר
נפגשתי עם קובי רבינוביץ' סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל אחריות תאגידית של מפעלי המלט, שגילה אומץ ופתיחות והבאתי לכם  מדבריו ולסיום - טיפים לעמותות...

כרטיס ביקור
1925 . היא השנה בה החלה נשר לפעול. החברה הותיקה נמצאת בבעלות חברת משאב. 75% ממניות משאב נמצאות בבעלות כלל תעשיות (IDB –   נוחי דנקנר). כל מערך הייצור של המפעלים נמצא בישראל. כדי לא לומר מונופול, אצטט את דו"ח האחריות התאגידית שלהם: " נשר מספקת את מרבית המלט לשוק הישראלי והפלסטיני". החברה יצרה 5.1 מליון טון מלט בשנת 2010. והיא מעסיקה כיום 500 עובדים, רובם גברים.   מפעליה נמצאים בחיפה, רמלה והר טוב.

מהי המדיניות החברתית שלכם?  

המדיניות החברתית של נשר הוגדרה בשנת 2010 בתהליך אסטרטגי. עיקר הפעילות כיום מחולקת לשלושה:
א. חיזוק החוסן האישי והלאומי.  חיזוק אוכלוסיות חלשות, בדגש על קשישים
ב. פעילות איכות הסביבה ואיכות החיים (בריאות וספורט עממי)
ג. קידום מצוינות טכנולוגית. למשל מלגות לסטודנטים נזקקים. 

נשר פועלת בקהילה בתחומים הללו בשיתוף עם רשויות מקומיות ועם ארגונים חברתיים מוכרים. בנוסף, הפעילות כוללת התנדבות עובדים ותמיכה בעמותות מקומיות. פרטים רבים על קשרי הקהילה של נשר תוכלו למצוא בקישור הזה. שימו לב כי כרגע את המידע המלא תוכלו לראות רק אם תגלשו באמצעות דפדפן  אקספלורר.

התנדבות עובדים – משאב לעובד ולמפעל
לא מפתיע לשמוע בלשכתו של סמנכ"ל משאבי אנוש, כי  מעורבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים בעשייה החברתית של נשר.  למרות שהפעילות ההתנדבותית של עובדי נשר התקיימה עד היום שלא על חשבון שעות העבודה, צוות האחריות התאגידית שם לו למטרה להגיע למצב בו  30% של העובדים יתנדבו בשנה הקרובה. (4 שעות בשנה, לפחות).  מה זה עושה למפעל? – העובדים גאים! אחד התמריצים להתנדבות היא תרומה כספית. חמש עמותות, הפועלות סביב מפעלי נשר, שאצלן מתנדב עובד נשר, נבחרו על ידי ועדה פנימית וזכו לתרומה כספית, בסכום כולל של 35,000 ₪.

"הבאתם לנו את האביב הביתה"
שאלתי את קובי רבינוביץ' - באילו תכניות  קהילתיות של נשר אתה הכי גאה?

 חוסן אישי - פעילות הגנה עצמית לקשישים

כמו אב אוהב, לא פשוט לענות על כך. אבל קובי ציין מספר תכניות. העובדים ברמלה הקימו והם מתחזקים גינות נוי במועדוני קשישים. בפעילות במועדון הקשישים הבוכרים, בהם 70 נשים, העובדים התקבלו בחום רב. ברמלה- מתקיימת גם פעילות המשלבת פעילות חברתית וסביבתית: העובדים יוצאים לבתי תושבים המוכרים ב"קהילה תומכת"  ומחליפים עבורם נורות חשמל לנורות חסכוניות. (הפעילות מתקיימת בשיתוף עם הרשות המקומית וגם עם אש"ל ג'וינט ישראל. באחת מהתכניות הללו שמעו העובדים את המשפט שבכותרת...)

גם פעילות של עובדי מפעל נשר בהר טוב, במועדון לעיוור בבית שמש,  משמעותית בעיניו. ובמיוחד – כאשר אחד העובדים הצטרף לעשייה ובאופן קבוע מתנדב להקריא לחברי מועדון העיוורים, דוברי הרוסית עיתונים בשפתם. אז קובי יודע שיש לפעילות המפעל בקהילה- השפעה.  

מייצרים מלט ומגננים לטובת הקשישים

מה יגידו השכנים - דיאלוג עם מחזיקי עניין
חלק חשוב בדיאלוג של נשר עם הציבור בסביבת המפעלים מתבצע מתוך הבנה כי יש ערך כלכלי, לדיאלוג ולפעילות הסביבתית. מתוך רצון לבנות אמון והכרה בחשיבות השקיפות, נשר מדווחת דו"ח חודשי על פליטות באתרים שלה. "אנו רוצים שהקהילה תבין שאנו לא מפעל מאיים, לכל מה שאנו עושים במפעל יש מרב ההגנות, בתחום בריאות וגהות. יידוע הציבור מוריד את חסמים. וכך, פעמיים בשנה מתקיימים במרכז המבקרים של נשר, מפגשים מובנים לדיון עם השכנים. מתקיים גם דיאלוג עם ארגוני סביבה על מנת שנוכל "לפתור בעיות יחד".

מדוע נשר מעורבים בקהילה?
נשר "לא תורמים לשם שמיים.... חשוב לנו לתרום לעמותות, בעיקר סביב המפעלים, שם יש אינטרס ישיר.... חשוב לנו להשפיע על ציבור רחב ולא  נרצה להשקיע בסקטור ספציפי". כאמור, לקובי רבינוביץ' חשוב מאוד גם מה העובדים בנשר מרגישים ולכן, התנדבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים במעורבות של הפירמה בקהילה, משום שלדבריו "אדם שמתנדב מקבל איכויות נוספות..."

תרומות
לנשר תקציב תרומות ייעודי.  החלטה למי לתרום מתגבשת בוועדת תרומות מפעלית. לשימוש  הועדה נבנו כלים לבחינת התכניות,  לצורך סינון והחלטה מושכלים. התרומות ניתנות לארגונים שנכללים בתחומים שנשר לקחה על עצמה לקדם. מה חשוב לנשר במתן התרומה?
"אנו רוצים להיות שותפים ולא לתת רק כסף. חשובה לנו שכנות טובה  ולכן נעדיף לפעול עם עמותות מקומיות ועם עמותות מוכרות". גם שקיפות העמותות – חשובה ביותר. עמותות שהוכיחו את עצמן ופעילותן איכותית (למשל כן לזקן, המפעילה מוקד זכויות טלפוני לקשישים) עשויות להנות מהרחבת התקציב לאחר זמן.

בבקשה לא להציף כעת את נשר בפניות לתרומה. עשו זאת בזהירות ובחוכמה. לשימושכם,  דרכי התקשרות לגבי קשרי הקהילה של חברת נשר תוכלו למצוא בתחתית עמוד אותו קישרתי כאן.

לסיום, בקשתי מקובי לתת  טיפים לעמותות שרוצות שיתוף פעולה עם נשר:
1. קראו את המדיניות החברתית שלנו. בדקו אם אתם עומדים בתנאי הסף.
2. פנו עם פרויקט ארוך טווח, שעשוי להשפיע על ציבור רחב ככל האפשר ולא לאוכלוסיית נישה מצומצמת.
3. מוטב לשלב בתכנית הזדמנות להתנדבות עובדים מהמפעלים שלנו.
4. היו צנועים בבקשות שלכם....

 ואני אומרת... אינטרסים היא לא מילה גסה. מצאו את האינטרס המשותף, ואתם בדרך הנכונה...

תודה רבה לקובי רבינוביץ'. 

לפני שנכנסים לטרקלין העסקים

תאום ציפיות לפני שמתחילים... בימים הקרובים תוכלו להיכנס לטרקלין העסקים – מדור חדש בבלוג הזה.

גבולות הדיון
ברור לי כי הסוגיות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות הן לב ליבן של השפעות המפעלים והעסקים על הציבור. מדובר ביריעה רחבה מאוד. עם זאת, לצורך הדיון בבלוג שלי, החלטתי להתמקד ולסקור את הקשרים של העסק עם הציבור עם הרשויות המקומיות ועם הארגונים החברתיים הפועלים סביבו. בייחוד אמקד בההיבטים של המעורבות בקהילה.

מה יצא לכם מזה?
לא אתפלא אם  גם אתם הרגשתם את החשדנות הדדית במערכת היחסים בין העסקים לבין העמותות. דבר ראשון, יש חוסר ידע. כיום אין בנמצא מאגר נתונים מלא שדרכו ניתן להגיע למידע אמין לגבי איזה עסק תורם למטרה מסוימת. אפילו אתר מעלה, שהיא העמותה של העסקים המנהיגים אחריות תאגידית, לא מאפשר להגיע לדרכי התקשרות  ישירות עם מנהלי אחריות תאגידית וקשריהקהילה. זה חבל מאוד.

חוסר הנגישות למידע מגבילה את הדיאלוג. רוב העסקים לא מפרסמים את התחומים שמעניינים אותם למעורבות חברתית. אולי משום שמרביתם לא פיתחו מדיניות מושכלת וברורה בנושא. לכן גם הם אינם מנצלים את מלוא הפוטציאל בקשר עם הקהילה. מצד שני, פעמים רבות מדי אני שומעת תלונות של עסקים שמהם עולה כי העמותות "מציקות להם".

חשוב לי

·         שעסקים יצליחו להסביר לעמותות את נקודת המבט שלהם בשיח של העשייה חברתית.

·         שעמותות תדענה למצות את מלוא הפוטנציאל בדיאלוג עם הפירמה.

אז במה יעסוק הטרקלין?
אני משוחחת עם מנהלי אחריות תאגידית ועם מנהלי עסקים ונותנת להם את הבמה להסביר

1. מה מטרת העסק  בפעילות בקהילה? מי קהל היעד?
2. מהי המדיניות החברתית/קהילתית ואיך היא באה לידי ביטוי?
3. מה חשוב לפירמה  בדיאלוג עם העמותות?
4. איך הם בוחרים את השותפים החברתיים ?
5. טיפים לעמותות לגבי פנייה לעסק.

אורחים מוזמנים
אם אתם מנהלי אחריות תאגידית, קשרי קהילה או מנהלים בעסקים ורוצים לחשוף את נקודת המבט שלכם בפני העמותות לגבי פנייה לתרומה, לפרויקטים משותפים או למיזם עסקי חדש,
אם אתם מעוניינים  להסביר לעמותות איך לפנות, או איך ממש לא לפנות - - -
אתם מוזמנים ליצרו עימי קשר   0frapalmer.blog@gmail.com

ראשונה - בימים הקרובים  תכנס לטרקלין העסקים, חברה ישראלית ותיקה ביותר. אתם מוזמנים לעקוב.

תרומה. פרשה שהיא שעור בגיוס משאבים

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. ג וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ז אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. ט כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ.

 שמות פרק כה

כן... השבוע בבתי הכנסת קוראים בפרשת תרומה. התרומה -  צורך בסיסי של עם, של קהילה. שלנו.
ומה יותר טוב מללמוד מהוותיקים והגדולים ביותר?
קראו שוב את הפסוקים....ואז, את הפענוח שלי לכללי היסוד בגיוס משאבים, על פי המבוא בפרק כה, ספר שמות. 

הגדרת משימה: גיוס הון לבניית מוסד ציבורי. (מקדש)

1. כלל ראשון בגיוס משאבים: צריך לבקש (אלוהים)
2. למנות איש מקצוע כריזמטי שיגייס (משה)
3. לפנות לתורמים פוטנציאליים (בני ישראל)
4. פניה לרגש         (איש אשר ידבנו ליבו)
5. תרומה וולונטרית (..ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ינדבנו ליבו)
6. תכנית פרויקט מסודרת ובה הגדרת צרכים מדויקת. (תבנית המשכן)
7. מגייסים כסף      (זהב,כסף, נחושת)
8. מגייסים שווה כסף (תכלת... תולעת שני....עיזים, עורות כאלה וכאלה. וכו'.)
9. שקיפות: התורמים יודעים למה מיועדת התרומה: שמן – למאור.... אבני שהם ואבני מלאים- לאפוד ולחושן.
10. תכנית עבודה מפורסמת לציבור. או לפחות לגייס המשאבים.
11. ניהול. ניהול. ניהול. (וכל אני מראה אותך... כן תעשו)
12. התורמים זוכים באמת.  (ושכנתי בתוכם).

ולאחר מכן, עוד מספר פרקים יפיפיים על מימוש הפרויקט עצמו. מקווה שנהניתם....שבת שלום.

גיוון אנושי במקומות עבודה - משימה חברתית כדאית לעסקים

העסקת מגוון אנושי של עובדים בחברות עסקיות היא כדאית הן לפירמה והן לציבור.

הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, מיסודה של תב"ת (תנופה בתעסוקה), מיזם של ג'וינט ישראל הוא פורום תלת מיגזרי , שקם על מנת לקדם תרבות של העסקת עובדים ממגוון אוכלוסיות בחברות ובארגונים. אתגר עצום ומשימה מורכבת וארוכת טווח ללא ספק. 


התפיסה המניעה את העשייה של הפורום גורסת כי קיימת נחיצות חברתית לשילובם בשוק העבודה של עובדים מהמגזר הערבי, החרדי,  של יוצאי אתיופיה, של אנשים עם מוגבלויות ושל עובדים מעל גיל 45. בה בעת, לגיוון בכוח העבודה יתרונות עסקיים והוא מאפשר לעסקים לכונן סביבת עבודה פתוחה, שיויונית עם פוטנציאל גבוה לחדשנות.

במפגש יועצים לאחריות תאגידית שהתקיים היום במכללה האקדמית תל אביב - יפו, הציגו רות שבח גטריידה, מנהלת הפורום, (בתמונה מימין, בחזית) תמי אבנד  (במרכז) ויעל סלבין  מתב"ת, את מטרותיו של הפורום, את פעילויותיו  ואת האתגרים שלו.

אלה מהתובנות שלי מהמפגש. גיוון בתעסוקה הוא:

1. עניין של שיוויון הזדמנויות לעובדים
2. חלק מהשיח של אחריות תאגידית
3. מכשיר לחדשנות וליצירתיות בארגונים עסקיים
4. צורך בכלכלה הישראלית - נותן יתרון כלכלי לעסקים וכלי להגדלת העסקה של אוכלוסיות מודרות
5. במהותו נושא של זכויות אדם (על פי  דר' יונתן מנוחין שהשתתף במפגש)
6. נושא מורכב. לא פשוט ליישום ואף בעל היבטים רגישים מבחינת העובדים והפירמות. 
7. חשוב ומאתגר.

נושא טרי במגזר החברתי
ארגונים  חברתיים החלו לפני מספר שנים שיח על העסקה של אנשים עם מוגבלויות (והנגשת מקומות העבודה עבורם), או העסקה של אקדמאים ערבים (קו משווה),  וגם העסקה של אנשים מעל גיל 50 (50 +-) ועוד.
המדינה חוקקה חוקי מגן ואף ייסדה בשנת 2008 את נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה, שעוסקת במניעת אפליה במקומות עבודה. (הנציבה עו"ד ציונה קניג- יאיר) ונותנת, בחלק מן המקרים, סעד משפטי. 


תעלומה במגזר העסקי
למרות מחקרים המראים כי להעסקה של עובדים מאוכלוסיות מגוונות יתרונות עסקיים, בארץ, הנושא עדיין לא נמצא על סדר היום של מרבית החברות העסקיות. העובדה הזו צפויה להשתנות גם משום שבדרוג מעלה נוסף השנה משקל לא מבוטל של תשומת לב (וניקוד) לנושא של גיוון בתעסוקה. עסקים יצטרכו לדווח ולהראות כי יש להם מדיניות ברורה לגבי הנושא וכי הם מתייחסים אליו בצורה פרואקטיבית.

שבח לחלוצים בעשייה



כאמור, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה קם על ידי הג'וינט ובשיתוף עם מספר גופים מייסדים, משלושת המגזרים. כיום, חברות במליאת הפורום חברות עסקיות שלקחו על עצמן להיכנס לתהליך של הטמעת הנושא אצלן בארגון. בין השאר, צוות המיזם סיפר כי כיום רוב חברות ההשמה מודעות לאתגרים של השמת עובדים מאוכלוסיות מודרות ונערכות להתאים את עצמן לנושא. התהליך החל. 


לדעת יותר 
באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה תמצאו מידע שימושי רב , בין אם אתם מעוניינים בקישור לארגונים שיעזרו לכם למצוא עבודה, או באם אתם רוצים להעסיק בעסק שלכם אנשים מאוכלוסיות מיוחדות. כך למשל:  תוכלו להגיע לרשימת הארגונים החברתיים שעוסקים בתעסוקה מגוונת.
הדרך לשינוי התודעה הציבורית (והעסקית) היא ארוכה... אבל היתרונות שלה הם מובהקים לכולנו בחברה הישראלית. דרך צלחה. 

לבחור מערכת ניהול תרומות לארגון, עם NPTech

ארגונים חברתיים רבים שואלים את עצמם ואותי:  איזו מערכת לניהול תרומות מתאימה עבורנו?

החלטתי לפנות הפעם למומחים בחברת NPTech. הצוות מאיר פנים. נפגשתי עם עודד שגב, מנתח מערכות מצוות הארגון, שהקדיש לי זמן איכות ונתן מענה לשאלה: כיצד בוחרים מערכת מתאימה לניהול תורמים ותרומות בארגון? 
NPTech  הינו מיזם לפיתוח טכנולוגיות במגזר השלישי, שהוקם על ידי יד הנדיב וג'וינט ישראל,  מתוך ההבנה כי לארגוני המגזר השלישי חסרים הידע ואנשי המקצוע בתחומי הטכנולוגיה. מדובר בחברה לתועלת הציבור אשר מציעה מגוון שירותים לארגונים חברתיים:

1. מאגר מידע של עמותות – גיידסטאר ישראל.מאגר מידע עם פוטנציאל אדיר. מי שעוד לא השתמש או ארגון שלא הכניס מידע על עצמו- – מוזמן בהחלט. האתר עומד לקבל מתיחת פנים בקרוב.
2. שרות להנגשת תוכנות- הכלבו - דרכו ניתן להזמין ולקבל תכנות בחינם או בהנחה –השרות הזה בשיתוף פעולה עם מייקרוסופט, סיילספורס, ריווחית.
3. ייעוץ טכנולוגי לעמותות.שרות שניתן בתשלום,לצורך כיסוי הוצאות החל"צ.

 הארגון גם מפעיל בלוג.

בתחום הייעוץ הטכנולוגי לעמותות NPTech  מציע כיום שירותים בשלוש גישות:
1. קורסים קצרים. למשל, קורס Salesforce למתחילים,  יפתח בתחילת מרץ. שימו לב.
2. הדרכות.  ליווי של איש מתוך הארגון שלכם הלוקח על עצמו את הטמעת התכנה. מס' מצומצם של שעות.
3. תהליך יעוץ , הדרכה, ליווי והטמעת תוכנות בארגון. 

השלב הראשון של הקשר עם NPTech  הוא תהליך אפיון צרכים בתחום הטכנולוגיה. השאלות שנשאלות בתהליך זה:
- האם הארגון מעוניין ולהוט להטמיע תכנה חדשה?
- האם יש איש צוות מהעמותה שמתחייב לקחת על עצמו את ניהול הפרויקט ואת ההטמעה? נקודה קריטית.
- מה הצרכים הארגוניים בנוסף לניהול תורמים ותרומות?

בארגון קטן, או בכזה בו יהיו עד עשרה משתמשים במערכת לניהול תרומות,  תהליך האפיון קצר יחסית. העמותה מונחית בדרך כלל לפנות בבקשה לקבל  תוכנת  ,  Saleforce שהיא מערכת CRM    מובילה בעולם, מבוססת ענן. העמותה מקבלת עשרה רישיונות חינם. סיילספורס  פיתחה מערכת ייעודית לארגונים חברתיים והיא מוגשת בעברית ומאפשרת:
א. ניהול אנשי קשר – מתנדבים, תורמים, ארגונים וספקים.
ב. ניהול הכנסות - תרומות.
למשל תדעו מה הסטטוס של התרומה מתי הוגשה בקשה, האם התקבלה או נדחתה. לכל איש קשר יש כרטיס בו מידע על היסטוריה של התרומות שלו,  מאיזה ארגון נמצא התורם ורשימת הקשרים שלו. בנוסף תדעו לזהות לאיזה יעוד נתרם הכסף. המערכת תספק גם מערך לניהול קמפיין גיוס תרומות ספציפי .

אפליקציה חינמית נוספת שניתן להשתמש בה היא מערכת לניוזלטר (ניתן לשלוח דרכה 10,000  מיילים בחינם כל חודש). עוד ועוד.

עמותות גדולות יותר, או כאלה עם צרכים מורכבים יחסית, עוברות תהליך  כזה:
א. תהליך איפיון שאורך כחודש. בסופו העמותה מקבלת מסמך הכולל המלצות לפעולה.
ב. בהתאם לצרכים העמותה מופנית לקבל הצעות מחיר מחברות כגון: תרמת, טנדם וויז, מייקרוסופט, סיילספורס ועוד, שנותנות פתרונות טכנולוגיים ייעודיים.

בעמותות גדולות מאוד מאתר צוות NPTech  לעיתים, צורך בתכנית אב למחשוב הארגון. לבד מניהול תרומות יש לעיתים צורך במערכת ניהול כוח אדם, ניהול  IT, בדיקת תשתיות שרתי מחשב, הנהלת חשבונות.. צוות אנפיטק מאפיין הצרכים ומלווה בתהליך הבחירה וההטמעה של התכנות.

אם כן, זו המסקנה שלי מהשיחה עם עודד שגב: לפני שבוחרים תוכנה לניהול תורמים עבור הארגון שלכם, כדאי להתייעץ עם מומחים!

קישורים רלוונטיים:
NPTech
טל פרנקפורט מספק ייעוץ וליווי בעניין סיילספורס.    Cloud for Good 

מה לעשות לפני שבוחרים תוכנה לניהול ארגון ותרומות?  מיכל בן הגיא מנתחת שלבי התהליך בבלוג שלי.

היער החברתי של קק"ל - מבצע התרמה ברשת

לכבוד ט"ו בשבט קרן קיימת לישראל יצאה בקמפיין בו היא מזמינה אותנו לטעת באופן וירטואלי יער של ממש.
השם היומרני, היער החברתי הראשון בעולם, הוא למעשה שם לקמפיין לגיוס תרומות.

מדובר בקמפיין התרמה ברשת. אנחנו מוזמנים לתרום, סכום של  36 ש"ח לעץ, באמצעות קישור לאתר הנטיעות האינטרנטי של קק"ל,  במתחם קק"ל בפייסבוק. קרן קיימת לישראל מתחייבת לטעת בפועל את העצים. מסתבר שהיום כבר לא מצפים מאיתנו לצאת מהבית, "רון בלב ואת ביד"... אפשר לטעת הישר מהמחשב. מה חברתי בזה?

אם אתם רוצים לקבל תעודה על הנטיעה תצטרכו להוסיף עוד סכום קטן. דווקא זה נחמד: פעם, לכבוד כל תינוק שנולד, נטעו עץ בחורשת קק"ל. הרך הנולד ומשפחתו קיבלו תעודה על כך שהיה חלק מבניין הארץ. לפני מספר שנים תרמתי גם אני מספר עצים לרגל חתונה של חברה. היא ובן זוגה קבלו תעודה חגיגית ושמחו מאוד על המחווה הסימלית.

על המודעה של קק"ל באינטרנט חתומה חברת הפרסום מקאן אריקסון(3.0). למען האמת, מדובר בקמפיין התרמה שנראה די בסיסי: עמוד בפייסבוק, קישור לאתר האינטרנט ונוכחות במדיה. הוא לא שונה בהרבה מאפשרויות ההתרמה הרגילות של קק"ל שראינו, לאחר השריפה בכרמל, למשל. רק האריזה חדשה. גימיק נחמד.

וזה עובד? אתם תחליטו.
עד היום ניטעו 1404 עצים שזה כ-  50,000 ש"ח.

לקריאה על קמפיינים נוספים של גיוס תורמים, תומכים וכספים באינטרנט, עליהם כתבתי בעבר, לחצו כאן

 ט"ו בשבט שמח!

עמותות, אפשר לשוחח איתכן?

אם אתם מתחזקים זוגיות – אתם יודעים שחייבים לדבר, נכון? זו כמעט קלישאה. אבל אם אתם עסק קטן, או עמותה?  גם במקרה הזה, הפרטנרים שלכם חשובים מאוד. לא מספיק לדבר, חד כיוונית,  אל "קהל היעד", חשוב לפתח שיחה. כיוון שאנו בעידן הדיאלוג, כדאי לחפש דרכים להקשיב כדי שנוכל להגיב.

לחפש דרכים להקשיב

נדמה שכולם מדברים היום בפייסבוק. הפלטפורמה של הרשתות החברתיות מקלה עלינו ביצירת שיחה עם מחזיקי העניין של הארגון שלנו.  אבל לעמותות, זו בהחלט אינה הדרך היחידה, גם לא בהכרח הראשונה או המועדפת. (לדעתי, ממש לא מומלץ  לעמותות להיכנס לפייסבוק , או לטוויטר ללא תכנון  והערכות רציניים).

הזמנה לשיחה. פנים אל פנים

שלל הטכנולוגיה, השימוש בדואר אלקטרוני, בעלונים מקוונים יכול לגרום לנו לשכוח כי מידע חשוב עשוי להגיע אלינו מתורמים, תומכים ולקוחות, פשוט באמצעות שיחה פנים אל פנים. עמותות שאני עובדת איתן ועשו שימוש בטכניקה הזו (בצורה מובנית) מדווחות על תוצאות טובות ביותר. ארחיב על דרכים לעשות זאת, בפעם אחרת.

לאפשר למקבלי השרות להביע דעה

כעת, ראו דוגמא של ארגון המשתמש בפלטפורמות מגוונות  לשיחה עם לקוחות וחברים.
 

זהו קיר במבואה של ה-  MoMA , מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.  על הקיר מוקרנים בזה אחר זה פתקים של מבקרים. איך זה עובד? בסיום הביקור במוזיאון, המבקרים מוזמנים לקחת פתק כזה:

על הפתק כתוב: "ביקרתי במומה ו.... "
ואת/ה מוזמן/נת להשלים בכתב או בציור... ואז- מכניסים את הפתק לפתח של סורק.  הפתק שלך נסרק . ובשלב מסויים מוקרן בתורו עם פתקים אחרים על הקיר. הפתקים הללו, למרות שהם בסיסיים  מאוד מאפשרים למבקרים לתת תהודה לחוויה שחוו במוזיאון. המסר הפשוט שנכתב בעיפרון, מהווה מעיין תיעוד של חוויה והמשך של יצירת האמנות. 


אין אלה פתקי ביקורת טכניים כמו שאנו רגילים לראות כשאנו מתבקשים להעיר ו"לשלשל את דף ההערות לתיבה". צוות המוזיאון עובר על הפתקים הללו ויכול להתרשם מהדברים שהשפיעו על המבקרים, גם אם לא נכתבו על סקאלה של 1-9.
בכל מקרה, בעידן השקיפות- כל המבקרים יכולים גם הם לראות את התגובה. כמובן שיש גרסת המשך לטכניקה הפשוטה. ה- MoMa הקימו אתר ייעודי בתוך אתר האינטרנט של המוזיאון ובו הם מציגים את הפתקים של המבקרים. זו ממש חגיגה.

ויש גם, כמובן, שאלון סקר "מסורתי" באתר המוזיאון

שיחה עם תומכים ומקבלי שרות – מה היא מאפשרת לעמותות?

בואו נבדיל בין שיחה לבין דיווח. דיווח על הפעילות שלנו לתומכים ולתורמים זה טוב מאוד. וכיום - ממש מתבקש.
אבל זה בהחלט לא מספיק. דיווח הוא בדרך כלל  חד כיווני. כאשר אנו פותחים הזדמנויות לשיחה ולדיאלוג,  אנו מאפשרים גם למקבלי השירותים שלנו, לתומכים  ולתורמים שלנו לדבר איתנו.

במה זה עשוי לעזור לנו?

1. שיפור. אנחנו מבינים טוב יותר מה המשתתפים בתכניות שלנו רוצים. מה מעניין אותם? מה מפריע להם?. ככה נוכל להתאים את השרותים שאנו נותנים, להשתפר. 

2. שימור. אנחנו נותנים לתורמים ולמקבלי השרות הזדמנות להביע דעתם. לאוורר רגשות. להרגיש שהם שייכים ומשמעותיים.

3. שקיפות ואמון. אם השיחה גלויה, אם המסר שמועבר לעמותה נקלט היטב וגם מטופל- אנו מעבירים למחזיקי העניין שלנו מסר  של אחריות ורצינות. התומכים שלנו, התורמים ומקבלי השרות יאמינו לנו .
ובתקווה - יעמיקו את הקשר.

 האם אתם מתקשרים עם התומכים שלכם? עם מקבלי השירותים, או אפילו המתנדבים? כיצד? ספרו לי על הדרכים שלכם לשוחח עם מחזיקי העניין שלכם.