תרומה. פרשה שהיא שעור בגיוס משאבים

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. ג וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ז אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. ט כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ.

 שמות פרק כה

כן... השבוע בבתי הכנסת קוראים בפרשת תרומה. התרומה -  צורך בסיסי של עם, של קהילה. שלנו.
ומה יותר טוב מללמוד מהוותיקים והגדולים ביותר?
קראו שוב את הפסוקים....ואז, את הפענוח שלי לכללי היסוד בגיוס משאבים, על פי המבוא בפרק כה, ספר שמות. 

הגדרת משימה: גיוס הון לבניית מוסד ציבורי. (מקדש)

1. כלל ראשון בגיוס משאבים: צריך לבקש (אלוהים)
2. למנות איש מקצוע כריזמטי שיגייס (משה)
3. לפנות לתורמים פוטנציאליים (בני ישראל)
4. פניה לרגש         (איש אשר ידבנו ליבו)
5. תרומה וולונטרית (..ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ינדבנו ליבו)
6. תכנית פרויקט מסודרת ובה הגדרת צרכים מדויקת. (תבנית המשכן)
7. מגייסים כסף      (זהב,כסף, נחושת)
8. מגייסים שווה כסף (תכלת... תולעת שני....עיזים, עורות כאלה וכאלה. וכו'.)
9. שקיפות: התורמים יודעים למה מיועדת התרומה: שמן – למאור.... אבני שהם ואבני מלאים- לאפוד ולחושן.
10. תכנית עבודה מפורסמת לציבור. או לפחות לגייס המשאבים.
11. ניהול. ניהול. ניהול. (וכל אני מראה אותך... כן תעשו)
12. התורמים זוכים באמת.  (ושכנתי בתוכם).

ולאחר מכן, עוד מספר פרקים יפיפיים על מימוש הפרויקט עצמו. מקווה שנהניתם....שבת שלום.

גיוון אנושי במקומות עבודה - משימה חברתית כדאית לעסקים

העסקת מגוון אנושי של עובדים בחברות עסקיות היא כדאית הן לפירמה והן לציבור.

הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, מיסודה של תב"ת (תנופה בתעסוקה), מיזם של ג'וינט ישראל הוא פורום תלת מיגזרי , שקם על מנת לקדם תרבות של העסקת עובדים ממגוון אוכלוסיות בחברות ובארגונים. אתגר עצום ומשימה מורכבת וארוכת טווח ללא ספק. 


התפיסה המניעה את העשייה של הפורום גורסת כי קיימת נחיצות חברתית לשילובם בשוק העבודה של עובדים מהמגזר הערבי, החרדי,  של יוצאי אתיופיה, של אנשים עם מוגבלויות ושל עובדים מעל גיל 45. בה בעת, לגיוון בכוח העבודה יתרונות עסקיים והוא מאפשר לעסקים לכונן סביבת עבודה פתוחה, שיויונית עם פוטנציאל גבוה לחדשנות.

במפגש יועצים לאחריות תאגידית שהתקיים היום במכללה האקדמית תל אביב - יפו, הציגו רות שבח גטריידה, מנהלת הפורום, (בתמונה מימין, בחזית) תמי אבנד  (במרכז) ויעל סלבין  מתב"ת, את מטרותיו של הפורום, את פעילויותיו  ואת האתגרים שלו.

אלה מהתובנות שלי מהמפגש. גיוון בתעסוקה הוא:

1. עניין של שיוויון הזדמנויות לעובדים
2. חלק מהשיח של אחריות תאגידית
3. מכשיר לחדשנות וליצירתיות בארגונים עסקיים
4. צורך בכלכלה הישראלית - נותן יתרון כלכלי לעסקים וכלי להגדלת העסקה של אוכלוסיות מודרות
5. במהותו נושא של זכויות אדם (על פי  דר' יונתן מנוחין שהשתתף במפגש)
6. נושא מורכב. לא פשוט ליישום ואף בעל היבטים רגישים מבחינת העובדים והפירמות. 
7. חשוב ומאתגר.

נושא טרי במגזר החברתי
ארגונים  חברתיים החלו לפני מספר שנים שיח על העסקה של אנשים עם מוגבלויות (והנגשת מקומות העבודה עבורם), או העסקה של אקדמאים ערבים (קו משווה),  וגם העסקה של אנשים מעל גיל 50 (50 +-) ועוד.
המדינה חוקקה חוקי מגן ואף ייסדה בשנת 2008 את נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה, שעוסקת במניעת אפליה במקומות עבודה. (הנציבה עו"ד ציונה קניג- יאיר) ונותנת, בחלק מן המקרים, סעד משפטי. 


תעלומה במגזר העסקי
למרות מחקרים המראים כי להעסקה של עובדים מאוכלוסיות מגוונות יתרונות עסקיים, בארץ, הנושא עדיין לא נמצא על סדר היום של מרבית החברות העסקיות. העובדה הזו צפויה להשתנות גם משום שבדרוג מעלה נוסף השנה משקל לא מבוטל של תשומת לב (וניקוד) לנושא של גיוון בתעסוקה. עסקים יצטרכו לדווח ולהראות כי יש להם מדיניות ברורה לגבי הנושא וכי הם מתייחסים אליו בצורה פרואקטיבית.

שבח לחלוצים בעשייה



כאמור, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה קם על ידי הג'וינט ובשיתוף עם מספר גופים מייסדים, משלושת המגזרים. כיום, חברות במליאת הפורום חברות עסקיות שלקחו על עצמן להיכנס לתהליך של הטמעת הנושא אצלן בארגון. בין השאר, צוות המיזם סיפר כי כיום רוב חברות ההשמה מודעות לאתגרים של השמת עובדים מאוכלוסיות מודרות ונערכות להתאים את עצמן לנושא. התהליך החל. 


לדעת יותר 
באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה תמצאו מידע שימושי רב , בין אם אתם מעוניינים בקישור לארגונים שיעזרו לכם למצוא עבודה, או באם אתם רוצים להעסיק בעסק שלכם אנשים מאוכלוסיות מיוחדות. כך למשל:  תוכלו להגיע לרשימת הארגונים החברתיים שעוסקים בתעסוקה מגוונת.
הדרך לשינוי התודעה הציבורית (והעסקית) היא ארוכה... אבל היתרונות שלה הם מובהקים לכולנו בחברה הישראלית. דרך צלחה. 

לבחור מערכת ניהול תרומות לארגון, עם NPTech

ארגונים חברתיים רבים שואלים את עצמם ואותי:  איזו מערכת לניהול תרומות מתאימה עבורנו?

החלטתי לפנות הפעם למומחים בחברת NPTech. הצוות מאיר פנים. נפגשתי עם עודד שגב, מנתח מערכות מצוות הארגון, שהקדיש לי זמן איכות ונתן מענה לשאלה: כיצד בוחרים מערכת מתאימה לניהול תורמים ותרומות בארגון? 
NPTech  הינו מיזם לפיתוח טכנולוגיות במגזר השלישי, שהוקם על ידי יד הנדיב וג'וינט ישראל,  מתוך ההבנה כי לארגוני המגזר השלישי חסרים הידע ואנשי המקצוע בתחומי הטכנולוגיה. מדובר בחברה לתועלת הציבור אשר מציעה מגוון שירותים לארגונים חברתיים:

1. מאגר מידע של עמותות – גיידסטאר ישראל.מאגר מידע עם פוטנציאל אדיר. מי שעוד לא השתמש או ארגון שלא הכניס מידע על עצמו- – מוזמן בהחלט. האתר עומד לקבל מתיחת פנים בקרוב.
2. שרות להנגשת תוכנות- הכלבו - דרכו ניתן להזמין ולקבל תכנות בחינם או בהנחה –השרות הזה בשיתוף פעולה עם מייקרוסופט, סיילספורס, ריווחית.
3. ייעוץ טכנולוגי לעמותות.שרות שניתן בתשלום,לצורך כיסוי הוצאות החל"צ.

 הארגון גם מפעיל בלוג.

בתחום הייעוץ הטכנולוגי לעמותות NPTech  מציע כיום שירותים בשלוש גישות:
1. קורסים קצרים. למשל, קורס Salesforce למתחילים,  יפתח בתחילת מרץ. שימו לב.
2. הדרכות.  ליווי של איש מתוך הארגון שלכם הלוקח על עצמו את הטמעת התכנה. מס' מצומצם של שעות.
3. תהליך יעוץ , הדרכה, ליווי והטמעת תוכנות בארגון. 

השלב הראשון של הקשר עם NPTech  הוא תהליך אפיון צרכים בתחום הטכנולוגיה. השאלות שנשאלות בתהליך זה:
- האם הארגון מעוניין ולהוט להטמיע תכנה חדשה?
- האם יש איש צוות מהעמותה שמתחייב לקחת על עצמו את ניהול הפרויקט ואת ההטמעה? נקודה קריטית.
- מה הצרכים הארגוניים בנוסף לניהול תורמים ותרומות?

בארגון קטן, או בכזה בו יהיו עד עשרה משתמשים במערכת לניהול תרומות,  תהליך האפיון קצר יחסית. העמותה מונחית בדרך כלל לפנות בבקשה לקבל  תוכנת  ,  Saleforce שהיא מערכת CRM    מובילה בעולם, מבוססת ענן. העמותה מקבלת עשרה רישיונות חינם. סיילספורס  פיתחה מערכת ייעודית לארגונים חברתיים והיא מוגשת בעברית ומאפשרת:
א. ניהול אנשי קשר – מתנדבים, תורמים, ארגונים וספקים.
ב. ניהול הכנסות - תרומות.
למשל תדעו מה הסטטוס של התרומה מתי הוגשה בקשה, האם התקבלה או נדחתה. לכל איש קשר יש כרטיס בו מידע על היסטוריה של התרומות שלו,  מאיזה ארגון נמצא התורם ורשימת הקשרים שלו. בנוסף תדעו לזהות לאיזה יעוד נתרם הכסף. המערכת תספק גם מערך לניהול קמפיין גיוס תרומות ספציפי .

אפליקציה חינמית נוספת שניתן להשתמש בה היא מערכת לניוזלטר (ניתן לשלוח דרכה 10,000  מיילים בחינם כל חודש). עוד ועוד.

עמותות גדולות יותר, או כאלה עם צרכים מורכבים יחסית, עוברות תהליך  כזה:
א. תהליך איפיון שאורך כחודש. בסופו העמותה מקבלת מסמך הכולל המלצות לפעולה.
ב. בהתאם לצרכים העמותה מופנית לקבל הצעות מחיר מחברות כגון: תרמת, טנדם וויז, מייקרוסופט, סיילספורס ועוד, שנותנות פתרונות טכנולוגיים ייעודיים.

בעמותות גדולות מאוד מאתר צוות NPTech  לעיתים, צורך בתכנית אב למחשוב הארגון. לבד מניהול תרומות יש לעיתים צורך במערכת ניהול כוח אדם, ניהול  IT, בדיקת תשתיות שרתי מחשב, הנהלת חשבונות.. צוות אנפיטק מאפיין הצרכים ומלווה בתהליך הבחירה וההטמעה של התכנות.

אם כן, זו המסקנה שלי מהשיחה עם עודד שגב: לפני שבוחרים תוכנה לניהול תורמים עבור הארגון שלכם, כדאי להתייעץ עם מומחים!

קישורים רלוונטיים:
NPTech
טל פרנקפורט מספק ייעוץ וליווי בעניין סיילספורס.    Cloud for Good 

מה לעשות לפני שבוחרים תוכנה לניהול ארגון ותרומות?  מיכל בן הגיא מנתחת שלבי התהליך בבלוג שלי.

היער החברתי של קק"ל - מבצע התרמה ברשת

לכבוד ט"ו בשבט קרן קיימת לישראל יצאה בקמפיין בו היא מזמינה אותנו לטעת באופן וירטואלי יער של ממש.
השם היומרני, היער החברתי הראשון בעולם, הוא למעשה שם לקמפיין לגיוס תרומות.

מדובר בקמפיין התרמה ברשת. אנחנו מוזמנים לתרום, סכום של  36 ש"ח לעץ, באמצעות קישור לאתר הנטיעות האינטרנטי של קק"ל,  במתחם קק"ל בפייסבוק. קרן קיימת לישראל מתחייבת לטעת בפועל את העצים. מסתבר שהיום כבר לא מצפים מאיתנו לצאת מהבית, "רון בלב ואת ביד"... אפשר לטעת הישר מהמחשב. מה חברתי בזה?

אם אתם רוצים לקבל תעודה על הנטיעה תצטרכו להוסיף עוד סכום קטן. דווקא זה נחמד: פעם, לכבוד כל תינוק שנולד, נטעו עץ בחורשת קק"ל. הרך הנולד ומשפחתו קיבלו תעודה על כך שהיה חלק מבניין הארץ. לפני מספר שנים תרמתי גם אני מספר עצים לרגל חתונה של חברה. היא ובן זוגה קבלו תעודה חגיגית ושמחו מאוד על המחווה הסימלית.

על המודעה של קק"ל באינטרנט חתומה חברת הפרסום מקאן אריקסון(3.0). למען האמת, מדובר בקמפיין התרמה שנראה די בסיסי: עמוד בפייסבוק, קישור לאתר האינטרנט ונוכחות במדיה. הוא לא שונה בהרבה מאפשרויות ההתרמה הרגילות של קק"ל שראינו, לאחר השריפה בכרמל, למשל. רק האריזה חדשה. גימיק נחמד.

וזה עובד? אתם תחליטו.
עד היום ניטעו 1404 עצים שזה כ-  50,000 ש"ח.

לקריאה על קמפיינים נוספים של גיוס תורמים, תומכים וכספים באינטרנט, עליהם כתבתי בעבר, לחצו כאן

 ט"ו בשבט שמח!

עמותות, אפשר לשוחח איתכן?

אם אתם מתחזקים זוגיות – אתם יודעים שחייבים לדבר, נכון? זו כמעט קלישאה. אבל אם אתם עסק קטן, או עמותה?  גם במקרה הזה, הפרטנרים שלכם חשובים מאוד. לא מספיק לדבר, חד כיוונית,  אל "קהל היעד", חשוב לפתח שיחה. כיוון שאנו בעידן הדיאלוג, כדאי לחפש דרכים להקשיב כדי שנוכל להגיב.

לחפש דרכים להקשיב

נדמה שכולם מדברים היום בפייסבוק. הפלטפורמה של הרשתות החברתיות מקלה עלינו ביצירת שיחה עם מחזיקי העניין של הארגון שלנו.  אבל לעמותות, זו בהחלט אינה הדרך היחידה, גם לא בהכרח הראשונה או המועדפת. (לדעתי, ממש לא מומלץ  לעמותות להיכנס לפייסבוק , או לטוויטר ללא תכנון  והערכות רציניים).

הזמנה לשיחה. פנים אל פנים

שלל הטכנולוגיה, השימוש בדואר אלקטרוני, בעלונים מקוונים יכול לגרום לנו לשכוח כי מידע חשוב עשוי להגיע אלינו מתורמים, תומכים ולקוחות, פשוט באמצעות שיחה פנים אל פנים. עמותות שאני עובדת איתן ועשו שימוש בטכניקה הזו (בצורה מובנית) מדווחות על תוצאות טובות ביותר. ארחיב על דרכים לעשות זאת, בפעם אחרת.

לאפשר למקבלי השרות להביע דעה

כעת, ראו דוגמא של ארגון המשתמש בפלטפורמות מגוונות  לשיחה עם לקוחות וחברים.
 

זהו קיר במבואה של ה-  MoMA , מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.  על הקיר מוקרנים בזה אחר זה פתקים של מבקרים. איך זה עובד? בסיום הביקור במוזיאון, המבקרים מוזמנים לקחת פתק כזה:

על הפתק כתוב: "ביקרתי במומה ו.... "
ואת/ה מוזמן/נת להשלים בכתב או בציור... ואז- מכניסים את הפתק לפתח של סורק.  הפתק שלך נסרק . ובשלב מסויים מוקרן בתורו עם פתקים אחרים על הקיר. הפתקים הללו, למרות שהם בסיסיים  מאוד מאפשרים למבקרים לתת תהודה לחוויה שחוו במוזיאון. המסר הפשוט שנכתב בעיפרון, מהווה מעיין תיעוד של חוויה והמשך של יצירת האמנות. 


אין אלה פתקי ביקורת טכניים כמו שאנו רגילים לראות כשאנו מתבקשים להעיר ו"לשלשל את דף ההערות לתיבה". צוות המוזיאון עובר על הפתקים הללו ויכול להתרשם מהדברים שהשפיעו על המבקרים, גם אם לא נכתבו על סקאלה של 1-9.
בכל מקרה, בעידן השקיפות- כל המבקרים יכולים גם הם לראות את התגובה. כמובן שיש גרסת המשך לטכניקה הפשוטה. ה- MoMa הקימו אתר ייעודי בתוך אתר האינטרנט של המוזיאון ובו הם מציגים את הפתקים של המבקרים. זו ממש חגיגה.

ויש גם, כמובן, שאלון סקר "מסורתי" באתר המוזיאון

שיחה עם תומכים ומקבלי שרות – מה היא מאפשרת לעמותות?

בואו נבדיל בין שיחה לבין דיווח. דיווח על הפעילות שלנו לתומכים ולתורמים זה טוב מאוד. וכיום - ממש מתבקש.
אבל זה בהחלט לא מספיק. דיווח הוא בדרך כלל  חד כיווני. כאשר אנו פותחים הזדמנויות לשיחה ולדיאלוג,  אנו מאפשרים גם למקבלי השירותים שלנו, לתומכים  ולתורמים שלנו לדבר איתנו.

במה זה עשוי לעזור לנו?

1. שיפור. אנחנו מבינים טוב יותר מה המשתתפים בתכניות שלנו רוצים. מה מעניין אותם? מה מפריע להם?. ככה נוכל להתאים את השרותים שאנו נותנים, להשתפר. 

2. שימור. אנחנו נותנים לתורמים ולמקבלי השרות הזדמנות להביע דעתם. לאוורר רגשות. להרגיש שהם שייכים ומשמעותיים.

3. שקיפות ואמון. אם השיחה גלויה, אם המסר שמועבר לעמותה נקלט היטב וגם מטופל- אנו מעבירים למחזיקי העניין שלנו מסר  של אחריות ורצינות. התומכים שלנו, התורמים ומקבלי השרות יאמינו לנו .
ובתקווה - יעמיקו את הקשר.

 האם אתם מתקשרים עם התומכים שלכם? עם מקבלי השירותים, או אפילו המתנדבים? כיצד? ספרו לי על הדרכים שלכם לשוחח עם מחזיקי העניין שלכם.

איך להעביר מסר חברתי מורכב בצורה בהירה וקליטה?

עמותה הפועלת לשינוי חברתי אמורה להעביר מסר מורכב לציבור רחב.  זהו אתגר גדול. לא פשוט להתמודד עם שלל הגירויים שמסביבנו ובד בבד לגרום לציבור להתעניין בנושא כבד, לעיתים מאיים ומורכב.

אז איך מעבירים מסר  של תקווה, אופטימיות ואפשרות לשינוי חברתי בצורה ברורה וקליטה?

מאוד אהבתי את סדרת המודעות החדשה שיצאה לאור על ידי אדם טבע ודין. המודעות נוצרו תוך דיאלוג עם חברת הפרסום באומן, בר ריבנאי.

1. גרפיקה מקסימה. משהו מפתיע בדימוי. רואים את כל העולם. שקיפות. שום דבר לא נסתר. גם מתחת לאדמה. השקיפות היא אחד הערכים שהעמותה מעודדת. זה תופס גם לגבי הציפייה מהעמותה עצמה.
2. קריאה מתגמלת לפעולה. אם תעשו משהו פשוט (שלחו מייל על מפגע ) תקבלו  סביבה בריאה. יש תמורה  ואת/ה זה שתרמת לכולם! העמותה תפעל עבורך. זה נותן תקוה (מוחשית) ותחושה עוצמתית - שניתן להשפיע.

3. פשוט פשוט פשוט... מסר ויזואלי מסקרן שמעביר ללא מילים את העניין. ואיתו - הצגה נקייה של מייל ודרכי התקשרות. לוגו העמותה והכיתוב מתחתיו מעביר מסר ברור והחלטי- זה מה שאנו עושים: איכות הסביבה, בריאות הציבור וצדק סביבתי.

אני נחשפתי לפוסטרים המרהיבים הללו בפייסבוק. אבל הם הופיעו במקומון  תל אביבי ובעוד מספר הזדמנויות בעיתונות. העמותה מתכוונת להשתמש בהם גם בקמפיין גיוס התרומות אליו היא נערכת ויתחיל בחודש מרץ.

קצת על מאחורי הקלעים

שאלתי את חנה גרטנברג, מנהלת קשרי עסקים ופתוח משאבים של העמותה:  איך הגעתם לזה?

צריך לפנות. לחנה יש תעוזה ומעוף. היא יזמה פניה ליוסי לובטון מחברת באומן בר ריבנאי. הציגה את העמותה ואת פועלה. בסופו של דבר, חברת הפרסום נרתמה, בהתנדבות. שני הארגונים התחילו תהליך של הגדרת הצרכים והעלאת רעיונות . התהליך היה דיאלוג פורה, שאחד התוצרים שלו הן המודעות הללו.  בסופו של דבר יוסי כתב בפייסבוק שלו: " כשכשרון פוגש מטרה טובה". 

כולנו מחפשים את החיבור הזה. זה שילוב מנצח, אין ספק. לא רק העמותות נהנות מכך. אני מאמינה כי חברת הפרסום שמחה לתת לאנשיה הזדמנות ליצור משהו משמעותי, למען מטרות ממש טובות. 

אז מהו המוקד הירוק?

מוקד פניות ציבור  המספק מענה אישי ומקצועי לפניות של אזרחים מודאגים מכל הארץ המוטרדים ממפגעים סביבתיים ובריאותיים. ניתן לפנות במייל ואנשי אדם טבע ודין - נכנסים לפעולה.

ולסיום, מה שמגיע - מגיע: קרדיטים

השותפים ליצירה ממשרד באומן, בר ריבנאי : משנה למנכ"ל: יורם לוי , מנהל קריאייטיב: ערן ניר ,ארטדיירקטור: 
נאור יצחק, קופירייטר: שחר אילון, מעצב: יניב שחר, מנהל קבוצת לקוחות: ניר פדרבוש, סופרוויזרית: נטלי זיו, 
תקציבאית: ענת שדה, אופיר בלומשטיין, סמנכ"ל אסטרטגיה: גילי ששון, סופרווייזר פלנינג: ניר אברהם, פלנר: ניר 
לבלוביץ, מדיה: אורי הלוי, מנהל מסחרי: יורם (רוזי) רוזנבלום.  (נלקח מעמוד הפייסבוק בו התפרסמו הפוסטרים)

שיכפוליות ויצוא חברתי. על המרפסת: עמותת המודל החברתי ישראלי

בשבוע הבא יתקיים בתל אביב יום עיון מסקרן בנושא ייצוא חברתי. מיזמים ישראליים במציאות גלובלית: יצוא פרויקטים חברתיים לחו"ל.

לקראת הכנס, הציג היזם החברתי ניר שריג (בתמונה שצולמה מהנייד שלי...) הערב בHubTLV , את עמותת המודל החברתי ישראלי שהקים ואת המשימה החברתית שלה. מדובר ביוזמה שמטרתה  לסייע לעמותות לשכפל את המודלים החברתיים שלהן בארץ ובעולם. ניר מאמין כי מדינת ישראל יכולה להיות מדינת סטארטאפ חברתי, מדינה שתייצא מודלים מוצלחים של עשייה חברתית.
אנחנו רגילים לראות מודלים חברתיים מיובאים מחו"ל - מתנ"סים, הם מודל של מרכזי JCC ,  אפילו ה- HUB הבית ליזמים בתל אביב נבנה על פי מודל מוכר בחו"ל. ניר מאמין כי מדינת ישראל והעמותות עצמן יכולים להרוויח ולהתפתח מייצוא של המודל שלהן לארצות אחרות.

לדוגמא- פרוייקט פר"ח מפעילה את מודל החונכות הישראלי בארצות שונות בעולם.  עמותת תפוח מייצאת את המודל שלה לחו"ל (ונקראת עכשיו Apple seeds).


לאחר תהליך ארוך של גיבוש ההמשגה, עמותת המודל הישראלי חברתי חתמה הסכמי ייצוג עם מספר עמותות שחושבות על האפשרות של ייצוא הפעילות שלהן לחו"ל: פעמונים, שעור אחר, מפעלות חינוך, אופנים ועוד.

המודל שהוצג היום נמצא בפיתוח, בתהליך. בשלב זה ניר שריג מפתח את המודל ועוסק בשכפול מודלים בתוך ישראל. למשל עם עמותת למרחב.

למי מתאים מהלך של שיכפוליות? לעמותות יציבות ומנוסות
למעשה מועמדים לשיכפוליות הם כל תכנית או שרות המופעלים בהצלחה לאורך זמן, המשיג מטרות חברתיות. מובחן ומאופיין היטב, בעל מודל עבודה שלם, בעל פרוטוקול הפעלה כזה המשוכפל מעבר לאב טיפוס.
בקיצור. צריך נסיון והוכחות להצלחה. (אה... איך מודדים הצלחה? נושא מורכב... )

+++

אם אתם רוצים לדעת עוד על המודל, לשמוע מארגונים שעשו את המהלך ומייצאים את המודלים החברתיים שלהם לחו"ל, כדאי לכם להרשם ליום העיון שיתקיים בבית התפוצות בתל אביב, ב- 18 לינואר. לטופס הרשמה באתר "עמותות"

על Hub Tel Aviv בתל אביב חלל עבודה משותף,  מרחב ליזמות חברתית, סביבתית וטכנולוגית, שארח הערב את המפגש, אולי אכתוב בפעם אחרת. בינתיים, תעשו לעצמכם טובה וכנסו לקישור. ממש כדאי.