יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

אינדקס מבואר "קהילה, עסקים ואנחנו" 2010

מה העסיק אותי השנה, ובתקווה שגם אתכם, בתחומי עסקים - קהילה ומה שביניהם?
כתיבה רצופה של בלוג היא ספונטנית ביסודה. לכן, המועד של סוף השנה האזרחית מאתגר אותי להביט במכלול הנושאים עליהם כתבתי ולנתח את מה שקרה השנה, המגמות החשובות לארגונים החברתיים, ובכלל הדברים בהם בחרתי לעסוק. מנקודת המבט שלי, כמובן. קיבצתי את הפוסטים לאינדקס של תשעה נושאים עיקריים. אתם מוזמנים לחזור אליהם, לעיין בקישורים ולהיזכר.

קשרי עסקים וקהילה
  • קשרי קהילה 2.0 . בתחילת השנה כתבתי כי עסקים נכנסים לעידן חדש של קשרי קהילה. עליהם להיערך לזירת מפגש חדשה עם הקהילות שלהם. האינטרנט והרשתות החברתיות הן קהילה חדשה. לקשר כזה סיכונים ויתרונות. כדאי ללמוד אותן. (בסוף השנה, בנק לאומי הראה איך הוא עושה את זה)...
  • תרומות של עסקים
    א. התרמה של לקוחות. חברות עסקיות ומבקשות מהצרכנים לתרום לעמותות בדיוק ברגע שהם מגיעים לקופה. העמותות מאוד נהנות מזה. הציבור – כבר לא כל כך. והעסק- האם הוא נותן מצ'ינג?
    ב. חברות תעופה מבקשות מהציבור להכניס למעטפות כסף קטן. השוואה בין תכניות בהן פונים לנוסעים בבקשה לתרום למען ילדים נזקקים, בטיסות של חברות התעופה אל על, Emirates Airlines ו British Airways.
    ג. חברת הממתקים השבדית Cloetta, מציינת חתונה מלכותית ותורמת לקרן למען ילדים.
    ד. בנק לאומי תורם מליון שקל באמצעות קמפיין סרטונים של עמותות. מליון סיבות טובות.

כלי עבודה וטיפים לארגונים חברתיים
  • יצירת שותפות משמעותית עם חברה עסקית. תאור מקרה (עמותה עם חברת יחסי ציבור) וטיפים: מתחילים מקשר אישי, מפרויקט ממוקד אחד. שואפים למצב בו הקשר עם הקהילה הוא חלק ממדיניות העסק. יוצרים דיאלוג שיוויוני כנה ומכוונים למצב בו השותפות תהיה מועילה לשני הצדדים.
  • פלטפורמות חדשות להתרמה באינטרנט. ישראל תורמת, לתרום. קום ועוד. כדאי לכם להכיר אותן.
  • הערכה ומדידה של שותפויות בין עמותה לחברה עסקית. השותפים מגדירים הצלחה.
  • הסיפור האישי ככלי בגיוס משאבים – המפתח לקשר אישי במפגש עם עסק ו/או עם תורם פוטנציאלי. להבליט את הפנים שלכם, לספר את הסיפור האישי ו"לגעת".
  • קמפיין גיוס משאבים כמראה של תרבות. אורות התקווה של עלם בישראל והנרקיס של ארגון למלחמה בסרטן בבריטניה. הקמפיין שלכם צריך להתאים לאופי של הארגון שלכם.
  • חשיבות התיעוד לקיימות של ארגונים חברתיים
  • ליצור קשר אמיץ עם עסק קטן. תובנות לארגונים חברתיים
  • השפעתם של תהליכי מיסחור על ארגוני המגזר השלישי. רוצים לדעת מה יקרה לאופיו של הארגון שלכם אם עיקר הכנסתו תהיה ממכירת שירותים? מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
  • מתחמי עבודה משותפים ליזמים חברתיים. חלל עבודה משותף, אנרגיה ולמידה משותפת. ובאנגליה, גם תמיכה של קרנות. Pears Foundation , למשל.לינק
המגזר השלישי
  • כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קישור
  • תפקידם של ארגונים חברתיים בקידום אחריות תאגידית. ציונות 2000, מעלה ואחרים. קישור
  • הצדעה לפעילות ארגונים חברתיים ומשפיעים לטובה על דמותה של החברה בישראל. לרגל יום המודעות להעצמת אנשים עם מוגבלויות. קישור
  • סמינר Paideia בסטוקהולם. תכנית לפתוח יכולות של יזמים חברתיים מקהילות יהודיות באירופה. קישור
אחריות תאגידית
  • באמצעות תחרות סרטונים, המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' יוצר חשיפה לתכניות האחריות התאגידית של עסקים החברים במרכז.
  • כנס על אחריות חברתית ושקיפות – ביונד ביזנס.
  • כנס מעלה 2010. הזירה המרכזית לענייני האחריות התאגידית בישראל.
  • בלוגרים וקולגות בתחום אחריות תאגידית. לרגל שנה לבלוג שלי.
עסקים קטנים ואחריות חברתית. פרויקט מיוחד שעסקתי בו בצורה מרוכזת.
  • אירופה. מסמך של הועדה האירופית – הדירקטוריון הכללי ליזמות ותעשיה. מפרט כיצד ניתן לעזור ליותר עסקים קטנים להטמיע נושאי סביבה וחברה.
  • ישראל. מצב המעורבות החברתית של עסקים קטנים. נתונים ומבוא לנושא
  • התועלות, החסמים ומקומו של בעל העסק הקטן במעורבות חברתית. סיפורו של עסק קטן ויצירתי בעיר מודיעין
עסק כלכלי חברתי. פוטנציאל המגזר הרביעי
  • תופעת המיזמים החברתיים – עסקיים. מחקר גישוש של פרופ' בנימין גדרון וגב' דקלה יוגב.
  • עסק חברתי : "אחותי – חנות סחר הוגן" בתל אביב חוגגת שנה. איך זה עובד באמת?
  • השפעתם של מיסחור והפרטה חלקית על אופיים של ארגוני המגזר השלישי. מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
  • המודל העסקי של נעלי Toms. ככל שתקנו יותר נעלים – העסק יתרום יותר זוגות נעלים. מחשבות על פילנתרופיה עכשיווית.

רשויות מקומיות, עסקים ואחריות חברתית

  • לונדון - כדאי לבקר וללמוד מהם. לינק
  • בת ים. תושבים ומעט עסקים חותמים על אמנה עירונית למען איכות חיים. תהיות על קמפיין עירוני שנבנה במטרה לעורר שיח ומודעות לאיכות חיים.
  • כפר סבא. על תפקיד אחראית תחום קשרי עסקים וקהילה. סימה בן שמואל מנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות מספרת על העשייה שלהם ומחפשת את הניצוץ.
  • סטוקהולם, שבדיה. בקיץ הכל אופטימי.

קמפיינים של שיווק חברתי
  • יקבי רמת הגולן יצאו בקמפיין נפלא המשלב פעולה למען מטרה סביבתית – אקולוגית: שימור אוכלוסיית הנשרים בגולן, ותקשורת עם הלקוחות ומחזיקי העניין וביניהם - מסעדות ברחבי הארץ . לשתות יין ולתרום למטרה טובה. לינק
  • סונול. נהיגה בטוחה. מחשבות על תפקידם של ארגונים עסקיים בקידום סוגיות חברתיות ועל הצורך במקרה כזה בשיתוף פעולה עם המגזר השלישי. לינק
  • נייקי נערכת למונדיאל. יוצאת בקמפיין מדליק, מורכב ומושקע הקשור לכדורגל ולמלחמה באיידס באפריקה. פוסט שקבל מספר רב ביותר של כניסות.
  • בנק לאומי מגלה חדשנות ומתקשר עם הלקוחות באמצעים עדכניים: אינטרנט, בלוגים ורשתות חברתיות. הבנק מציג קמפיין שיווקי הנותן חשיפה לבנק ומאפשר חשיפה נאה גם למאות ארגונים חברתיים קטנים. מליון סיבות טובות.
  • חברת הממתקים השבדית Cloetta, מוכרת שוקולדים ממותגים לכבוד חתונת יורשת העצר השבדית ותורמת לקרן למען ילדים.

אמנות וחברה - חיבור שהוא אהבה אישית שלי. סוכריה לסיום.
  • אמנות מטפלת בבעיות חברתיות. תערוכה על עיצוב המטפל בבעיות חברתיות, (טיהור מים , אסונות טבע). על כלכלת אמנות : יזמות עסקית של אומנים מאזורים חלשים, מעצימה אותם ואת חברי הקהילה שלהם. קישור
  • עמותות בספרות יפה. סייד קשוע ואשכול נבו משלבים בכתיבתם הכרה חברתית והיכרות עם פעילות של עמותות. קישור
  • אמנות רדיקלית. האם עסקים יהיו מוכנים לתמוך בה? על תפקידו של מרכז אמנותי – פוליטי בסביבה עירונית. המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. קישור
  • התארגנות של אמנים במתחמי יצירה דומה להתארגנות של יזמים חברתיים במתחם עבודה משותף. HubTLV ובבריטניה- JHub . קישור

עד כאן לשנת 2010 . מה עניין אתכם במיוחד? על מה תרצו לקרוא בשנה הבאה?
להתראות מעבר לפינה, בשנה הבאה.

יום שני, 13 בדצמבר 2010

חברות תעופה אוספות מהנוסעים כסף קטן למטרה גדולה

מכר שלי נוסע הרבה בעולם. היות ואני מספרת לו מדי פעם על תחום העיסוק שלי - קשרי עסקים וקהילה, הוא החל לשים לב לדרכים בהן חברות תעופה מעורבות בקהילה. הנוסע המתמיד הזה, מבחין באופן בו החברות מפרסמות את התכניות שלהן לנוסעים - ומוסר לי תיעוד.

הפעם אציג השוואה בין תכניות שנראות לכאורה דומות. חברות התעופה אוספות מהנוסעים כסף קטן למטרה גדולה.

הראשונה, חברת התעופה של איחוד האמירויות (דובאי)
Emirates Airlines , חברה המטיסה 21.2 מליון נוסעים בשנה (2007/8). מגיעה ל- 100 יעדים ב 60 מדינות בעולם.
השנייה, חברת התעופה הלאומית שלנו. "אל על ". מטיסה 1.9 מליון נוסעים בשנה (2009) ל- 36 יעדים.

שם התכנית דומה
A little change can change a lot
כסף קטן גדול

הנוסעים מתבקשים לתרום
להכניס למעטפה ייעודית מטבעות או שטרות שנשארו להם, לטובת תרומה למטרה חברתית. באמירייטס ניתן גם לתרום מיילים וחוברת הסבר קטנה דו לשונית, מצורפת.

הכסף מיועד לילדים
לילדים באזורי מצוקה בעולם השלישי - Emirates
לילדי ארגון אלו"ט (אוטיסטים) ועל"ה ילדים עם פיגור או צרכים מיוחדים, בישראל - אל על.

מחלקים מעטפה מעוצבת

דומות אבל שונות. מימין - אל על , משמאל - האמירויות

כאן מסתיים הדמיון.

אסטרטגיית המעורבות החברתית
חברת Emirates Airline
פועלת רק משנת 1984. אבל הספיקה הרבה. היא בצמיחה מתמדת. פניה מופנות לעולם- הרחק מעבר לדובאי. כך גם העשייה הפילנתרופית שלה.
החברה הקימה בשנת 2003
קרן פילנתרופית בשם The Emirates Airline Foundation, המהווה הזרוע הפילנתרופית של החברה. מטרתה "שיפור איכות החיים של ילדים ללא קשר לגבולות גיאוגרפיים, פוליטיים או דתיים ולסייע להם לשמר או לשפר את כבודם האנושי". הקרן הזו מממנת תכניות מקומיות בתחומי בריאות, מזון, דיור וחינוך לילדים במדינות העולם השלישי, שהם ייעדי טיסות של החברה: הודו, בנגלדש, סרי לנקה, קניה, אתיופיה ועוד. (מצבה הכלכלי האיתן של דובאי לא מצריך כנראה גיוס כספים לנזקקים מקומיים... ). הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים בכל מדינה ומדינה ומחויבת בחלק מהתכניות לעשרות שנים (!).בראש הקרן עומדים אנשי הפירמה. באתר מידע מקיף על התכניות שהחברה מפעילה והסכומים שנתרמים לכל תכנית. 95% מכספי התרומות לקרן מיועדים לתכניות. 5% בלבד - לאדמיניסטרציה.

חברת אל על נוסדה ב- 1948, ז"א פועלת למעלה מ 60 שנה, נמצאת בתודעה שלנו כחברה לאומית שיש לה חלק במבצעים הירואיים ובמשימות לאומיות. אולי לדעתכם זה מספיק "חברתי". בפועל, המעורבות שלה בקהילה לא מתוקשרת לציבור הנוסעים. לא הצלחתי להבין מהי אסטרטגית המעורבות החברתית של הפירמה. נראה כי מדובר הפעם בתרומה כספית. מדי פעם מתפרסמים קמפיינים שונים של תרומה של אל על. למשל, בעבר ראיתי במו עיני פרסום תכנית של שיווק חברתי עם חברת התכשיטים של מיכל נגרין. הנוסעים הוזמנו לקנות תליון חמסה – והכסף יעבור .ובכן , לא זכור לי למי...

מה ביקשנו? אסטרטגיה ושקיפות!
אני חוסכת מכם את הדו"חות הכספיים ששתי החברות מפרסמות, ובוחרת להתייחס רק למידע שאני מלקטת על התכניות החברתיות שהפירמות מפעילות ומפרסמות באתר האינטרנט שלהן או במקורות אחרים רלוונטיים. (אנשי אחריות תאגידית אולי לא יסתפקו בזה, ובצדק, אבל בבלוג הזה אני נותנת פוקוס לענייני קהילה בלבד).

אתר Emirates Foundation מצטיין בשקיפות גבוה יחסית, במידע מקיף על התכניות, על היעדים, ועל הסכומים שנתרמים לכל אחת מהתכניות. הרעיון של עולם ללא גבולות עבור ילדים מאזורי מצוקה מתאים למשימה העסקית של חברת תעופה ממדינה עשירה המטיסה לרחבי הגלובוס וגם לארצות העולם השלישי: אסיה ואפריקה.

לעומת זאת, באתר אל על אין כלל התייחסות למעורבות החברתית של הפירמה!
התורמים הפוטנציאליים במטוסי אל על אינם יודעים כמה כסף מתכנית איסוף המטבעות מועבר לארגונים השותפים – אלו"ט ועלה. מפרסום עמוד בחוברת אטמוספירה המחולקת לנוסעים, או מן המעטפה לאיסוף התרומה, כלל לא ניתן להבין לעומק מי הן העמותות להן מיועד הכסף. הקוראים מבינים כי הם מתבקשים לתרום לילדים עם צרכים מיוחדים, לא מעבר לכך. אין גם הפניה למידע נוסף. למה אל על בחרה דווקא את שתי העמותות הללו? למה לוגו בנק הפועלים נמצא על המעטפה? איך זה מתקשר עם המסרים של הפירמה? לא ברור. בעיניי זה פיספוס שיווקי ותדמיתי (לאל על וגם לעמותות).

ולסיום - עוד דוגמא מאותה משפחה. British Airways
בריטיש היא חברה רצינית שטורחת להסביר לציבור את אסטרטגית האחריות התאגידית שלה ומציגה שקיפות לגבי המעורבות חברתית שלה.
תכנית המעורבות החברתית הגלובלית של BritishAirways, נקראת
Flying Start . (אני מאוד ממליצה להיכנס לקישור). מדובר בשותפות מקיפת ארצות ויבשות, ארוכת טווח עם ארגון Comic Relief. גם תכנית זו מיועדת לשנות את חייהם של ילדים פגיעים, מרקע קשה. (מבריטניה ומרחבי העולם, ממקומות שהם ייעדי הטיסה של הפירמה). הביטו בסרטון וחפשו את הדמיון לשתי התכניות אודותיהן קראתם עד כה. בהחלט יש דמיון אבל, בריטיש הולכת כמה צעדים קדימה.

בכל מקרה, בטיסה הבאה שלכם - חפשו את המעטפה.














יום שני, 29 בנובמבר 2010

רייטינג או דמוקרטיה - הציבור מחליט למי הפירמה תתרום

אחרי שצלצלנו ותרמנו טלפונית במבצע התרמה טלוויזיוני, לאחר ששלחנו מיסרונים ותרמנו בנייד - המדיה החברתית והאינטרנט הפכו לערוץ המסקרן ביותר בקמפיינים לגיוס תרומות. זמינות טכנולוגית ושימוש בשילוב מדיות*, פותחים לארגונים החברתיים ולאנשי השיווק בעסקים אפשרות להציג את היצירתיות שלהם וכך למשוך את הלקוחות ואת התורמים הפוטנציאלים.

(*רק לשם המחשה הציצו בקמפיין שהרשים אותי: חברת Kraft עם ועבור FeedinngAmerica - מתאגדים כדי להלחם ברעב. קמפיין שמשלב קריאה לפעולה במגוון מדיות.)

הסוגיה שאני מעלה הפעם לדיון היא זו:
האם כאשר חברה עסקית מחליטה על חלוקת תרומות תוך שיתוף הציבור מדובר בדמוקרטיזציה של התהליך או בצרכי שיווק ורייטינג בלבד? והאם בדרך זו התרומות מגיעות לארגונים הראויים באמת?

אתייחס הפעם לשני קמפיינים לגיוס תרומות ולחלוקת תרומות שעלו לאחרונה לאוויר:
הראשון - מיליון סיבות טובות


בנק לאומי הפיק קמפיין שיווק חברתי מורכב בהחלט. מדובר בפיתוח של פלטפורמה רב ממדית. אינטרנט: פייסבוק, יו טיוב, בלוגים, עיתונות כתובה - כל התותחים יורים. הבנק יוצר קשר עם העמותות, קורא להן להירשם לאתר ייעודי ולהעלות לשם סרטון שלהן. בימים הקרובים, האתר ייפתח להצבעה והציבור יוכל להתרשם מהסרטונים ודרכם מהפעילות החברתית של הארגונים, ואז - יצביע. הארגונים שיזכו במספר ההצבעות הגבוה - יזכו בתרומה כספית. מיליון השקלים שמובטחים יחולקו בין מספר עמותות.

מה אני אוהבת בקמפיין הזה?
- הנכונות של הבנק לתרום. (נכון, זה מצופה ממנו, אבל בכל זאת...).
- החדשנות. הם הראשונים בארץ שחשבו על זה. וגם העיזו ועשו. שאפו.
(גם לחברת Refresh)
- מתן הזדמנות לעמותות רבות לזכות בתרומה.
- מתן נראות וחשיפה לעשרות עמותות.
- הוגנות – עמותות בעלות תקציב גבוה מ 5 מליון ש"ח לא מוזמנות להשתתף בקמפיין.
- הזוכים בפרסים הגדולים יקבלו מלבד בכסף, גם ליווי ארגוני בתהליכי מדידה והערכה.


לגבי מה אני לא בטוחה?
כוח ההחלטה לגבי הזוכים בתרומת הבנק עובר לציבור. זה יכול להחשב מהלך דמוקרטי. הלקוחות והציבור מחליטים ולא רק ועדה מצומצמת וסודית בחדרי הפירמה.
אך,
- האם האהדה הציבורית (רייטינג) הוא המדד לכך שהפרויקט או העמותה איכותיים?

- האם הפירמה מבטיחה כאן שהתרומות יגיעו לתכניות הטובות באמת?
- האם הבנק ישקיע כך בתכניות ובפעילויות חברתיות שמתאימות לתכנים ולתכניות שהוא מקדם כחלק מהמדיניות הקהילתית שלו?
אני בספק.
אני רוצה להניח כי הבנק "הקריב" מליון שקל למשימה השיווקית וכי בשאר המליונים שהוא תורם הוא מפעיל גם מדדי הערכה נוספים שיבטיחו איכות.

קמפיין שני העושה שימוש ברייטינג הוא הקמפיין לגיוס התרומות של האגודה למען החייל, Ynet, גלי צ.ה.ל , ידיעות אחרונות ובנק הפועלים. מדובר בקמפיין בסגנון מוכר, בו הציבור נקרא לשלוח מסרונים לצורך תרומה. שירותרום 2010.
החידוש כאן הוא, שבהתאם לרוח הזמן, הציבור נקרא לפעולה באמצעות תחרות "אהבה" או Like. יחידות צה"ל מתחרות בינן לבין עצמן על אהדת הציבור. (יש בזה משהו צורם, לדעתי). גם כאן צריך לצבור רייטינג גבוה כדי לזכות (בתואר היחידה האהובה ביותר). אנחנו שולחים מסרון כדי להביע תמיכה ביחידה האהובה עלינו ועל ידי כך תורמים עבור נופשון לחייל. במקרה הזה תחרות הרייטינג מטרתה להניע לפעולה, לתרומה. עם זאת, בקמפיין נטען כי חלוקת התרומות לחיילים וכמות הנופשונים שתקבלנה היחידות, לא יושפעו ממידת האהדה הציבורית.
(את השאלה האם החברה האזרחית צריכה לתרום לצבא נשאיר לפעם אחרת...)

אם כן, מה עמותות יכולות ללמוד מהמגמה הזו?
1. צריך לתקשר - רוח התקופה מחייבת את העמותות להקדיש מחשבה רצינית למיתוג שלהן. כבר לא מספיק רק לעשות מעשים טובים. צריך לתקשר אותן.
2. חייבים להיות ברשת - הנראות של העמותות במדיה החברתית, באינטרנט בכלל ושימוש בסרטונים ובמסרים קצרים הם כלי משמעותי לחשיפה. אתם חייבים להיות שם.
3. שיווק עם מטרה חברתית חי וקיים
- במהלכיהם השיווקיים, עסקים קוראים לציבור להתרגש, להתחבר (אליהם ואל העמותות) ו- לפעול! סוף סוף שיווק עם מטרה חברתית מתחיל לחלחל גם בישראל.

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

דרגות במתן תרומה - קריטריונים עתיקים

שאלתם את עצמכם - האם עסקים תורמים לקהילה בדרך נכונה?
הנה הצעה עתיקת יומין להערכת דרגות במתן תרומה. נסו ליישם את הקריטריונים הללו כאשר אתם בוחנים את דרכן של חברות עסקיות לתרום לקהילה. בהחלט יתכן שהם רלוונטים גם היום....

שמונה מעלות הצדקה על פי הרמב"ם

מעלה גדולה שאין למעלה ממנה - זה המחזיק בידי ישראל שמָךְ [=שהפך לעני], ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עמו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאול [=יבקש]
; ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כה, לה), החזק בו שלא ייפול ויצטרך.
פחות מזה - הנותן צדקה לעניים, ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצווה לשמה.
וקרוב לזה - הנותן לתוך קופה של צדקה; ולא ייתן אדם לתוך קופה של צדקה, אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע לנהוג בה כשורה.
פחות מזה - שידע הנותן למי ייתן, ולא ידע העני ממי לקח.
פחות מזה - שידע העני ממי נטל, ולא ידע הנותן.
פחות מזה - שייתן לעני בידו, קודם שישאול.
פחות מזה - שייתן לו כראוי ליתן לו, אחר שישאול.
פחות מזה - שייתן לו פחות מן הראוי, בסבר פנים יפות.
פחות מזה - שייתן לו, בעצב.

הרמב"ם, משנה תורה, הלכות מתנות עניים, פרק י

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

ישראל תורמת באינטרנט

פלטפורמות חדשות של תרומה מאפשרות כיום, לנו הישראלים, לתרום בקלות. הזמינות הטכנולוגית, הציפיה מהעמותות לשקיפות והשימוש באינטרנט וברשתות חברתיות פותחים עבורינו עולם חדש של אפשרויות לתרומה נבונה. ולעמותות - ערוץ גיוס כספים נוסף. האם אתם משתמשים בכך?


עיגול לטובה היא עמותה פילנתרופית שקמה על מנת לעודד ולאפשר תרומות של הציבור. כל צרכן המעוניין בכך, והרוכש באמצעות כרטיס אשראי, יכול לעגל למעלה את סכום הקניה לסכום קרוב והשארית הזו מועברת במלואה לעמותה אחת בה בוחר הצרכן מתוך רשימת עמותות סגורה. יעדי התרומה הן רק עמותות שקבלו את תו השקיפות מטעם חברת מידות.


לתרום.קום הוא שירות המספק לעמותות דרך לקבל תשלומים ותרומות באינטרטנט. בין השאר הם מספקים עמודי סליקה שונים המותאמים למטרות שונות, למשל מכירת כרטיסים או מוצרים. יש גם אפשרות לקבל תרומות בטלפון (בתשלום נוסף). עלות ההרשמה 350 ש"ח ועמלה של 4.5% + מע"מ על כל תרומה דרכם. מבחינה ויזואלית האתר שלהם לא אקטקטיבי בעיניי.


ישראל תורמת מגדיר את עצמו פורטל הצדקה הלאומי של ישראל. זהו אתר תרומות וירטואלי מרהיב, המאפשר לכל 26,000 העמותות בישראל לקבל תרומה מאובטחת דרך האינטרנט. ולציבור - לתרום בנוחות ובבטחה. העמותות מוזמנות להציג את עצמן בדף ייעודי באתר ולצרף מידע כללי ופיננסי, חדשות ותמונות. עד היום הצטרפו 600 עמותות.
המיזם הושק בנובמבר 2009 על ידי היזם יונתן בן דור המשמש היום כמנכ"ל ועל ידי איש העסקים, היזם החברתי והנדבן יוסף גיטלר, שמשמש כיום יו"ר הדרקטוריון של מיזם זה (וגם של עמותת לקט ישראל).
'ישראל תורמת' מגדיר את עצמו עסק חברתי. כל תרומה לעמותה מועברת לאחר ניכוי עמלה של 2.5% וכן 2.5% שמיועדים לחברות האשראי. אין דמי הרשמה לאתר.

אמינות. איך נדע אם עמותה מיועדת אמינה?
באתר זה מוצגת ליד כל עמותה מידת שקיפות. אך כאן, מידת השקיפות נקבעת לא על ידי בחינה של מיזם "מידות" אלא על פי כמות המידע והמסמכים שהעמותה מעבירה לישראל תורמת. ההנחה היא כי הציבור יכול לשפוט בעצמו.

נפגשתי עם דלית רוכמן מ'ישראל תורמת' והיא הבהירה כמה נקודות מעניינות.
'ישראל תורמת' נוסד על ידי קרן Israel Gives, עמותה ישראלית המחוייבת לעידוד הפילנתרופיה בישראל. 'ישראל תורמת' עובד עם ארגון צדקה אמריקאי דרכו יכולים תורמים מארה"ב לקבל זיכוי ממס על תרומתם הדולרית דרך האתר.

עד היום, במהלך 15 חודשים בהם המערכת מופעלת, הועברו דרכה למעלה מ 10,000 תרומות בסכום שעולה על 4 מליון ש"ח. רוב התרומות באינטרנט לעמותות מישראל מועברות דוקא מישראלים. מדובר בעליה משמעותית של שימוש במדיום הזה. לדבריה נמצא גידול של 264% משנים קודמות.
כמו כן, בעקבות פניות של עמותות, ישראל תורמת מאפשר לעמותות כיום, לבד ממערכת התרמה חכמה, גם שירותים נוספים. שירותים נוספים אלה מוצעים בתשלום. למשל, מערכת מכירת כרטיסים לאירועי התרמה, ליווי העמותה בהיבטים של שימוש באינטרנט ורשתות חברתיות, הפניה לערוצים נוספים של גיוס כספים, כגון כותבי בקשות קמפיינים לגיוס כספים ברשת, מיתוג אישי של דף התרומה באתר וכן קורסים וסמינרים מקוונים בנושאי גיוס משאבים.

אשמח לקבל מכם פידבקים על שימוש בשירותים אלה ועל שביעות רצונכם.

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

כנס מעלה 2010 - שקיפות ותזוזות

כנס מעלה לאחריות תאגידית 2010 שהתקיים השבוע היה חגיגה של עסקים המתמודדים עם שאלת הטמעת האחריות התאגידית שלהם. השאלה שלהם היא לא האם להתנהל באחריות, אלא כיצד? אבל במה חידש הכנס השנה? אלה הרשמים שלי.

אולם שלם עומד על רגליו, אלף איש מריעים ליזמית, מנהיגה ולאישה שחוללה שינוי בחברה הישראלית. המשתתפים מריעים לטליה אהרוני, מייסדת מעלה והמנכ"לית בעשר השנים הראשונות לארגון, הפורשת מתפקידיה הרשמיים בארגון לאחר 12 שנה. התרועות מגיעות לה. אי אפשר לתאר את האחריות התאגידית בישראל ללא האשה הזו.

כנס מעלה 2010 לא עסק בסיכומים וגם לא הביא הרבה חידושים. התאגידים הגדולים מציגים את מרכולתם, מקבלים מחמאות ואותות, חשיבות ההעסקה של אנשים עם מוגבלויות עדיין על סדר היום. אבל חשיבותו של הכנס גדולה. הוא משקף את המציאות ומצביע על התהליך ועל הכיוון.

מומו מהדב, המנכ"ל הנוכחי של מעלה מציג את האיתותים שמלמדים אותנו על התזוזות בתחום האחריות התאגידית: אחריות כאסטרטגיה, התייחסות ליעדים הלאומיים בתכנית העבודה, פחות זה יותר - חשיבותו של הצמצום והחיסכון, שיתופי פעולה בין מגזריים, גלוקאליזם - לחשוב גלובלי - לפעול לוקאלי, יצירת משמעות עבור העובדים ו - שקיפות.

שקיפות זו נקודת המוצא שלי לכנס.
כשהוזמנתי לכנס בשל היותי בלוגרית חברתית, הופתעתי אבל שמחתי כמובן, כי הבנתי שמתחולל כאן דבר מה. לקולם של הבלוגרים נותנים נוכחות. האם זה מצביע על שינוי מסויים? האם זוית המבט באמת נודדת?
שקיפות היא אחד הנדבכים המשמעותיים של אחריות תאגידית. לא ניתן לראות אחריות אמיתית ללא שקיפות. כשיש שקיפות כולם יכולים לדעת מה החברה עושה, מה היא לא עושה. כשיש שקיפות הלקוחות והאזרחים בכלל יכולים לבחון, לדעת ולהגיב. שקיפות זה נושא חשוב ובוודאי לא פשוט עבור חלק מהתאגידים הגדולים. רבים מהם עדיין לא מיישמים את האתגר הזה, אבל בהחלט מודעים לעניין ובכלל,
נושא השקיפות עבר כחוט השני בכל רבדי הכנס.

עפרה שטראוס, מנכ"ל שטראוס והיו"ר הנכנסת של מעלה, העלתה את השאלות שחברות עסקיות שואלות את עצמן כיום: למה הן קיימות מעבר לעסקים? שאלות ערכיות. היא דברה על כך שבעסקים כיום אין "אנחנו והם". "הם" כבר מזמן "אנחנו". הצרכן מצפה מהעסקים ליחס אנושי. והחברה רוצה לדעת מה הצרכן רוצה מעבר להיותו צרכן. לדבריה, אנחנו חיים בעולם שקוף יותר ובעולם כזה צריך לקחת אחריות. לא ניתן לצמוח אם אתה כחברה עסקית פוגע באלה שצורכים את השירותים שלך.

גם כאשר רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים מדבר על רגולציה של ממשל תאגידי - הוא מדבר על פיקוח וזה בהכרח מחייב שקיפות.

כיום בעידן של אחריות תאגידית, חברות עסקיות ובראשן בעלי הממון אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מילדי מהגרי העבודה. גם אי אפשר להתעלם מקולם של המיעוטים ובעלי המוגבלויות. הם לא שקופים יותר. כנס מעלה הציג אותם לראווה. ההופעות הללו של מקהלת תלמידי בית הספר קמפוס ביאליק רוגוזין , דבריו הפאסיבים - אגרסיביים של הסופר והעיתונאי סייד קשוע אודות הרתיעה בהעסקת ערבים או בשילובם האמיתי בחברה, נגעו וריגשו, אבל גם לא אפשרו לקהל לעצום את העיניים. אני מקווה שלא היו רק עלה תאנה.

כאשר גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, דברה על המהלך החדשני של הבנק להכנס למדיות החברתיות והאינטרנט, כחלק מהדיאלוג עם הלקוחות, היא דיברה על שקיפות ועל תזוזה. לדבריה "האופק זז" וצריך לזוז איתו. מהלך של כניסה למדיה החברתית, אתרי בלוגים של הבנק הוא סיכון מחושב. הבנק מעוניין "להיות קרוב ללקוחות". לדעת מה הציבור חושב, מה הוא רוצה. גם עכשיו הבנק יודע על הלקוחות שלו המון. נראה כי בינתיים המתודות הללו משמשות לשיפור שירות לקוחות בלבד. מסת הלקוחות. ליוסי ורדי לעומת זאת, יש קשר ישיר להנהלה. עוד משהו זז כאן - גליה מאור אומרת כי עד היום הבנקאות שידרה היררכיה וגבריות. כיום, במעבר הזה לשימוש באינטרנט ובמדיה החברתית הם מעבירים את תשומת הלב, (אבל לא את הכוח) לצעירים, ללקוחות ולעובדים.

דווקא הנתונים שהציגה הילי קרייזלר סקר שערכה בחברת PWC ובשיתוף מעלה עניינו אותי. בנושא אחריות תאגידית בארץ אנו חשופים להרבה מילים ומעט מדי מחקרים. כאן הוצגה בין השאר, העובדה המצערת כי הטמעת הממשל התאגידי בקרב חברות ת"א 100 לוקה בחסר. וגם כי חברות לא מפרסמות מיוזמתן דברים באופן וולונטרי. אז יש עוד מה לצפות מהן בכיוון של שקיפות.

במושב "עסקים במדיה החברתית" עסקו בעיקר באתגרי השימוש במדיה חדשה והרשתות החברתיות. גם כאן התחושה היתה שהכל זז. נציגי העיתונות דיברו שם במונחי מהפיכה. (אליאב אלאלוף מגלובס, איילה צורף מדה מרקר ורוני קורן מכלכליסט) המהפיכה רק התחילה, אמר שגיא חמץ מנכ"ל בלינק, והקלישאות של הלקוח במרכז הופכות לאמיתיות. חברות עסקיות צריכות להתמודד עם זה. עוד נאמר כי השינוי כולל את העובדה כי חברות הופכות יצרניות תוכן, הן משתמשות במדיה החדשה כדי להדהד את המסרים שלהן.

אבל, נשאלה השאלה, האם השקיפות היא אמיתית? עדיין לא פיצחו זאת ממש, היתה התשובה.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

בת ים מסבירה: עסקים ואיכות חיים

בתחילת השבוע סיפרתי בבלוג על פרוייקט מסקרן של עיריית בת ים הקורא לתושבים ולעסקים לחתום על "אמנה לאיכות חיים עירונית" ועל נסיונותי לקבל את תגובת העירייה.

טוב, אז מיד לאחר הפרסום - התשובות הגיעו.
מטרת הפרוייקט, אומרת מוריה שלוי, האחראית על תכנית איכות חיים עירונית בבת-ים, היא לעורר סוג של שיח ומודעות לאיכות חיים עירונית. המתכננים שאלו את עצמם: איך מתרגמים "קיימות"? איך מדבררים אותו? איך מטמיעים אותו לתוך עיר ולבת ים בפרט?

יזמי הפרוייקט סבורים כי "הצטרפות למשהו" יכולה להיות פלטפורמה טובה. לדבריהם, הטמעת המודעות לנושא איכות החיים היא השלב הראשון. הם פנו לתושבים ולעסקים והזמינו אותם לקבל על עצמם הצהרה על מחוייבות לכללים מסויימים.

למה זה כדאי להם?
תושבים
שיחתמו יקבלו תעודת תושב ויהיו זכאים להטבות בבתי עסק ולהנחות שונות.
עסקים שיחתמו יקבלו תו עסק ייעודי, ידביקו אותו על חלון הראווה והציבור ידע כי העסק הזה התחייב לשמור על הסביבה ועל איכות חיים עירונית. התקווה, כנראה, היא כי זה ימצב אותם כעסקים שאכפת להם מהעיר והלקוחות יתגמלו אותם בשל כך. העסקים יקבלו גם סוג של פרסום באתר העירייה ובעיתונות המקומית.
בעירייה מקווים כי החתימה על האמנה, התחייבות וולונטרית זו, תעודד את העסקים לעשות יותר. אבל בשלב זה אין כוונה לאכוף את הכללים הללו, או לבדוק אם אכן העסקים עומדים בהתחייבות שלהם.

אממ...
כוונות טובות. המרחק מאידיאל האחריות התאגידית, דו"חות ה- GRI או אפילו הצהרות עסקים לדרוג מעלה הוא גדול מאוד...
ברור כי ללא אכיפה או העמקה של התכנית יהיה מדובר ביחסי ציבור בלבד וזה חבל.
עם זאת, חשוב לזכור כשבבת ים פועלים בעיקר עסקים קטנים ובינוניים ושמדובר בצעד אחד יותר ממה שרשויות אחרות עושות. אז אנחנו מחכים לשלב הבא.

אז כמה הצטרפו?
לא הרבה. בינתיים כ- 4,000 תושבי בת ים חתמו על האמנה העירונית, ו 20 עסקים בלבד עשו אותו דבר. אלה הם:


אז נראה כי יש דרך אבל, הדרך עוד ארוכה. אסף שטיין, הציע בתגובה לפוסט הקודם שלי, כי בעיריית בת ים ילמדו מאנשי "התו החברתי", של עמותת במעגלי צדק. הם מנוסים בגיוס עסקים לקחת אחריות חברתית ולספק נגישות לאנשים עם מוגבלויות והעסקה הוגנת. אנשי התו החברתי עוסקים גם באכיפה ובקרה של התחייבות העסקים לכך.

עוד על יתרונות שיתופי פעולה בין מגזריים נוכל כולנו ללמוד מנסיונן של רשויות אחרות שיציגו מודלים ליחסים בין עסקים לעיריות במושב ייעודי בכנס מעלה שיתקיים ב- 31 לאוקטובר. להתראות בכנס.