ברוכים הבאים למרפסת - מדור חדש בבלוג שלי. מדי חודש יעלה אל המרפסת ארגון חברתי שיוכל להציג את העשייה שלו ולהביא לדיון סוגיה אחת שמעסיקה את חבריו בנושא פתוח משאבים וקשרי עסקים בפרט. אתם מוזמנים לשלוח אלי למייל בקשות לצאת למרפסת! ofrapalmer.blog@gmail.com
בפניה- 1. ספרו בקיצור על הפעילות שלכם, על השליחות החברתית שלכם. 2. ספרו על קמפיין מעניין בתחום פתוח משאבים שיזמתם, שהפעלתם. 3. הציגו התלבטות או שאלה לדיון שמעסיקה אתכם. אני והקוראים ננסה לענות.
תזכורת: הנה ארגונים שעמדו בעבר אצלי על המרפסת וזכו למספר שיא של צופים: תנועת אחותי - למען נשים בישראל פתחה לפני כשנה וחצי חנות סחר הוגן. בחנות נמכרים מוצרים המיוצרים על ידי נשים וקואופרטיבים של נשים. החנות התל אביבית משמשת פלטפורמה להעברת המסר החברתי של העמותה ושל הארגונים הנוספים השותפים למיזם הזה. הכוונה שלהם ברורה: העצמה כלכלית של נשים בפרט, ופתוח כלכלה מקומית בכלל. התנועה שואפת לממש ערוץ חדש של עצמאות כלכלית עבור ארגוני החברה האזרחית. מסתבר כי הדבר לא כל כך פשוט ובינתיים היזמיות נעזרות בתמיכה של קרנות פילנתרופיות לביסוס היוזמה. עוד על אסטרטגית פתוח המשאבים של תנועת אחותי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחנות- ניתן לקרוא בפוסט המקורי.
קרן מארי קרי - Murie Curie - Cancer Care, הפועלת בקרב חולי סרטן, בבריטניה, ו-עמותת עלם - למען בני נוער בסיכון, הפועלת בישראל מפעילות קמפיינים לגיוס משאבים השונים זה מזה. בהתבוננות עליהם ניתן להבין כיצד תרבות בכלל ותרבות ארגונית בפרט משפיעה על בחירת הקמפיין לגיוס תרומות. עלם, מפעילה זה מספר שנים את דגל אורות התקווה קמפיין ענק ומרשים המעביר מסר של ישראליות, לאומיות ואף כוחניות. הקמפייין הבריטי, מתחיל בנרקיסים צהובים על דש בגד אפרורי של הציבור ברחוב, משתמש בסלבריטאים ובמתנדבים שעושים את העבודה. עוד על הקמפיינים ומה שניתן ללמוד מהם בפוסט המקורי.
כעת, בפורמט חדש - המרפסת נפתחת גם עבורכם! פנו אלי, כיתבו לי ויחד נעלה על המרפסת.
המינוחים בהם אנו משתמשים בתהליך פתוח המשאבים של ארגונים חברתיים, משקפים את גישתנו ואת דרך המחשבה שלנו. הנה כמה מילים שכדאי להפסיק להשתמש בהן:
1. אימוץ - באימוץ בדרך כלל צד אחד הוא חזק, בעל כוח ואמצעים והצד השני צעיר, חלש ותלוי. כיוון שאנו לא רוצים לשדר לעסקים או לתורמים פוטנציאלים שאנו חלשים ומסכנים - רצוי לא לחפש גורמים מאמצים אלא שותפים, שותפות או מעורבות.
2. קהל יעד - כפי שכתבה בבלוג שלה קטיה אנדרסן, כאשר אנו משתמשים במילה קהל אנו רואים לנגד עינינו צד אחד מדבר וצד שני מקשיב. בעידן העכשיווי אין לצפות לכך שהצד המקשיב יהיה פאסיבי. עלינו להיות בתקשורת הדדית עם התורמים שלנו, עם החברים שלנו ועם מקבלי השרות וכו'. לכן, לדעתי, מוטב להשתמש במונחים "מחזיקי עניין" או שותפים לדרך.
3. טיפוח תורמים- למונח טיפוח יש בעברית אסוציאציה של משהו לא מספיק יפה הדורש שיפור. בעזרת קרמים, נניח. (ומי לא זוכר את המושג הפטרוני והמקומם שהיה נפוץ בעבר: תלמידים טעוני טיפוח). באנגלית, המונח cultivation מתקשר עם פעולה חקלאית שבסופה קוצרים את הפירות. אם כן, במקום לומר טיפוח תורמים כדאי לנו לחשוב במונחים של יצירת מערכת יחסים.
4. גיוס תורמים - כל פעם שאומרים "גיוס" אני חושבת על צבא. אולי אם נפסיק להשתמש במילה הזו נתקדם במשהו לעבר הוויה של חברה אזרחית. אני מעדיפה לעסוק ב "התקשרות עם תורמים". אילו מילים תוסיפו לרשימה הזו?
כנס "ישראל 2021 " של עיתון TheMarker שנערך בשבוע שעבר, הזמין את הציבור בארץ להביע דעה לגבי מכלול רחב של סוגיות ציבוריות וחברתיות. מדוע ארגון עסקי מזמין אותנו לעשות זאת ולא הממשלה? ומה הדבר אומר על יכולתו של המגזר השלישי להניע מהלכים חברתיים? על עשייה עסקית חברתית מבורכת, המרמזת לדאבוני על מקומם של המגזר הציבורי והמגזר השלישי בדיון החברתי והכלכלי.
מדוע עיתון דה מרקר יצא במהלך הסוחף של כנס ישראל 2021? עורך TheMarker אונליין, איתן אבריאל, פתח את מפגש הבלוגרים אליו הוזמנתי על ידי חברת בלינק והסביר. לדבריו, דה מרקר מקבלים כל העת דרישות מהקוראים לעסוק בנושאים החשובים להם מעבר לנושאים העסקיים. העיתון, המודע כנראה למקומו המשמעותי בשיח הציבורי, הגיע למסקנה כי הוא רוצה לקחת על עצמו לחולל שינוי בשיח הציבורי. להוביל מהלך של חשיבה לטווח ארוך, חשיבה מקצועית ועמוקה. מתוך הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית ובעקבות סדרת פגישות עם אנשי עסקים, ממשל וחברה נבחרו שבעה נושאים לכנס. הנושאים, כך הובטח, ימשיכו להיות מסוקרים בעיתון בהמשך השנה. אלו הם: תעסוקה, ממשל, המיעוט הערבי, חרדים, תחרותיות של המשק הישראלי מול שאר העולם, חינוך ומסלול אחד בשיתוף עם מכון המחקר "ראות" בנושא קפיצת המדרגה של מדינת ישראל. הנושאים שהושארו מחוץ לדיון בשולחנות העגולים הם: תשתיות, פערים בחברה, איכות הסביבה. ותרשו לי להוסיף גם ריכוזיות המשק הישראלי, עובדים זרים, זכויות אדם, ועוד.
דיון ציבורי רב מגזרי הוא בעיני מהלך מבורך. אבל שימו לב - מה בעצם קורה כאן? ארגון עסקי מוביל עיסוק בסוגיות חברתיות. אמנם, זה בהחלט משמח לראות ארגון עסקי עוצמתי בוחר לעסוק בסוגיות חברתיות וגם עושה זאת במקצועיות, אבל, חשבתם מה המשמעות שמהלך כל כך חשוב מובל על ידי ארגון מהמגזר העסקי? ומדוע אין הממשלה מובילה מהלך כזה אלא משתתפת בו כשחקן בלבד? ומה זה אומר על תפקידם של ארגוני החברה האזרחית ועל יכולתם להשפיע על סדר היום?
הייתי שמחה לראות מהלך בו המדינה מניעה מהלך של דיון ציבורי בין מגזרי כזה. זה קורה בבריטניה , באירלנד ובמקומות מתוקנים אחרים, במודלים מגוונים. להזכירכם גם אצלנו, בזמן ממשלת אולמרט החל דיון תלת מגזרי של "שולחנות עגולים". (לדעתי היה זה אחד המהלכים החיוביים של הממשלה בראשותו). התהליך הזה מתקיים גם כיום, אבל הוא מוגבל למשתתפים מעטים וכמעט אינו מקבל תהודה ציבורית מחוץ למגזר השלישי.
נכון, הדיון הציבורי חשוב בכל מקרה. אבל בעיניי, בהחלט יש משמעות לגורם שמוביל את הדיון. לגורם שקובע את הנושאים שמובאים על סדר היום ועל אלה שנשארים בחוץ. דווקא במציאות סוערת פוליטית בה אנו נמצאים היום, אני לא מתייאשת מלצפות מהמדינה למלא את תפקידה.
מה העסיק אותי השנה, ובתקווה שגם אתכם, בתחומי עסקים - קהילה ומה שביניהם? כתיבה רצופה של בלוג היא ספונטנית ביסודה. לכן, המועד של סוף השנה האזרחית מאתגר אותי להביט במכלול הנושאים עליהם כתבתי ולנתח את מה שקרה השנה, המגמות החשובות לארגונים החברתיים, ובכלל הדברים בהם בחרתי לעסוק. מנקודת המבט שלי, כמובן. קיבצתי את הפוסטים לאינדקס של תשעה נושאים עיקריים. אתם מוזמנים לחזור אליהם, לעיין בקישורים ולהיזכר.
קשרי עסקים וקהילה
קשרי קהילה 2.0 . בתחילת השנה כתבתי כי עסקים נכנסים לעידן חדש של קשרי קהילה. עליהם להיערך לזירת מפגש חדשה עם הקהילות שלהם. האינטרנט והרשתות החברתיות הן קהילה חדשה. לקשר כזה סיכונים ויתרונות. כדאי ללמוד אותן. (בסוף השנה, בנק לאומי הראה איך הוא עושה את זה)...
תרומות של עסקים א. התרמה של לקוחות. חברות עסקיות ומבקשות מהצרכנים לתרום לעמותות בדיוק ברגע שהם מגיעים לקופה. העמותות מאוד נהנות מזה. הציבור – כבר לא כל כך. והעסק- האם הוא נותן מצ'ינג? ב. חברות תעופה מבקשות מהציבור להכניס למעטפות כסף קטן. השוואה בין תכניות בהן פונים לנוסעים בבקשה לתרום למען ילדים נזקקים, בטיסות של חברות התעופה אל על, Emirates Airlines ו British Airways. ג. חברת הממתקים השבדית Cloetta, מציינת חתונה מלכותית ותורמת לקרן למען ילדים. ד. בנק לאומי תורם מליון שקל באמצעותקמפיין סרטונים של עמותות. מליון סיבות טובות.
כלי עבודה וטיפים לארגונים חברתיים
יצירת שותפות משמעותית עם חברה עסקית. תאור מקרה (עמותה עם חברת יחסי ציבור) וטיפים: מתחילים מקשר אישי, מפרויקט ממוקד אחד. שואפים למצב בו הקשר עם הקהילה הוא חלק ממדיניות העסק. יוצרים דיאלוג שיוויוני כנה ומכוונים למצב בו השותפות תהיה מועילה לשני הצדדים.
פלטפורמות חדשות להתרמה באינטרנט. ישראל תורמת, לתרום. קום ועוד. כדאי לכם להכיר אותן.
ליצור קשר אמיץ עם עסק קטן. תובנות לארגונים חברתיים
השפעתם של תהליכי מיסחור על ארגוני המגזר השלישי. רוצים לדעת מה יקרה לאופיו של הארגון שלכם אם עיקר הכנסתו תהיה ממכירת שירותים? מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
מתחמי עבודה משותפים ליזמים חברתיים. חלל עבודה משותף, אנרגיה ולמידה משותפת. ובאנגליה, גם תמיכה של קרנות. Pears Foundation , למשל.לינק
המגזר השלישי
כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קישור
תפקידם של ארגונים חברתיים בקידום אחריות תאגידית. ציונות 2000, מעלה ואחרים. קישור
הצדעה לפעילות ארגונים חברתיים ומשפיעים לטובה על דמותה של החברה בישראל. לרגל יום המודעות להעצמת אנשים עם מוגבלויות. קישור
סמינר Paideia בסטוקהולם. תכנית לפתוח יכולות של יזמים חברתיים מקהילות יהודיות באירופה. קישור
אחריות תאגידית
באמצעות תחרות סרטונים, המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' יוצר חשיפה לתכניות האחריות התאגידית של עסקים החברים במרכז.
יקבי רמת הגולן יצאו בקמפיין נפלא המשלב פעולה למען מטרה סביבתית – אקולוגית: שימור אוכלוסיית הנשרים בגולן, ותקשורת עם הלקוחות ומחזיקי העניין וביניהם - מסעדות ברחבי הארץ . לשתות יין ולתרום למטרה טובה. לינק
סונול. נהיגה בטוחה. מחשבות על תפקידם של ארגונים עסקיים בקידום סוגיות חברתיות ועל הצורך במקרה כזה בשיתוף פעולה עם המגזר השלישי. לינק
נייקי נערכת למונדיאל. יוצאת בקמפיין מדליק, מורכב ומושקע הקשור לכדורגל ולמלחמה באיידס באפריקה. פוסט שקבל מספר רב ביותר של כניסות.
בנק לאומי מגלה חדשנות ומתקשר עם הלקוחות באמצעים עדכניים: אינטרנט, בלוגים ורשתות חברתיות. הבנק מציג קמפיין שיווקי הנותן חשיפה לבנק ומאפשר חשיפה נאה גם למאות ארגונים חברתיים קטנים. מליון סיבות טובות.
חברת הממתקים השבדית Cloetta, מוכרת שוקולדים ממותגים לכבוד חתונת יורשת העצר השבדית ותורמת לקרן למען ילדים.
אמנות וחברה - חיבור שהוא אהבה אישית שלי. סוכריה לסיום.
אמנות מטפלת בבעיות חברתיות. תערוכה על עיצוב המטפל בבעיות חברתיות, (טיהור מים , אסונות טבע). על כלכלת אמנות : יזמות עסקית של אומנים מאזורים חלשים, מעצימה אותם ואת חברי הקהילה שלהם. קישור
עמותות בספרות יפה. סייד קשוע ואשכול נבו משלבים בכתיבתם הכרה חברתית והיכרות עם פעילות של עמותות. קישור
אמנות רדיקלית. האם עסקים יהיו מוכנים לתמוך בה? על תפקידו של מרכז אמנותי – פוליטי בסביבה עירונית. המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. קישור
התארגנות של אמנים במתחמי יצירה דומה להתארגנות של יזמים חברתיים במתחם עבודה משותף. HubTLV ובבריטניה- JHub . קישור
עד כאן לשנת 2010 . מה עניין אתכם במיוחד? על מה תרצו לקרוא בשנה הבאה? להתראות מעבר לפינה, בשנה הבאה.
מכר שלי נוסע הרבה בעולם. היות ואני מספרת לו מדי פעם על תחום העיסוק שלי - קשרי עסקים וקהילה, הוא החל לשים לב לדרכים בהן חברות תעופה מעורבות בקהילה. הנוסע המתמיד הזה, מבחין באופן בו החברות מפרסמות את התכניות שלהן לנוסעים - ומוסר לי תיעוד.
הפעם אציג השוואה בין תכניות שנראות לכאורה דומות. חברות התעופה אוספות מהנוסעים כסף קטן למטרה גדולה.
הראשונה, חברת התעופה של איחוד האמירויות (דובאי) Emirates Airlines, חברה המטיסה 21.2 מליון נוסעים בשנה (2007/8). מגיעה ל- 100 יעדים ב 60 מדינות בעולם. השנייה, חברת התעופה הלאומית שלנו. "אל על ". מטיסה 1.9 מליון נוסעים בשנה (2009) ל- 36 יעדים.
שם התכנית דומה A little change can change a lot כסף קטן גדול
הנוסעים מתבקשים לתרום להכניס למעטפה ייעודית מטבעות או שטרות שנשארו להם, לטובת תרומה למטרה חברתית. באמירייטס ניתן גם לתרום מיילים וחוברת הסבר קטנה דו לשונית, מצורפת.
הכסף מיועד לילדים לילדים באזורי מצוקה בעולם השלישי - Emirates לילדי ארגון אלו"ט (אוטיסטים) ועל"ה ילדים עם פיגור או צרכים מיוחדים, בישראל - אל על.
מחלקים מעטפה מעוצבת
דומות אבל שונות. מימין - אל על , משמאל - האמירויות
כאן מסתיים הדמיון.
אסטרטגיית המעורבות החברתית חברת Emirates Airline פועלת רק משנת 1984. אבל הספיקה הרבה. היא בצמיחה מתמדת. פניה מופנות לעולם- הרחק מעבר לדובאי. כך גם העשייה הפילנתרופית שלה. החברה הקימה בשנת 2003 קרן פילנתרופית בשם The Emirates Airline Foundation, המהווה הזרוע הפילנתרופית של החברה. מטרתה "שיפור איכות החיים של ילדים ללא קשר לגבולות גיאוגרפיים, פוליטיים או דתיים ולסייע להם לשמר או לשפר את כבודם האנושי". הקרן הזו מממנת תכניות מקומיות בתחומי בריאות, מזון, דיור וחינוך לילדים במדינות העולם השלישי, שהם ייעדי טיסות של החברה: הודו, בנגלדש, סרי לנקה, קניה, אתיופיה ועוד. (מצבה הכלכלי האיתן של דובאי לא מצריך כנראה גיוס כספים לנזקקים מקומיים... ). הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים בכל מדינה ומדינה ומחויבת בחלק מהתכניות לעשרות שנים (!).בראש הקרן עומדים אנשי הפירמה. באתר מידע מקיף על התכניות שהחברה מפעילה והסכומים שנתרמים לכל תכנית. 95% מכספי התרומות לקרן מיועדים לתכניות. 5% בלבד - לאדמיניסטרציה.
חברת אל על נוסדה ב- 1948, ז"א פועלת למעלה מ 60 שנה, נמצאת בתודעה שלנו כחברה לאומית שיש לה חלק במבצעים הירואיים ובמשימות לאומיות. אולי לדעתכם זה מספיק "חברתי". בפועל, המעורבות שלה בקהילה לא מתוקשרת לציבור הנוסעים. לא הצלחתי להבין מהי אסטרטגית המעורבות החברתית של הפירמה. נראה כי מדובר הפעם בתרומה כספית. מדי פעם מתפרסמים קמפיינים שונים של תרומה של אל על. למשל, בעבר ראיתי במו עיני פרסום תכנית של שיווק חברתי עם חברת התכשיטים של מיכל נגרין. הנוסעים הוזמנו לקנות תליון חמסה – והכסף יעבור .ובכן , לא זכור לי למי...
מה ביקשנו? אסטרטגיה ושקיפות! אני חוסכת מכם את הדו"חות הכספיים ששתי החברות מפרסמות, ובוחרת להתייחס רק למידע שאני מלקטת על התכניות החברתיות שהפירמות מפעילות ומפרסמות באתר האינטרנט שלהן או במקורות אחרים רלוונטיים. (אנשי אחריות תאגידית אולי לא יסתפקו בזה, ובצדק, אבל בבלוג הזה אני נותנת פוקוס לענייני קהילה בלבד).
אתר Emirates Foundation מצטיין בשקיפות גבוה יחסית, במידע מקיף על התכניות, על היעדים, ועל הסכומים שנתרמים לכל אחת מהתכניות. הרעיון של עולם ללא גבולות עבור ילדים מאזורי מצוקה מתאים למשימה העסקית של חברת תעופה ממדינה עשירה המטיסה לרחבי הגלובוס וגם לארצות העולם השלישי: אסיה ואפריקה.
לעומת זאת, באתר אל על אין כלל התייחסות למעורבות החברתית של הפירמה! התורמים הפוטנציאליים במטוסי אל על אינם יודעים כמה כסף מתכנית איסוף המטבעות מועבר לארגונים השותפים – אלו"ט ועלה. מפרסום עמוד בחוברת אטמוספירה המחולקת לנוסעים, או מן המעטפה לאיסוף התרומה, כלל לא ניתן להבין לעומק מי הן העמותות להן מיועד הכסף. הקוראים מבינים כי הם מתבקשים לתרום לילדים עם צרכים מיוחדים, לא מעבר לכך. אין גם הפניה למידע נוסף. למה אל על בחרה דווקא את שתי העמותות הללו? למה לוגו בנק הפועלים נמצא על המעטפה? איך זה מתקשר עם המסרים של הפירמה? לא ברור. בעיניי זה פיספוס שיווקי ותדמיתי (לאל על וגם לעמותות).
ולסיום - עוד דוגמא מאותה משפחה. British Airways בריטיש היא חברה רצינית שטורחת להסביר לציבור את אסטרטגית האחריות התאגידית שלה ומציגה שקיפות לגבי המעורבות חברתית שלה. תכנית המעורבות החברתית הגלובלית של BritishAirways, נקראת Flying Start . (אני מאוד ממליצה להיכנס לקישור).מדובר בשותפות מקיפת ארצות ויבשות, ארוכת טווח עם ארגון Comic Relief. גם תכנית זו מיועדת לשנות את חייהם של ילדים פגיעים, מרקע קשה. (מבריטניה ומרחבי העולם, ממקומות שהם ייעדי הטיסה של הפירמה). הביטו בסרטון וחפשו את הדמיון לשתי התכניות אודותיהן קראתם עד כה. בהחלט יש דמיון אבל, בריטיש הולכת כמה צעדים קדימה.
אחרי שצלצלנו ותרמנו טלפונית במבצע התרמה טלוויזיוני, לאחר ששלחנו מיסרונים ותרמנו בנייד - המדיה החברתית והאינטרנט הפכו לערוץ המסקרן ביותר בקמפיינים לגיוס תרומות. זמינות טכנולוגית ושימוש בשילוב מדיות*, פותחים לארגונים החברתיים ולאנשי השיווק בעסקים אפשרות להציג את היצירתיות שלהם וכך למשוך את הלקוחות ואת התורמים הפוטנציאלים.
(*רק לשם המחשה הציצו בקמפיין שהרשים אותי: חברת Kraft עם ועבור FeedinngAmerica - מתאגדים כדי להלחם ברעב. קמפיין שמשלב קריאה לפעולה במגוון מדיות.)
הסוגיה שאני מעלה הפעם לדיון היא זו: האם כאשר חברה עסקית מחליטה על חלוקת תרומות תוך שיתוף הציבור מדובר בדמוקרטיזציה של התהליך או בצרכי שיווק ורייטינג בלבד? והאם בדרך זו התרומות מגיעות לארגונים הראויים באמת?
אתייחס הפעם לשני קמפיינים לגיוס תרומות ולחלוקת תרומות שעלו לאחרונה לאוויר: הראשון - מיליון סיבות טובות
בנק לאומיהפיק קמפיין שיווק חברתי מורכב בהחלט. מדובר בפיתוח של פלטפורמה רב ממדית. אינטרנט: פייסבוק, יו טיוב, בלוגים, עיתונות כתובה - כל התותחים יורים. הבנק יוצר קשר עם העמותות, קורא להן להירשם לאתר ייעודי ולהעלות לשם סרטון שלהן. בימים הקרובים, האתר ייפתח להצבעה והציבור יוכל להתרשם מהסרטונים ודרכם מהפעילות החברתית של הארגונים, ואז - יצביע. הארגונים שיזכו במספר ההצבעות הגבוה - יזכו בתרומה כספית. מיליון השקלים שמובטחים יחולקו בין מספר עמותות. מה אני אוהבת בקמפיין הזה? - הנכונות של הבנק לתרום. (נכון, זה מצופה ממנו, אבל בכל זאת...). - החדשנות. הם הראשונים בארץ שחשבו על זה. וגם העיזו ועשו. שאפו. (גם לחברת Refresh) - מתן הזדמנות לעמותות רבות לזכות בתרומה. - מתן נראות וחשיפה לעשרות עמותות. - הוגנות – עמותות בעלות תקציב גבוה מ 5 מליון ש"ח לא מוזמנות להשתתף בקמפיין. - הזוכים בפרסים הגדולים יקבלו מלבד בכסף, גם ליווי ארגוני בתהליכי מדידה והערכה.
לגבי מה אני לא בטוחה? כוח ההחלטה לגבי הזוכים בתרומת הבנק עובר לציבור. זה יכול להחשב מהלך דמוקרטי. הלקוחות והציבור מחליטים ולא רק ועדה מצומצמת וסודית בחדרי הפירמה. אך, - האם האהדה הציבורית (רייטינג) הוא המדד לכך שהפרויקט או העמותה איכותיים? - האם הפירמה מבטיחה כאן שהתרומות יגיעו לתכניות הטובות באמת? - האם הבנק ישקיע כך בתכניות ובפעילויות חברתיות שמתאימות לתכנים ולתכניות שהוא מקדם כחלק מהמדיניות הקהילתית שלו? אני בספק. אני רוצה להניח כי הבנק "הקריב" מליון שקל למשימה השיווקית וכי בשאר המליונים שהוא תורם הוא מפעיל גם מדדי הערכה נוספים שיבטיחו איכות. קמפיין שניהעושה שימוש ברייטינג הוא הקמפיין לגיוס התרומות של האגודה למען החייל, Ynet, גלי צ.ה.ל , ידיעות אחרונות ובנק הפועלים. מדובר בקמפיין בסגנון מוכר, בו הציבור נקרא לשלוח מסרונים לצורך תרומה. שירותרום 2010. החידוש כאן הוא, שבהתאם לרוח הזמן, הציבור נקרא לפעולה באמצעות תחרות "אהבה" או Like. יחידות צה"ל מתחרות בינן לבין עצמן על אהדת הציבור. (יש בזה משהו צורם, לדעתי). גם כאן צריך לצבור רייטינג גבוה כדי לזכות (בתואר היחידה האהובה ביותר). אנחנו שולחים מסרון כדי להביע תמיכה ביחידה האהובה עלינו ועל ידי כך תורמים עבור נופשון לחייל. במקרה הזה תחרות הרייטינג מטרתה להניע לפעולה, לתרומה. עם זאת, בקמפיין נטען כי חלוקת התרומות לחיילים וכמות הנופשונים שתקבלנה היחידות, לא יושפעו ממידת האהדה הציבורית. (את השאלה האם החברה האזרחית צריכה לתרום לצבא נשאיר לפעם אחרת...)
אם כן, מה עמותות יכולות ללמוד מהמגמה הזו? 1. צריך לתקשר - רוח התקופה מחייבת את העמותות להקדיש מחשבה רצינית למיתוג שלהן. כבר לא מספיק רק לעשות מעשים טובים. צריך לתקשר אותן. 2. חייבים להיות ברשת - הנראות של העמותות במדיה החברתית, באינטרנט בכלל ושימוש בסרטונים ובמסרים קצרים הם כלי משמעותי לחשיפה. אתם חייבים להיות שם. 3. שיווק עם מטרה חברתית חי וקיים - במהלכיהם השיווקיים, עסקים קוראים לציבור להתרגש, להתחבר (אליהם ואל העמותות) ו- לפעול! סוף סוף שיווק עם מטרה חברתית מתחיל לחלחל גם בישראל.
שאלתם את עצמכם - האם עסקים תורמים לקהילה בדרך נכונה? הנה הצעה עתיקת יומין להערכת דרגות במתן תרומה. נסו ליישם את הקריטריונים הללו כאשר אתם בוחנים את דרכן של חברות עסקיות לתרום לקהילה. בהחלט יתכן שהם רלוונטים גם היום....
שמונה מעלות הצדקה על פי הרמב"ם
מעלה גדולה שאין למעלה ממנה - זה המחזיק בידי ישראל שמָךְ [=שהפך לעני], ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עמו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאול [=יבקש]; ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כה, לה), החזק בו שלא ייפול ויצטרך. פחות מזה - הנותן צדקה לעניים, ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצווה לשמה. וקרוב לזה - הנותן לתוך קופה של צדקה; ולא ייתן אדם לתוך קופה של צדקה, אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע לנהוג בה כשורה. פחות מזה - שידע הנותן למי ייתן, ולא ידע העני ממי לקח. פחות מזה - שידע העני ממי נטל, ולא ידע הנותן. פחות מזה - שייתן לעני בידו, קודם שישאול. פחות מזה - שייתן לו כראוי ליתן לו, אחר שישאול. פחות מזה - שייתן לו פחות מן הראוי, בסבר פנים יפות. פחות מזה - שייתן לו, בעצב.
