למה תרמתי לפרויקט מחול של קבוצת נשים בהודו?

אז מה אתם אומרים....
מה עורר אותי לתרום, להשקיע, לתמוך בפרויקט מחול של קבוצת נשים צעירות, רקדניות,  חלקן מישראל, שמתכננות להעלות מופע מחול בשיתוף נשים מקומיות, בהודו? איך זה קרה ולמה בעצם אני מספרת לכם על זה?

אז נתחיל פשוט:  אלה הסיבות שבגללן תרמתי/ השקעתי: 
1. משום שקבלתי שתי פניות במייל, תוך שבוע,  משתי חברות שלי שאני מכירה ואוהבת.
2. משום שהייתי סקרנית ונכנסתי לאתר Headstart
3. משום שהתרשמתי מהאתר ורציתי לנסות לתרום ברשת. כן... עד היום עדיין לא תרמתי ברשת.
4. משום שאני אוהבת מחול
5. משום שאני מעריכה נשים שעושות פעולה משותפת, במיוחד שהיא חברתית.
6. משום שאני אוהבת את השילוב של יוזמה + אמנות + תרומה לקהילה.
7. משום שהיה ממש קל לתרום.

אתר לגיוס מימון ליוזמות. מזמין, שקוף וקל לשימוש HeadStart

מספיק סיבות לא?
אז הנה סיבות נוספת: לספר לחבר'ה. ז"א הזדמנות לספר לכם על חווית המשתמש שלי, על התחושה שפנו אלי  ועל חווית התרומה עצמה. ואולי גם ...לעזור לכם להכיר את כלי ה-  Crowed sourcing  ולעודד אתכם להשתמש בו.

הנה כמה תובנות שלי לגיוס כספים ותומכים ברשת, באמצעות אתרי מימון כאלה:

1. לפנות ולבקש.  הכי חשובה זו העובדה שפנו אלי. קיבלתי פניה במייל מחברות ברשת החברתית שלי. נשים שאני מכירה, אוהבת ומעריכה. נשים שהן חברות שלי. הנושא קרוב לליבן או שמכירות את היזמית מקרוב. אני סומכת עליהן. הן ספרו על היוזמה, כל אחת בדרכה. ושיתפו קישור . זה השפיע על הנכונות שלי להתעניין. אז - ממש לא מספיק לפתוח עמוד לגיוס באינטרנט. חשוב להפעיל את הרשתות החברתיות שלכם. לבקש מאנשים לשתף. (והנה , זה גם מה שאני עושה.. ואפילו לא בקשו ממני)....כל גייסי הכספים יודעים ש"לבקש" - זה הכלל הראשון בגיוס , נכון? זה הכלל הראשון גם כשמדובר בגיוס באינטרנט...

2. אתר המימון נגיש מאוד ואפילו מרהיב. הוא בעברית, ממש קל להתמצא בו, קל למצוא את ההסבר על הפרויקט, לקבל פרטי התקשרות עם היזמית. האתר מעורר אמון.

3.  להציג את הפרויקט בצורה פשוטה ובהירה. לא מספיק טקסט . סרטון טוב יהיה באמת יעיל. זה מעיד על כך שהיזמית השקיעה והיא מאמינה בפרויקט.

4. צריכים להתחבר לנושא. עבורי היה כאן שילוב שדיבר אלי: יוזמה של נשים, פרויקט קהילתי להעצמת נשים והגשמת חלום של קבוצת נשים צעירות אמניות - זה מעניין, זה מרתק, זה מספיק. תוך כדי קריאה חשבתי, אמנם, למה הן לא עושות את זה בארץ... אבל, גם העשרה עצמית זה ערך חשוב בעיניי. אז אני בעד.

5. רצוי שאמצעי ההתרמה יהיה פשוט וקל. אם אתם חושבים שתורם יקליק מליון הקלקות עד שיגיע לעמוד התרומה, או אם אתם מבקשים ממנו לשלוח המחאה, או העברה בנקאית... חישבו שוב. זה נכון בגיוס כספים בדרכים הוותיקות וזה נכון בגיוס באינטרנט.

6. תמריצים - בגיוס כזה, של יוזמות אישיות ולא של מלכ"ר,  לא מקבלים בדרך כלל אישור לצורך החזרי מס. אבל לרוב מדובר בהשקעה של סכומים קטנים וזה פחות משמעותי. לחילופין, היזמים מציעים צ'ופרים מעניינים. במקרה הזה שקד היזמת וקבוצת הרקדניות מציעות עדכונים, הקלטה של מוזיקה מהמופע , או השתתפות במופע או בחזרות ואפילו הופעה פרטית אצלכם בית. אם תשקיעו מספיק...

7. הרגשה טובה. ככה בקלות, בהקשת מקש התומכים מתחברים למשהו ערכי.  באמצעות התמיכה יש הרגשה שאנחנו עושים משהו טוב. מין אפקט כזה של השתתפות, אולי התרגשות ואפילו שביעות רצון עצמית.

תנסו את זה....

קישור לכרטיס הפרויקט. 2nd Home- India

שיחה גלויה על מחזור החיים של ועד מנהל בארגון חברתי

זה היה מפגש מצומצם. ממש אינטימי ולכן, אתמול, היתה לנו הזדמנות מיוחדת. 

המארחים:  המרכז למנהיגות מתנדבת של המכון למנהיגות וממשל (אלכא) ג'וינט ישראל.
האורחים: יו"רים ומנכ"לים של ארגונים חברתיים מובילים ואנשי מקצוע בתחום.
הדוברת: אן כהן , Ann Cohen , יועצת בכירה של ארגון Board Source . הגיעה מארה"ב. הנושא: מחזור החיים של ועד מנהל: מארגון הזנק לבגרות ועד למשילות בשלה ולמידה מתמשכת

מימין-ד"ר רונן מיר מנהל מדעטק חיפה,  אבינועם ערמוני, יו"ר מידות יועץ ואיש עסקים|
ד"ר מייק נפתלי יזם חברתי ויו"ר ארגונים חברתיים, גב' אן כהן-עומדת.

הנה כמה תובנות שלי מההרצאה והדיון:

מה הופך ועד מנהל לועד מעולה?
1. חברי הועד מגלים כולם מחוייבות ותשוקה לארגון ולנושא החברתי שהוא מוביל
2. הועד מגלה אחריות ונותן דין וחשבון על פעילות הארגון
3. הועד מקרין תחושה של משילות (ולא ניהול)

תפקידי הועד:
1. צוות מוביל - חשיבה וחזון

על חברי הועד לשאול שאלות שמעוררות מבט קדימה, חשיבה ארגונית עתידית, שאלות שקשורות לחזון הארגון. עליהם לעסוק בשאלה: היכן נרצה להיות בעוד 5 שנים? 

2. הערכה ובקרה 

הועד אחראי על ההערכה כיצד הועד מתנהל וכן כיצד הארגון מתנהל, גם במובן הפיננסי. האם הארגון משיג את היעדים שהציב? האם הפעולות מובילות לחזון המיועד? על הועד לבחון את התוצאות. נדרשת שקיפות מרבית. אין צורך שהועד ירד לפרטים של הפעלת התכניות עצמן. 

העשייה של הועד המנהל כוללת גם:

1. דאגה לקיימות הארגון. הכוונה לגיוס משאבים ולייצוג העמותה בקהילה ובקרב תורמים ומחזיקי עניין

2. גיוס חברים חדשים לועד. זהו תהליך מתמשך וחשוב ביותר. 

חברי הועד אינם צריכים להיות מעורבים בעשייה היומיומית של הארגון. בהקשר הזה אן כהן ציינה את סינדרום המייסד. מדובר על נטייה של יו"ר מייסד להיות מעורב יתר על המידה בניהול הארגון, גם בשלבים שהארגון מפותח. היא ממליצה שחברי הועד יחזיקו בתפקיד הפיתוח והחשיבה קדימה ולא בתפקיד ביצועי. 

בחירת חברים לועד המנהל

רצוי שחברי הועד ישמשו בתפקידם לתקופה קצובה. שנתיים שלוש. אחר כך ניתן להעביר אותם לתפקיד אחר, למשל חברות ופעילות בוועדות. 

רצוי לגייס ועד שיהיה מגוון. אם יבחר ועד הומוגני, תהליך החשיבה הנדרש יהיה צפוי ואף מוגבל ולא יקדם את הארגון. 

תהליך פיטורין של יו"ר הוא תהליך קשה ולא נעים, אבל לעיתים הכרחי על מנת לקדם את הארגון.   יש לעשות זאת בעדינות, למשל באמצעות הפעלת אנשים מחוץ לארגון. 

מה תפקיד הועד המנהל בגיוס משאבים? אילו משאבים על הועד המנהל לגייס?

ד"ר מייק נפתלי  טען כי במחקר שעשה לפני כעשר שנים נמצא כי רק 5% מחברי הוועדים המנהלים של ארגוני החברה האזרחית בישראל תורמים כסף לארגונם. המשתתפים בשיחה חשבו שאולי המספר עלה קצת מאז, אבל לא בהרבה.... אתם בטח מכירים את המצב... 

- אין ספק כי גיוס כספים הוא תפקיד חשוב של ועד מנהל. אבל לא הבלעדי.

תפקידים נוספים של חברי ועד הם:

-בניית הארגון כמותג.

-בניית קיימות הארגון. מקורות פיננסיים, מקורות אנושיים להנהגה. 

-מינוף קרנות. קרנות מבקשות לדעת מי תורם לארגון, מי אחראי לארגון....

- טיפוח קשר ועניין אצל תורמים פוטנציאליים וקיימים

- חיזור, פגישה עם תורמים, פניה,  "פתיחת דלתות".

- דיווח לתורמים ותודה על תרומתם. 

אן כהן הקשיבה ל"מצוקת" המשתתפים שטענו שהישראלים לא תורמים.... היא טענה כי יש לארגונים תפקיד בחינוך החברה לתרום. יש לפנות לישראלים מתוך תשומת לב וזהירות ולא תוך כעס והאשמה... עוד נטען כי חשוב שמנהיגים ישראלים יעודדו  בפומבי תרומה לארגונים חברתיים. היא סיפרה על תכנית חינוך לפילנתרופיה שהובילה בקרב ילדי בית ספר יסודי. חשוב  לתקשר את זה בסטייל, אמרה.

אם הגעתם בקריאה עד כאן אז בוודאי תרצו לדעת כי הרבה מידע איכותי ניתן למצוא בחומרים של המרכז למנהיגות מתנדבת. חוברת שנקראת "המדריך למנהיגות מתנדבת - דרכי פעולה להנהגת ארגוני  החברה האזרחית בישראל, יצא לאור בינואר 2012 ומאוד מומלץ לעיין בה. 

זו אן כהן , היא הביאה איתה למפגש ידע משנים של ניסיון במגזר העסקי, הציבורי ועבודה התנדבותית במגזר השלישי.
משתתפים נוספים במפגש אתמול:
ד"ר מייק נפתלי, אבי ערמוני, רונן מיר, מרגריטה גרסדינסקי מארגון CIMI, משולם שפרן, תזמורת הסימפונט רעננה, יגאל ניסים יו"ר עמותת SOS אלימות, עדי מעמותת שעור אחר, ג'יל דרמון מייסד לקט ישראל, איציק זהבי אשלים ג'וינט ישראל, ומיכה הרצברג  יו"ר עמותת זיו נעורים. רונית לוי המנהלת המקצועית של המרכז למנהיגות מתנדבת,  ואסנת מהמרכז למנהיגות  מתנדבת ואנוכי... 

מודל נחשונים מגדיר מחדש את היחסים בין קריירה עסקית וקריירה חברתית

כן, לפעמים אני פוגשת רעיונות טובים ששווה לכתוב (ולקרוא) עליהם.

כשאתם סטודנטים וממש רוצים לעשות משהו חשוב לחברה, לא תתקשו באמצעות תכניות התנדבות באקדמיה, למצוא פרויקט התנדבותי. אבל מה קורה כשמסיימים את הלימודים? אז הנגישות להזדמנויות מוצלחות פוחתת. 

מובילי מיזם נחשונים מציעים לצעירים ולצעירות שיצאו לעולם העבודה למצוא מסגרות התנדבות שיובילו גם את הקריירה העסקית שלהם קדימה.  מיזם נחשונים (ע"ר). היא "פלטפורמה של עשייה חברתית מקצועית, שמטרתה לחזק את החברה בישראל ולעודד אנשי מקצוע מוכשרים מהמגזר העסקי לפתח קרירה חברתית מבוססת התנדבות לצד הקריירה העסקית שלהם." מתוך האתר שלהם. 

 שגיא שחר, מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים ומכירות בחברת בטר פלייס ואריק פוס, כלכלן באגף הכספים של חברת סלקום, הם מייסדי ומובילי מיזם נחשונים. נפגשתי איתם מספר פעמים ושמעתי על התפתחות היוזמה המעניינת שלהם. (וגם השמעתי, כמובן...) . כעת היוזמה יוצאת לאור. 

מה הרעיון?

הטענה המובילה היא דו כיוונית: אתם יכולים להשתמש בכישורים שלכם על מנת לקדם סוגיות חברתיות שחשובות לכם ולחברה הישראלית. במקביל, ממש במקביל, ההתנסות ההתנדבותית שלכם, בכל הרמות העשייה תסייע לכם לשכלל את היכולות המקצועיות שלכם.

באמצעות המיזם החברתי אתם תוכלו להתנדב בתחום העיסוק שלכם (כלכלה, משפטים, עיצוב, וכו') כך לצבור עוד ניסיון מקצועי רלוונטי ומעניין, בשלב הבא תוכלו להוביל צוות, ליזום ולהפעיל יוזמה חברתית, לנהל מיזם וכו'. הנה. צברתם ניסיון ניהולי ומקצועי.  יצרתם לעצמכם מסלול נוסף להתמחות ולקידום אישי ומקצועי שיאפשר לכם לשדרג את עצמכם בסופו של דבר גם בעולם העסקי. 

מיזם נחשונים. רעיון נכון בו כולם מרוויחים.  הפרט, העסק והחברה
(הדימוי הויזואלי - מתוך אתר המיזם)

איך זה נראה? 

דף קורות החיים של שגיא שחר מסבירים את הדבר ללא צורך במילים מיותרות. 

הדף מחולק לאורכו, לשניים. מצד ימין תמצאו את מהלך מסלול העבודה שלו במגזר העסקי. במקביל, מצד שמאל תמצאו את מסלול הקריירה החברתית שלו. לא בתחתית הדף, בשורה אחת. אלא תיאור יציב ויצירתי במהלך כל הקריירה המקצועית. זה מרשים משום שזה חדש, זה מרשים משום שזה מראה על יוזמה, על מחויבות, חדשנות  ועל ערכיות. שום מנהלת משאבי אנוש, או מנהלת גיוס לא תוכל להתעלם. במקרה הזה - הצורה היא המהות.

מה נחשונים מציעים בפועל? 

התכנית מפעילה כיום מספר פרויקטים. ראשי המיזם קוראים לצעירים בוגרי תואר ראשון מתחום ניהול, כלכלה, שיווק , הנדסה ומשפטים להצטרף אליהם ומציעים מספר מסלולי פעילות. 

שווה בדיקה. בהצלחה.

חדר עבודה - מיזם עסקי מבוסס שיתופיות וקיימות

התלבטתי רבות - מה יהיה הפוסט הראשון שלי לשנת 2013 ?
בסופו של דבר החלטתי להכניס אתכם לחדר עבודה. אשתף אתכם במפגש מעניין  שהיה לי עם יזם עסקי שמציג תפיסה מעודכנת וחברתית  של ניהול עסקים.

תארו לעצמכם עלם צעיר, סטודנט לתקשורת ולפסיכולוגיה שעובד ומתפרנס מעסק קטן שהקים עידן חדש המספק שירותי תמלול. הוא זקוק למקום עבודה שקט.  בית קפה לא תמיד מתאים. בבית יש הסחות שונות. הוא לא יכול להרשות לעצמו לממן משרד פרטי. הוא יזם באופיו והוא מבין משהו חשוב: הצורך שלו הוא גם צורך של רבים אחרים.

עידן רני החליט להקים סביבת עבודה משותפת. מרחב אינטימי עירוני, כמו חנות, בה יש שולחנות עבודה, חיבור לאינטרנט , שירותי משרד, שקט וכיבוד. אנשים מגיעים לשעה, חמש שעות, תופסים שולחן ועובדים. זהו חדר עבודה - ספריית בופה & קפה. חלל עבודה משותף. שקט, מעוצב קטן, צבעוני, צעיר, מואר ונעים. 

חדר עבודה שיתופי בתל אביב

שולחן עבודה, חיבור לאינטרנט, חברה אנושית, אור ושקט. מה צריך יותר מזה?

מה שעניין אותי במיוחד זו העובדה שעידן רני הקים מיזם עסקי, שמדבר בשפת הדור הבא של מנהלי עסקים. מיזם עסקי שהשפה הניהולית שלו מדברת שיתופיות וקיימות. מכירים כבר את Car 2 go?  שימוש ברכב משותף על פי שעות, או תל אופן - שימוש באופניים עירוניות על פי שעות? 

עידן רני מציע שימוש בחלל עבודה משותף, בתשלום על פי שעות. אתם משלמים רק עבור הזמן שלכם, מקבלים שקט, כיבוד ומרחב נוח לעבודה. אתם לא צריכים לשכור משרד או לשלם מיסים. אף אחד לא יגיש לכם חשבונית או יבקש מכם לפנות את השולחן. אתם באתם לעבוד בסביבה אנושית ורני נותן לכם את המקום והתנאים.

ההבדל בין חדר עבודה לHub הוא שהחלל הזה פתוח לא רק ליזמים אלא גם לסטודנטים או למי שרוצה לעבוד בשקט. סטודנטים (באים בעיקר אחה"צ ובערב), והאחרים: אנשים כותבים, מתרגמים, וכל מי שמשתמש במחשב נייד כבסיס של העסק שלו - מגיעים בשעות העבודה הרגילות. המחיר נוח לכל.

אתם משלמים על הזמן ומקבלים נשנושים על חשבון הבית

מה חברתי בתפיסה העסקית והניהולית של המיזם הזה?
זהו כאמור מיזם עסקי, עסק קטן לכל דבר, אבל אלמנטים רבים בו מצביעים על ניהול בגישה חברתית.

1.  המטרה להתפרנס בכבוד. ממיזם כזה לא נעשים עשירים וגם אין ליזם כוונה כזו. 
2.  מיזם המאפשר מרחב חברתי בו נוצרים שיתופי פעולה. אנשים יכולים לקדם את עצמם על ידי  תליית מודעה על לוח המודעות. יש חיבורים עסקיים ובכלל- נוצרת קהילה.
3.  גישה ירוקה. נורות חסכוניות, מחזור ניירת , בקבוקים, ספרים.
4.  תרומה לקהילה. השכנים מוזמנים להביא ספרי קריאה משומשים לספריה. הספרים נמכרים במחיר מוזל וההכנסות נתרמות לאלו"ט מדי חודש. עידן רני בחר את האלו"ט בגלל חיבור ריגשי לנושא.
5. חלל תצוגה לאמנים. אחד הקירות מאפשר לאמנים נבחרים להציג עבודות למכירה.

עידן רני. יזם עסקי בעל גישה חברתית.  מזמין אורחים לחדר העבודה שיצר  

לסיום ביקשתי מעידן רני לתת כמה טיפים ליזמים עסקיים 
1. תכנון. לפני שיוצאים לדרך יש לקחת בחשבון ולהכיר דעת את כל ההוצאות הצפויות למיזם. ארנונה, מיסים, דמי פינוי, וכו'. לעשות תכנית עסקית רצינית ולעבוד עם רואה חשבון טוב.
2. להאמין בעצמך. "חשוב לפתח עור של פיל". לא להתבלבל מאנשים ספקנים או קטני אמונה. להאמין בדרך שלך ולחתור להצלחה. 
3. חסכון וייעול. לחשוב רזה וחסכוני. עידן רני עושה הכל בעצמו. העיצוב, הבניה, הקניות. הכל.
 On Man Show משימה לא פשוטה. עבורו ניהול בראייה של קיימות הוא ניהול חסכוני.

הכנסו לנסות: חדר עבודה| קינג ג'ורג' 105 תל אביב | 03-6006676

ספר ישראלי חדש בנושא אחריות תאגידית יצא לאור

ספר חדש על אחריות תאגידית הוא אירוע נדיר במקומותינו.

ספרו של עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודויז'ן, יועצים לאחריות תאגידית,  יצא לאור החודש, בעברית, כשהוא מעשיר מיד את מדף הספרים המקצועי שלנו. דרך הספר, שנקרא "אחריות תאגידית",  ניתן להתבונן על מצבה של האחריות התאגידית בישראל בשלהי 2012. על פי המחבר, הספר מיועד להגיש למנהלים, פרקטיקות וכלים יישומיים לניהול אחראי של ארגון, לסייע למנכ"לים ולמנהלי אחריות תאגידית לפעול בשקיפות ובאחריות מול מחזיקי העניין שלהם ולהראות לקוראים כיצד ניתן למנף את היכולות העסקיות, כך שיסייעו הן לצרכים חברתיים והן לשיפור התחרותיות של העסק.

ספר ישראלי חדש על מדף הספרים של אנשי המקצוע בתחום האחריות התאגידית

אחריות תאגידית בישראל – על פי חברת גודויז'ן

הספר משרטט פעילות חברתית ומקצועית בתחום האחריות התאגידית בישראל, כפי שהיא נראית כיום, לאחר יותר מעשר שנים בהן הנושא מוכר כאן.  עם זאת, "ספר זה לא בא לחנך" נכתב בו במספר הזדמנויות. לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, לאחר חשיפה של בעיות קשות בממשל התאגידי של חברות מובילות במשק הישראלי, ביקורת על תאגידים, גם כשהיא מופיעה בספר, היא מינימאלית ומרומזת. למשל, בעניין העדר פעילות רצינית של השקעות אחראיות בארץ. (עמ' 80). 

רוב הדוגמאות המובאות בספר הן של מניסיונה של חברת גודויז'ן, זאת אומרת דוגמאות מפעילות של עסקים בישראל, דבר שמגביל את הדיון לכאן, למרות שקיימות דוגמאות נפלאות של פעילות תאגידים בחו"ל. 

ספרו של עברי ורבין הוא ספר אישי, במובן הזה שהוא שוזר את התפיסה המקצועית של חברת ג'ודויז'ן, ניסיונה והשירותים שהיא נותנת, עם החוויה האישית של המחבר, מנכ"ל הארגון, בתחנות שונת בחייו - קורס במרכז השל לקיימות, עבודה במרכז פרס לשלום, לימודים על אחריות תאגידית בבריטניה ועוד. דרך הכתוב אנו נחשפים לתפיסות של חברת הייעוץ גודויז'ן ולכלים המקצועיים שהיא מציעה. תסכימו עם הכלים הללו, או לא, החשיפה הפומבית שלהם, מעשירה את השיח המקצועי שלנו בכל מקרה.

מה בספר?

הפרק הראשון של הספר הוא מעיין לקסיקון מורחב, אוטוסטרדה מסחררת של מושגים בתחום האחריות התאגידית. ניהול סיכונים, אמון, שקיפות, מחזיקי עניין, תקשור אחריות תאגידית, שיווק חברתי, שרשרת אספקה, השקעות אחראיות, דיווח חברתי וכו'. כל מושג מקבל הסבר קצר ופרקטי, הנסמך על מקורות תאורטיים מחו"ל: מחקר, מאמר או ציטוט מדברים של מומחה. לאחר מכן מוגשת הצעה למודל לשימוש בנושא בתוך החברה עסקית. בדרך כלל זהו מודל עבודה של חברת גודויז'ן, למשל בנושא דיאלוג עם מחזיקי עניין. לעיתים מופיע מודל של ארגון אחר – כך לדוגמא, בנושא ניהול רכש אחראי מובא מודל הפעולה שמציע ארגון מעלה. בתוך הטקסט משולבות דוגמאות של פעילות חברות בישראל, רובן המכריע הן חברות שנעזרות בשירותי  גודויז'ן.

יתרונו  המובהק של המבנה בחלק הזה הוא בהיותו נגיש, קריא וברור. דווקא משום שהכתיבה אינה אקדמית, היא מאפשרת לקורא הפוטנציאלי (מנהלים/ות וגם סטודנטים) לדגום מושגי יסוד בשפת האחריות התאגידית ולהבין את העיקר הדברים. כאן המקום לציין את עבודת הכתיבה המוצלחת של אילת אריאלי. איני מכירה אותה אישית, היא חתומה על התחקיר, על כתיבה ועל העריכה וזה המקום לפרגן.

החלק השני של הספר עוסק בארבעה מתוך התחומים של אחריות תאגידית . ורבין החליט להרחיב רק על הנושאים הללו. (אנסה להתייחס לחלקים הללו בהזדמנות אחרת)
1.אתיקה
2. אחריות סביבתית
3.אחריות חברתית (בין השאר: קהילה, התנדבות עובדים ותרומות)
4.סביבת עבודה

בסיום הספר מופיעה רשימת אתרים שימושיים (כולל הבלוג הזה...) ורשימת המקורות הביבליוגרפיים עליהם הספר מסתמך. רשימה שעשויה להיות מועילה בהחלט למי שנפגש לראשונה עם התחום.

אחריות תאגידית. כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה ולסביבה. מאת עברי ורבין. תשע"ג. הוצאת מטר.

 גילוי נאות: בחודשים האחרונים שימשתי יועצת בחברת גודויז'ן בעבודה עם אחד הלקוחות שלה, בנושא התנדבות עובדים. 

האתגר הגדול הבא של קשרי עסקים וקהילה

המפגש השנתי של קהיליית האחריות התאגידית, שהתקיים השבוע ביוזמת ארגון מעלה, תוכנן כמפגש עבודה סגור של מנהלי האחריות התאגידית בישראל, במטרה לעסוק בסוגיות מקצועיות של עבודתם. השתתפו בו גם מעט נציגים של ארגונים חברתיים.

המושבים בחלק הראשון של היום עסקו בהטמעת אחריות תאגידית בפירמה, בדרוג מעלה ובפיתוח כלכלי של קהילות ואזורים בפריפריה - האתגר הבא של העסקים הגדולים בישראל. בחלק השני - נחשפנו לדוברים מחו"ל. (אך על כך אולי בפעם אחרת)

לשמחתי הוזמנתי להשתתף במפגש. הפעם בחרתי להביא לכם תובנות ממושב  אחד שעניין אותי במיוחד: הערך של העסק לחברה ולקהילה. לפרט, לעיר לאזור למדינה. במושב זה שותפת התוכן של מעלה היתה חברת פרקסיס.

האם עסקים יכולים להשפיע על פיתוח אזורים?

התשובה היא כן. וגם מצפים מהם לעשות זאת. המושב בנושא פיתוח כלכלי של קהילות היה מדויק ומעניין מאוד. אמנם, זה לא נושא חדש, אבל במושב זה קבלנו ההזדמנות ללמוד מתהליכים שקורים כאן בפועל. יצירת ערך משותף לעסקים ולקהילה ופיתוח כלכלי של קהילות הם האתגרים הגדולים כיום של עסקים בישראל. הציפייה מעסקים גדולים לא מסתכמת בתרומות של מוצרים או כסף, או במעורבות חברתית והתנדבות עובדים. כיום מצפים מעסקים גדולים להיות שותפים ואף לחולל שינוי אמיתי באזור. להביא לקפיצת מדרגה. בחינוך, בכלכלה, בתעסוקה, בפיתוח תשתיות. 

תובנות מתהליכי פיתוח כלכלי של קהילות בפריפריה, שנעשו ונעשים בישראל כיום:

1. מדובר בתהליכים ארוכי טווח. 
2. מתחילים בבדיקה של הצרכים של המקום, האיזור. (למשל, אוכלוסייה ייחודית שזקוקה לעבודה) 

3. מגדילים את ההשפעה של העסק מתוך השפעה של החינוך.

שמענו על החזון הענק של התעשיין סטף ורטהיימר ומימושו במכלול של עשייה חינוכית, עסקית וחברתית: גן התעשייה בתפן, בתי הספר המקצועיים בו לומדים מקצוע תעשייתי  ועובדים בעיבוד שבבי, מרכזי הכשרה למבוגרים, מכינה  קדם צבאית תעשייתית. פעילות חינוך  בישראל ובטורקיה. החשיבה העסקית משלבת חזון של שלום - אנשים שיעבדו לא יילחמו, וגם - חינוך לעבודת כפיים בתעשייה יביא למפעל וגם יספק בסופו של דבר לאזור כולו אנשי מקצוע מיומנים. 

4. עוברים מחשיבה מקומית לחשיבה אזורית. 

5.תכנון הפעילות נעשה בגישה שילובית.

6.שמים דגש על פיתוח יזמות ומצוינות לעומת סגירת פערים.

לחברת אינטל נסיון רב שנים בפעילות באזור לכיש. (לא רק קרית גת אלא גם מועצות שפיר ויואב). בגישה השילובית משתפים את ההנהגה המקומית או האזורית והיא זו שמובילה את השינוי. הפירמה מכניסה עקרונות של ניהול תהליך כמו שחברה גדולה יודעת: ועדות היגוי, קביעת עקרונות פעולה. יעדים. השקעה לטווח ארוך, פעולה על פי סט צרכים שההנהגה הציבורית החליטה עליה. כשנכנסים לפעול באזור מסוים, בוחנים מה יש לאזור להציע ומנסים למנף את זה.

מה האזור עשוי להרוויח מפעילות של חברה עסקית גדולה?
- העסקה ישירה של תושבים
- הרחבת עבודה של נותני שירותים
- פיתוח פארק תעשייה חדש, כולל שירותים לעובדים ולילדיהם, כגון מעונות יום.
- הספקים משדרגים את עצמם.
- פיתוח תשתיות חדשות באיזור (למשל צנרת מים)
- קידום החינוך  באזור.
- מה חסר לעסק באזור פריפרי ?תשתיות לאירוח ברמה גבוה, בתי מלון ומסעדות...

מה האינטרס של מפעל / עסק גדול לפעול בפריפריה?
אינטרס עסקי. העסקים שעוברים לפריפריה עושים זאת בדרך כלל כי הם מקבלים מענקים מהמדינה. חייבים להבין שזה המניע והוא לגיטימי. עם המענק הכספי העצום, העסקים מקבלים על עצמם גם מחויבות לפיתוח אזורי. חשוב שזו תהיה מחויבות ברורה של ההנהלה הבכירה. 

עוד שמענו על פעילות משרד הביטחון בהעברה של בסיסי צה"ל לנגב, דני טרגן, מנכ"ל בגיר, שהנחה את המושב, סיפר על פעילות של תמי 4 בבית שמש. אודי שפון ונעמה שפירא מיוניליבר סיפרו על כניסה של מפעל בייגל בייגל לפעילות מלאה בצפת, על האתגרים בשילוב חרדים ועל שיתופי הפעולה שהם רוקמים עם הנהגת העיר ועם גורמים נוספים בקהילה. 

אז יש ממי ללמוד.  התהליכים שתוארו כאן נמשכים בחלקם עשרות שנים ובחלקם רק שנים אחדות. בכל אופן, הפירמות המנוסות מעוררות השראה ונותנות תקווה שניתן לחולל שינוי איזורי, רב מערכתי, לטובה. יחד עם זאת,
האתגרים הם עצומים. הפריפריה זקוקה לעוד עסקים שיביאו למינוף אזורי. בדיון עלתה בקשה ממעלה לרכז ולהניע את המהלך של החיבורים והתהליכים הללו. נקווה שיטלו על עצמם את האתגר.

מיזמים המשלבים תעסוקה וקהילה נכנסים למוזיאון

עכשיו, אחרי המלחמה, אפשר לחזור לפוסט נורמלי. מה זה נורמלי? עבורי - עבודה, קהילה, אמנות.

אז, כן, בחודשים האחרונים ביקרתי בתערוכות בהן הוצגו מיזמים חברתיים המשלבים קיימות, חברה ותעסוקה, כדרך לשמר תרבות או כדרך להעצים אוכלוסיות חלשות.  משום שהתופעה הזו חזרה על עצמה, גם במקומות שונים בעולם, נראה לי כי יש כאן משהו מעניין להביט בו.

מה פתאום מציגים מיזם חברתי - תעסוקתי כחלק מתערוכות עיצוב ואמנות?  לדעתי, משום ששילוב של תעסוקה, הוגנות וקידום קהילה, הופך להיות חלק מן התרבות שלנו. אז יש תקווה. הנה כמה דוגמאות מי, מה ואיך  עושים... 

סדנות Uusix בתערוכה על תולדות העיצוב של פינלנד

סדנאות Uusix הן פרויקט של יחידת השיקום של עיריית הלסינקי. הפרויקט משלב משימה חברתית של יצירת תעסוקה לאנשים שנאבקים למצוא עבודה, גישה של קיימות, ועיצוב - שהוא אחד מהחלונות הראווה של הלסינקי. המשתתפים במגוון הסדנאות משתמשים בחומרים ממוחזרים והופכים חומרי גלם שנתרמו למוצרים בעלי ייחוד ועיצוב. המיתוג של התוצרים הוא גבוה ומוצג כ"יצירת סיפורים חדשים על אנשים ועל מוצרים".

מלבד עיריית הלסינקי, מי שמאפשר את היצירה הן חברות עסקיות שתורמות את חומרי גלם. הפרוייקט מוצג כמיצג בחדר נפרד של תערוכה בנושא ההיסטורה של העיצוב של הלסינקי והצופים מוזמנים להתרשם ולקחת חוברת הסבר ואפילו לתמוך.  

בתערוכה - רצועות בד גולשות מהתקרה ועל הקיר מסביב -
תצלומים של האנשים מאחורי הסיפורים שיוצרת התכנית.
תעסוקה ואמנות במימון העירייה .ככה זה בפינלנד.

בבית העיר תל אביב, תערוכת אופנה, חברה, סביבה.  manoAmano.תערוכה שעוסקת באופנה ככלי לשיקום ולקידום חברתי.
1. פרויקט איטלקי. בית אופנה איטלקי, קנגיארי,  Cangiari,  הוא מותג אופנה יוקרתי המשמר עבודת טוויה ועיצוב טקסטיל המבוסס על מסורות עתיקות של קהילות בדרום איטליה.  המאמץ כאן הוא לשלב ערכים בני קיימא בתעשיית האופנה, לייצר בדים מחומרים אורגנים, לשמר מסורות עתיקות ולקדם תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות. המיזם הזה הוא חלק מקואופרטיב גואל- איגוד עסקים בעלי אג'נדה חברתית באזור קלבריה, באיטליה. (הקישור לאתר באיטלקית...)

פרוייקט לשימור מסורות עתיקות וחיזוק קהילות מוחלשות בדרום איטליה. באמצעות מיתוג יוקרתי.
מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש את הבגדים הללו הם - העשירים. 

הפרויקט האיטלקי, בבית העיר בתל אביב,
כחלק מאירועי שנת האופנה. עד 17 בדצמבר 2012.

2. פרויקט ישראלי - עמותת הופכות את היוצרות - להכשרה,תעסוקה והעצמה של נשים היוצאות ממעגל הזנות. התכנית מיועדת לנשים בתהליך יציאה ממעגל הזנות. העמותה מפעילה סטודיו לאופנה, בו מוצע לנשים קורס מבוא לעיצוב אופנה. בסביבה תומכת, נורמטיבית, ולא טיפולית. המיזם שמאפשר למידה, פרנסה והסתגלות לסביבת עבודה הוגנת פועל כעמותה. יש שיתוף פעולה עם חברת גרטרוד ועם סטודיו העיצוב  6B.  לא הבחנתי במימון רשות ציבורית כלשהי.

הופכות את היוצרות - פרוייקט אופטימי לנשים בשולי החברה -
ללא השתתפות של גורם ציבורי או ממלכתי. ככה זה כרגע בישראל.

משלים את התמונה, מוזיאון העיצוב בחולון.
שם נפתחה בשבוע המלחמה, תערוכה מרתקת  שורשים משותפים, מפת עיצוב בגבולות פוליטיים משתנים.
חלק אחד של התערוכה מעמיק ומאוד תאורטי, עוסק בהיסטוריה של תעשיית הטקסטיל ומתייחס להיבטים החברתיים שלה בישראל ובאירופה. בקומה השנייה, חגיגה מרהיבה של עיצוב ממרכז אירופה כיום. גם שם, בין השאר, ניתנת במה למהות ולפשר של תופעה של מיזמים המשלבים עיצוב, שימור וחידוש מסורות עתיקות של אומנות, ומרכזי תעסוקה לקידום אוכלוסיה. מומלץ בחום.

מנורות ומכלי "עוואטיף"(רגשות) 2011 קש קלוע, מתכת.
פרויקט שנעשה בשיתוף נשים ממרכז האריגה בכפר מנדה. עובדות סינדיאנת הגליל